הערה: כיצד הגיאופוליטיקה מחיווטת מחדש את שווקי המתכות

הכרייה העולמית נכנסת לתקופה חדשה של מתח גיאופוליטי, וההשפעות כבר מעצבות מחדש את זרימות ההון, אסטרטגיות הייצור והחלטות המקור. לאומיות משאבים מהדקת את ההיצע בתחומי שיפוט מרכזיים. הדומיננטיות של סין בזיקוק מעוררת דאגות ביטחון לאומי ברחבי המערב. ממשלות אוגרות מינרלים קריטיים.

בסביבה זו, יציבות הפכה לנכס פרימיום. קנדה בולטת כאחת מתחומי השיפוט הבודדים שיכולים להציע זאת בקנה מידה. אבל היתרון הזה לא יחזיק ללא מודרניזציה וביצוע מדיניות.

לאומיות משאבים היא כבר לא נקודת דיבור. זו מדיניות.

אינדונזיה, המהווה את רוב אספקת הניקל העולמית, קבעה את מכסת כריית עפרות הניקל לשנת 2025 על כ-200 מיליון טון וסימנה קיצוץ אם היצרנים לא יעמדו באמות מידה סביבתיות. המהלך מחזק את עמדתה ההולכת ומתערבת של ג'קרטה ושומר על משמעת האספקה ​​בידי הממשלה.

ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ביתה של ייצור הקובלט הגדול בעולם, התפוקה צפויה ל-100,000 עד 120,000 טון לשנת 2025. סיכון הריכוז הזה נותר משמעותי במחוז שיפוט יחיד, תנודתי מאוד.

בינתיים, ארה"ב השיקה את Project Vault, תוכנית אגירת מלאי לביטחון לאומי של 12 מיליארד דולר עבור מינרלים קריטיים. קנדה נעה במקביל. בפעם הראשונה מאז שנות ה-50, אוטווה משתמשת במסגרת בסגנון Defense Production Act כדי לאגור 2.5 מיליארד דולר במינרלים קריטיים.

קונים ומשקיעים מגיבים. חשיפה גיאופוליטית מתומחרת כעת ישירות להחלטות מקורות ומימון. עלות נמוכה לבדה כבר לא מספיקה.

במקביל, סיכון שרשרת האספקה ​​עובר מבעיית יעילות לבעיית ביטחון לאומי.

סין שולטת כיום בכ-90% מהשוק העולמי של מינרלים קריטיים, במיוחד בזיקוק ובעיבוד. הוא שולט בייצור של לפחות 15 מינרלים קריטיים, כולל גליום, טונגסטן ואדמה נדירה. סין אחראית לכ-69.2% מייצור אדמה נדירה ו-82.7% מתפוקת הטונגסטן. הוא גם מעבד כ-60% מאספקת הליתיום והקובלט העולמית.

הריכוז הזה אילץ ממשלות וקונים תעשייתיים לחשוב מחדש על רכש. יישור קו עם שותפי נאט"ו, סביבות רגולטוריות צפויות, אמינות אנרגטית, פיקוח סביבתי חזק וממשל שקוף נושאים כעת ערך מדיד. ההיצע האסטרטגי עוקף את ההיצע בעל העלות הנמוכה ביותר.

זה המקום שבו קנדה מתבלטת. הוא משלב יציבות פוליטית, פוטנציאל מינרלים בקנה מידה גדול ושוקי הון עמוקים. הוא גם נהנה מהתיאום עם מדיניות התעשייה של ארה"ב ומיעדי ביטחון רחבים יותר של המערב.

מעמדה של קנדה התחזק עוד יותר עם הארכת זיכוי מס חיפוש המינרלים עד מרץ 2027. המדינה גם שומרת על תפקידה ההיסטורי כמרכז מימון כרייה עולמי. בשנת 2010 מימנה קנדה כ-80% מפעילות הכרייה העולמית. עד 2025, נתח זה ירד לכ-40% וממשיך לרדת ככל שההון עובר לשווקים מתחרים.

הירידה הזאת מדגישה את הדחיפות. חלון ההזדמנויות של קנדה הוא אמיתי, אבל הוא מצטמצם.

כדי להמיר סנטימנט חיובי להשקעה עמידה, המפעילים חייבים להתחדש. חשמול, אוטומציה, תפעול דיגיטלי וחוסן אנרגטי אינם עוד שדרוגים אופציונליים. הן דרישות אסטרטגיות. קונים רוצים תפוקה אמינה מתחומי שיפוט שיכולים לעמוד בפני זעזועים גיאופוליטיים, שיבושי אנרגיה ואי ודאות רגולטורית.

קנדה יכולה לעמוד בסטנדרט הזה. יש לה ממשל חזק, מסגרות ESG מבוססות ומוסדות שקופים. יש לו הון גיאולוגי על פני ניקל, נחושת, ליתיום, קובלט וכדורי אדמה נדירים. מה שהוא צריך עכשיו זה מהירות וביצוע.

תחום המתכות העולמי עובר איפוס גיאופוליטי שקט. פרמיות הסיכון עולות בתחומי שיפוט מרוכזים והתערבותיים. ההון מחפש אספקה ​​מאובטחת, ניתנת להרחבה ומותאמת פוליטית.

לקנדה יש ​​יתרון נדיר בדיוק ברגע הנכון. אם המפעילים יאיץ את המודרניזציה וקובעי המדיניות ימשיכו לתמוך בחיפושים ובפיתוח, המדינה תוכל לתפוס נתח גדול יותר ממחזור הכרייה הבא. אם לא, ההון הזה יעבור לתחומי שיפוט מהירים יותר שמוכנים לעמוד בהגדרה החדשה של השוק של סיכון נמוך.

* דיוויד וויליק, הוא סמנכ"ל ומנהיג אזורי לכרייה, מתכות ומינרלים בצפון אמריקה ב- Schneider Electric Canada.