מיינט הרצליה

BHP מזהירה פריחת AI תחמיר את המחסור בנחושת

BHP (ASX, LON, NYSE: BHP), הכורה הגדול בעולם, השמיע פעמוני אזעקה על האימוץ העולמי הגובר של בינה מלאכותית (AI) בכל התחומים, לא מתוך חשש לעתיד האנושות, אלא כפי שהטכנולוגיה דורשת מחשוב עתיר אנרגיה יותר, אשר יגביר את הביקוש העולמי לנחושת.

הצמיחה של מרכזי נתונים ופתרונות בינה מלאכותית עשויה להגביר את הביקוש העולמי לנחושת ב-3.4 מיליון טון בשנה עד 2050, אמרה השבוע סמנכ"לית הכספים של BHP, ונדיטה פנט.

"היום, מרכזי נתונים הם פחות מ-1% מהביקוש לנחושת, אבל זה צפוי להיות 6% עד 7% עד 2050", היא אמרה. פייננשל טיימס. "יש הרבה נחושת במרכזי נתונים."

אנליסט הסחורות של BMO Capital Markets, קולין המילטון, אומר שמרכזי הנתונים עצמם הופכים פחות או יותר אינטנסיביים בנחושת. "אבל להביא להם את החשמל, זה עתיר נחושת", הוא מזהיר.

BHP צופה שהביקוש העולמי לנחושת יעלה ל-52.5 מיליון טון בשנה עד 2050, לעומת 30.4 מיליון טון ב-2021 – עלייה של 72%.

מחסור הנחושת החזוי מזמן עורר מרוץ להבטחת גישה למתכת, שהודגש על ידי רכישת Oz Minerals של BHP, הרכישה הגדולה ביותר שלה מזה עשור והצעתה הכושלת של 49 מיליארד דולר ליריבה הקטנה יותר אנגלו אמריקן (LON: AAL) במאי.

BHP רואה עודף נחושת בטווח הקצר לפני מחירים 'עלייה'


האינטרס העיקרי של BHP למקד את אנגלו היה מכרות הנחושת שלה. עולם מחושמל הפך להיות תלוי יותר ויותר במתכות סוללות, במיוחד בנחושת, ו-BHP הייתה, באופן לא מפתיע, להוטה להשיג עמדה מובילה בשוק הזה.

קשירה הייתה מעניקה לענקית הכרייה כ-10% מייצור הנחושת העולמי בתקופה שבה מחירי הנחושת מגיעים לשיאים. הם טיפסו בכ-23% עד כה השנה.

עסקה מוצלחת לא רק הייתה מעצבת מחדש את תעשיית הכרייה, אלא גם הייתה מגבירה את הנוכחות של BHP במדינות המובילות בעולם לייצור נחושת, צ'ילה ופרו. זה היה הופך אותה ליצרנית המתכת הגדולה בעולם, ועולה בהרבה על קודלקו.

ענקית הכרייה לא עמדה בשלבים בהשתלטות הלא מוצלחת על אנגלו. ביולי, BHP התחברה עם Lundin Mining הקנדית (TSX: LUN) כדי לרכוש את Filo Corp. (TSX: FIL) המתמקדת בדרום אמריקה, בעסקה של 3 מיליארד דולר שהעניקה להם נכסי נחושת מרכזיים בצ'ילה ובארגנטינה.

מלאי הנחושת העולמי יורד בשנים האחרונות, כאשר אלה במחסני CME צנחו ב-71% מאז סוף מרץ ל-8,947 טון ביולי השנה, הנמוך ביותר מאז 2008.

מכרות חדשים לא מפותחים מספיק מהר כדי לקזז את הצורך הגובר בנחושת – בדרך כלל לוקח 15 שנה להביא פרויקט לייצור.

שתף את הפוסט
דילוג לתוכן