סין שוב מגלגלת את התותח הגדול של המדרכה על מתכות ומינרלים החיוניים למעבר האנרגיה העולמי, כמו גם רכיבים מרכזיים בכלי נשק ואלקטרוניקה.
אין כמעט ספק שבכל פעם שסין מטילה הגבלות על יצוא, או מאיימת לעשות זאת, היא גורמת לתדהמה רבה בקרב ממשלות וחברות מערביות, שבאו להסתמך על הדומיננטיות של סין בעיבוד וייצור מתכות מזוקקות.
המקרה האחרון הוא ההחלטה של סין להרחיב את בקרת היצוא על כדורי אדמה נדירים, הוספת חמישה אלמנטים חדשים להגבלות קיימות שהביאו לבדיקה קפדנית יותר על מוצרים כמו מינרלים קריטיים המשמשים לייצור מגנטים.
שרשרת אספקת השבבים העולמית מתכוננת לנשורת משולבי האדמה הנדירים של סין
אבל יש גם סיכונים עבור סין בהתנהגות זו, שכן ניתן לירות ביעילות את תותח גבולות היצוא רק פעם אחת בכעס.
אם סין אכן תחליט בסופו של דבר לנתק קונים מערביים ממתכות כמו אדמה נדירה, ליתיום, קובלט, אנטימון, טונגסטן ואחרים, זה יגרום להפרעה מסיבית לרשתות האספקה המערביות.
אבל זה גם יביא לבנייה מהירה של מתקני אספקה ועיבוד חדשים ברחבי העולם המערבי.
העפרות הגולמיות המשמשות לייצור רבות מהמתכות הללו אינן בהכרח נדירות או קשות לכרייה, וביניהן למדינות המערב תהיה אספקה מספקת.
האתגר יהיה לבנות כושר זיקוק, אבל זה יכול להתבצע במהירות במקרה של חירום אמיתי שנוצר על ידי סיום האספקה של סין לקונים מערביים.
אינפוגרפיקה: מי שולט בעיבוד אדמה נדירה?
ברור שזה יגבה מחיר גבוה, אבל לממשלות מערביות לא תהיה שום אפשרות אחרת מלבד להפיל את המזומנים, שכן השגת מקורות אספקה חדשים תנצח כל שיקול פיננסי.
הסיכון האולטימטיבי עבור סין הוא שבניתוק קונים מערביים ממתכות מזוקקות, היא תסתכן בסופו של דבר בהשמדת התעשייה שלה באמצעות עודף קיבולת מסיבית כאשר קונים מערביים בונים את שרשרת האספקה שלהם.
סין מייצרת כיום כ-90% מהאדמה הנדירה המזוקקת, יותר מ-90% מהגרפיט, קצת פחות מ-80% מהקובלט וכמעט 70% מהליתיום.
חלקה בניקל קטן במידה ניכרת, אך אם השליטה שלה בזיקוק הניקל האינדונזי מתווספת למה שמיוצר בסין, כ-70% מהניקל המזוקק נמצא בשליטה סינית.
נחושת מצוטטת לעתים קרובות כמינרל קריטי, אך סין אחראית רק לקצת פחות ממחצית מתפוקת המתכת המזוקקת, כלומר העולם המערבי יכול להסתמך על מקורות אספקה מחוץ לשליטה הסינית כדי לענות על צרכיו.
נהיגה פוליטית
השאלה לשוק היא מדוע סין מציבה מגבלות על יצוא של מינרלים ומתכות קריטיות, כאשר בסופו של דבר זה רק מעודד את לקוחותיה הנוכחיים לבנות שרשראות אספקה חלופיות?
נראה שהתשובה היא בעיקרה פוליטית.
סין מעורבת במלחמת סחר מסובכת עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושני הצדדים מאיימים להשתמש במנוף שיש להם כדי לנסות ולשפר את עמדות המשא ומתן שלהם.
G-7 עומד לדון בתגובה משותפת למגבלות סין על אדמה נדירה
הבעיה של בייג'ינג היא שככל שהיא מגלגלת את התותחים הגדולים של מגבלות הייצוא על מינרלים קריטיים, כך היא מעודדת את העולם המערבי לנגוס בכדור ולבנות שרשראות אספקה חלופיות.
סין אפילו לא צריכה לירות בתותח, האיום החוזר לעשות כן יספיק כדי לעורר את ההשקעה המערבית הדרושה, במיוחד בזיקוק מתכות.
כפי שאמר מנכ"ל Trafigura, ריצ'רד הולטום, ביום שני בסמינר LME Week בלונדון, עיבוד מינרלים חשוב יותר מכרייתם.
"אין לך ביטחון לאומי אם רק יש לך דברים באדמה", אמר הולטום.
אם המסר שלו מקבל יותר ויותר תשומת לב בבירות המערב, סביר להניח שיותר מזומנים ייחרשו בזיקוק מתכות, כמו גם סובסידיות ותמריצים להמשך פעילות בתי הזיקוק הקיימים למרות שהם לא יכולים להתחרות בסין במחירים נוכחיים.
התוצאה הסופית של מגבלות היצוא של סין צפויה להיות פיתוח של מערכת גלובלית דו-שכבתית למתכות קריטיות מזוקקות, שרשרת אספקה יקרה יותר אך בטוחה יותר לצרכנים מערביים ומערכת סינית זולה יותר הכפופה לצוויים הפוליטיים של בייג'ינג.
(הדעות המובעות כאן הן של המחבר, קלייד ראסל, בעל טור ברויטרס.)
(עריכה: קים קוגהיל)
חדשות נוספות
50 חברות הכרייה המובילות מזנקות לשיא חדש ליד שווי של 2 טריליון דולר
ערכם של 50 הכורים הגדולים בעולם עלה ביותר מ-450 מיליארד דולר ברבעון בודד לאחר עלייה רחבה שעוררה מחירי הזהב והנחושת המשתוללים.
15 באוקטובר 2025 | 12:48 בצהריים
{{ commodity.name }}
{{ post.title }}
{{ post.excerpt }}
{{ post.date }}
הערות
לא נמצאו הערות.