מיינט הרצליה

שמאל וימין מתאחדים נגד פרויקט הליתיום ריו טינטו בסרביה

ריו טינטו (סימול: RIO; LSE: RIO; ASX: RIO) עומדת בפני מבחן מכריע החודש בסרביה, כאשר מנהיגי עיירה קטנה מצביעים האם לאפשר את פרויקט הליתיום הגדול באירופה, ה-capex Jadar בשווי 2.4 מיליארד דולר.

מועצת לוז'ניצה, שאוכלוסייתה כ-20,000 תושבים כ-100 ק"מ מערבית לבלגרד, מחליטה אם לתקן את התוכנית הרשמית שלה כדי לאפשר את הפיתוח בשטח של 250 הקטרים. פרויקט הליתיום הסלע הקשה עורר מחאות מסיביות תוך כדי נדנדה בין תמיכה רשמית לדחייה במשך שנים.

זה אמור להתחיל ב-2028, הוא ייצר 58,000 טון בשנה של ליתיום קרבונט בדרגת סוללה, כ-17% מהביקוש באירופה ומספיק למיליון רכבים חשמליים. המכרה עשוי להימשך 40 שנה. ריו, הכורה השנייה בגודלה בעולם לפי שווי שוק המניות, והממשלה התמודדו השבוע שוב עם עצרות המוניות, נפוחות משילוב לא סביר של סיבות.

"ריו טינטו הוא הנושא החם ביותר במדינה כרגע", אמר ווק ווקסנוביץ', עמית במכון החשיבה למדיניות חוץ של London School of Economics, באימייל ביום שישי.

"המחאות נגד הליתיום והסביבתיות הם הדברים היחידים שלפחות מאחדים באופן זמני בין שמאל וימין בסרביה. השמאל תופס זאת כהתנגדות נגד הממשל השרירותי והבלתי-ליברלי של הקואליציה המכהנת. הימין תופס את זה כמאבק נגד הדומיננטיות המערבית".

פסיקת בית המשפט

מועצת לוז'ניצה לא קבעה תאריך להצבעה, אלא מקומית תובנות בלקניות התקשורת אמרה ב-X שזה אמור להגיע החודש. באוגוסט, בית המשפט החוקתי של סרביה צידד בריו בביטול החלטת ממשלה משנת 2022 לחסום את הפרויקט. השופטים מציינים כי נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' עשוי לבטל את היתר הפרויקט בינואר 2022 בתכסיס לזכות בבחירות חוזרות באותו אפריל.

סרביה נועלת עסקאות ליתיום עם האיחוד האירופי על רקע תחייתו של ג'דר


אבל אנליסטים רואים בווצ'יץ' כפרו-כרייה. הוא אמר ביוני שהוא יחייא את הפרויקט, ואז חתם על שותפות עם האיחוד האירופי (הוא לא חבר) ביולי לאספקת מינרלים קריטיים. הממשל שלו ניצח הצעה בראשות האופוזיציה ב-10 באוקטובר לאסור על חיפושי ליתיום.

מבקריו של ווצ'יץ' אומרים שהוא הידק את השליטה בתקשורת ותגמל את התומכים בעבודות ממשלתיות. נותר לראות האם הוא יאפשר הצבעה מקומית ברמת המועצה כדי לפטר את פרויקט עמק ג'דר. אולם כורים נהנו לעתים קרובות מהנכונות של הממשלות הסמכותיות לדחוף פרויקטים.

וריו לא זרה למיזמים קשים. היא מקדמת את מרבץ עפרות הברזל של סימנדו בגינאה, שם היא עוזרת לבנות קו רכבת ונמל באורך 600 ק"מ. זה נחשב לפרויקט הכרייה והתשתית הנלווה הגדול ביותר באפריקה. באריזונה, החברה מתמודדת עם התנגדות לפרויקט הנחושת Resolution שלה מצד קואליציית השבטים של Apache Stronghold.

מיזוגים ורכישות גדולים

לריו יש ניסיון מועט בליתיום, כאשר רוב הייצור שלו בעפרות ברזל, אלומיניום ונחושת. עם זאת, החודש היא הודיעה על רכישת Arcadium Lithium בשווי 6.7 מיליארד דולר (ASX: LTM; NYSE: ALTM) כדי להפוך לכורה הליתיום השלישי בגודלו. היא גם פיתחה את פרויקט הליתיום רינקון בארגנטינה. היא מצפה לליתיום ראשון ממפעל פיילוט, ולבדיקת היתכנות והחלטת השקעה סופית על הפרויקט הרחב יותר ברבעון זה.

בג'דר, ריו מתכננת להגיש בדצמבר בקשה להיתר המאפשר עבודה גיאוטכנית תוך הכנת הערכת השפעה סביבתית שעשויה להימשך שנתיים. בתוצאות ההפקה של הרבעון השלישי השבוע, ריו חזרה על הערות על הפרויקט:

"אנחנו ממשיכים להאמין שלפרויקט Jadar יש פוטנציאל להיות נכס ליתיום בוראטים ברמה עולמית שיכול לשמש כזרז לפיתוח של תעשיות אחרות ואלפי מקומות עבודה עבור הדורות הנוכחיים והעתידים בסרביה".

ריו נוקט צעד לעבר פדיון M&A עם 6.7 מיליארד דולר ליתיום הימור


בחודש שעבר, מנכ"ל ריו, יעקב סטאוסולם, טס לסרביה כדי להשתתף במפגשי מידע ציבוריים ששודרו בטלוויזיה. הוא נלחם במה שהחברה ומשרד הכרייה והאנרגיה של סרביה כינו קמפיינים של דיסאינפורמציה. כלי תקשורת דיווחו על הפצת תיאוריות קונספירציה מקוונות כמו הפרויקט יגרום לגשם חומצה גופרתית, לזהם מי שתייה או אפילו לכרות אורניום בסתר.

למרות זאת, Stausholm אמר שלמקומיים יש דאגות רלוונטיות לגבי איכות האוויר וזיהום הקרקע שהוא והחברה פועלים להפיג. ריו מבקשת "לעודד דיאלוג פתוח ומבוסס עובדות" בהתייעצות ציבורית חובה חוקית, נכתב השבוע.

התנגדות סביבתית

הפרויקט, שהחל לאחר שגיאולוגים בריו גילו את מרבץ הסלע הקשה ב-2004, טיפח התנגדות עזה לאורך ההיסטוריה שלו, אמרה תרזה קרמארז, פרופסור אסיסטנטית בבית הספר לאיכות הסביבה של אוניברסיטת טורונטו. כמה מחקרים לאחר חקר הראו בורון, ארסן וליתיום מוגבה בנהרות הסמוכים, אמרה.

"המחאות והעלויות הסביבתיות הללו מדגישות את הצורך בשיחות רחבות יותר על פשרות", אמרה באימייל תרזה קרמארז, עוזרת פרופסור בבית הספר לאיכות הסביבה של אוניברסיטת טורונטו.

"הרעיון שיש רק דרך אחת לשחרר פחמן, ואנשים יקבלו בהכרח העברות של סיכון מאוכלוסיה אחת לאחרת או יחליפו סוג אחד של סיכון באחר לא יעבוד – במיוחד עבור אלה שחווים חסרונות לא פרופורציונליים ותוצאות לא שוויוניות."

כמה אנליסטים שהובאו על ידי The Wall St. Journal אומרים שההתנגדות הנוכחית מאז תחיית הפרויקט יוצאת דופן בעוצמתה. מחלקת המדינה האמריקנית אמרה שהדיסאינפורמציה דומה לקמפיינים רוסיים, כמו אלה למניעת קידוח גז פצלי כדי לשמור על דומיננטיות האנרגיה הרוסית באירופה. אחרים אמרו שזה ניסיון להניא את הסחף של בלגרד למערב ומחברות פוטנציאליות באיחוד האירופי.

שמאל ציני

ווקסנוביץ' לא הסכים, ובכל זאת ציין את ההשפעה על המערב.

"הרוסים לא עומדים מאחורי זה, אבל הם נהנים מהעובדה שהאלמנט הלאומני של המחאה הזו מתחזק", אמר. הכורה הצפוני.

יתרה מכך, אפילו החלקים השמאליים, האזרחיים, התומכים באיחוד האירופי בחברה הסרבית הופכים יותר ויותר ציניים בכך שהמערב ואירופה מוכנים לעסוק בממשלה המכהנת ולסבול את העבירות הפנימיות שלה למען ניצול ליתיום, מה שמחליש את האיחוד האירופי וארה"ב. היוקרה בארץ עוד יותר".

מיכאיל קורסטיקוב, עמית אורח במרכז בלגרד למדיניות ביטחון, אמר שמספר עצום של סרבים מתנגד לפרויקט מכיוון שהם לא מאמינים שהממשלה מסוגלת לאכוף תקנות סביבתיות. גם אם הם היו יכולים, הכללים לא מספיק חזקים, אמר קורסטיקוב בדו"ח שנערך בחודש שעבר עבור המרכז.

הוא הציע לייבא מבנה סביבתי של האיחוד האירופי כדי לפקח על הפרויקט ולנסות ליצור כמה שיותר מקומות עבודה הקשורים למכרה בתחומי רכש ועיבוד מינרלים. הבסת האופוזיציה מחייבת להפוך את היתרונות של הפרויקט למשמעותיים יותר מכל השלכות סביבתיות, אמר.

"זה ידרוש אומץ רציני וחזון אסטרטגי מצד כל המעורבים בתהליך המדיני, אבל זה חיוני", אמר קורסטיקוב. "ייתכן שלא תהיה הזדמנות נוספת כמו זו להשתלב בכלכלה החדשה ולהשיג מינוף מיקוח עם האיחוד האירופי בעשורים הקרובים".

שתף את הפוסט
דילוג לתוכן