נורניקל מאמינה שטכנולוגיות חדשות שהיא מפתחת, כולל לסינתזה של מימן, תיצור ביקוש לפלדיום בסין השווה לעד 15% מהצריכה הנוכחית, אמר מנהל בכיר לרויטרס.
הביקוש מיצרני רכבי מנועי בעירה פנימית (ICE) המשתמשים בפלדיום בצינורות הפליטה כדי לנטרל פליטות – המהווה 80% מהשימוש העולמי של המתכת – צפוי להתכווץ עקב עליית כלי הרכב החשמליים.
נורניקל, יצרנית הפלדיום הגדולה בעולם, מעריכה שהביקוש המסורתי מסין, הצרכנית הגדולה ביותר של המתכת, יירד ב-29% ל-47 טון עד 2030, מכיוון שהמדינה תייצר פחות רכבי ICE.
לפי המועצה העולמית להשקעות פלטינום (WPIC), הירידה בייצור רכבי ICE תגרום לעודף שוק של פלדיום בשנת 2026. המחירים העולמיים לפלדיום ירדו השנה ב-10% לאחר צניחה של 39% ב-2023.
יחד עם אוניברסיטאות סיניות ושותפים תעשייתיים, נורניקל בוחנת מספר טכנולוגיות בתחומים כמו ייצור מימן וטיהור מים הכוללים שימוש בפלדיום, בתקווה להגביר את הביקוש.
"אנו מצפים שלפרויקטים הללו יש פוטנציאל לביקוש נוסף לטווח ארוך של לפחות 15 טון לפלדיום ויתחילו לבוא לידי ביטוי בהדרגה בתחזיות של אנליסטים בשוק", אמר סגן נשיא החברה ויטלי בוסקו.
סין היא היצרנית הגדולה בעולם של מימן, המהווה חלק מאסטרטגיית המעבר הירוק של המדינה ומשמשת בייצור של דשני אמוניה ומתנול וכן בזיקוק נפט.
"מבחינת מימן וכימיה ירוקה, סין מתפתחת הרבה יותר מהר משאר העולם. במובן הזה, העניין משמעותי", אמר בוסקו.
נורניקל מייצרת כיום למעלה מ-40% מהפלדיום העולמי והביקוש העולמי למתכת מוערך ב-2023 ב-302 טון, עם נתח שוק של 22% לסין. אנליסטים מעריכים עודף עולמי של מתכת של 20-40 טון עד 2030.
"המטרה שלנו היא ליצור ביקוש חדש ל-40-50 טון", אמר בוסקו.
הוא אמר שהחברה עובדת עם לפחות חמש חברות סיניות כדי לפתח את הטכנולוגיות החדשות וכי 80% משוק הפלדיום בסין סופק כיום על ידי נורניקל.
הוא צופה שביקוש חדש לפלדיום שווה ל-5-10 טון יופיע ב-2026-27.
מלבד סין, נורניקל מחפשת לפתח אזורים חדשים לשימוש בפלדיום במזרח התיכון, ברזיל ומלזיה. נורניקל לא נפגע ישירות מהסנקציות המערביות נגד רוסיה, אבל הפך את הלוגיסטיקה ולמעלה מ-52% מהמכירות לאסיה.
החברה גם מבקשת להגביר את השימוש בפלדיום בבית ומתכננת לספק עד 0.4 טון של מתכת לייצור פיברגלס ברוסיה. היא גם מצפה שחברות רוסיות יתחילו להשתמש בפלדיום בטיהור מים.
בשנת 2024 מתכננת החברה לייצר 82-85 טון פלדיום.