דו"ח חדש של מפעל האנרגיה והחומרים של מקינזי מתאר את תעשיית הכרייה והמתכות העולמית שצומחת מכמה שנים של פריחה ופריצה ותנודות מחירים שחברת הייעוץ מכנה חסרת תקדים בהיקפים.
עם זאת, אומר מקינזי, התעשייה נמצאת במצב פיננסי בריא יותר בהשוואה לממוצעים היסטוריים.
משנת 2000 עד 2023, הכנסות המתכות והכרייה צמחו ב-1.7 טריליון דולר, זינוק של כ-75% והעניקו לתעשייה נתח של 70% מכלל עסקי החומרים הכוללים גם פלסטיק, עיסת וחומרי בניין. ככלל, חומרים מהווים כ-7% מהתמ"ג העולמי.
הרווחים בתעשייה היו גם חזקים עם EBITDA של כרייה, זיקוק וייצור מתכת כמעט הוכפל במהלך כמעט רבע המאה, מ-500 מיליארד דולר ל-900 מיליארד דולר.
יתרה מכך, מציינת מקינזי, נטל החוב של חברות הכרייה והמתכת ירד עם חוב נטו מעל יחסי EBITDA של פי 1.3, הרבה מתחת לממוצע המחזוריות של פי 1.8.
"עם זאת, שנת 2024 כבר הוכיחה את עצמה כשנה מאתגרת יותר עבור התעשייה, כאשר הצמיחה הכלכלית הכוללת מואטת והמעבר לטכנולוגיות דלת פחמן מתפתח לאט מהצפוי, שתיהן מפעילות לחץ כלפי מטה על רמות המחירים, במיוחד עבור סוללות חומרים, כמו ניקל וליתיום", אומר מקינזי.
לא רק שהסוללות והמתכות האחרות הקשורות לדה-קרבוניזציה עומדות בפני רוח נגדית, הסקטור – אפילו כאשר הוא מתגבש בנחושת בולמוסית – כמעט ולא מהווה 15% מההכנסות העולמיות ממתכות ומכרייה. עד למועד כזה מחיר הנחושת יגיע לרמות שנחזו על ידי תרחישים מוזרים יותר, המניה לא צפויה לצמוח הרבה.
לדוגמה, גודל השוק של כריית אדמה נדירה וייצור מתכות וסגסוגות (כלול בחלק השני של הגרף) המשמש ביישומים ביטחוניים ויישומי מעבר אנרגיה רבים, כולל טורבינות רוח ומנועים לכלי רכב חשמליים, הוא מתחת ל-20 מיליארד דולר .
פחם תרמי ופלדה מהווים כ-60%-70% מההכנסות וכמויות הייצור של 7 מיליארד טון ו-2 מיליארד טון בהתאמה גבוהים ביותר מפי 30 מכל המתכות והמינרלים האחרים גם יחד. התפוקה של הגדולים מבין האחרונים, האלומיניום, בהיקף של כ-100 מיליון טון, לא עושה הרבה חיל בסכום הכולל.
עיקר פעילות הכרייה והמתכות וההכנסות נותרו נתונות לעליות ולמורדות של הכלכלה העולמית, במיוחד התחזית לסין שבה הסימנים אינם גדולים.
בעוד שמעבר האנרגיה הירוקה עשוי לייצג בצדק שחר חדש לכרייה, זה עדיין מוקדם מאוד בבוקר.