נורבגיה עצרה את תוכניותיה השנויות במחלוקת לכרות את קרקעית הים במים טריטוריאליים המגיעים לארקטיים, לאחר שמפלגת השמאל הסוציאליסטי (SV), קבוצת שמאל קטנה לשמירה על איכות הסביבה, השיגה הסכם לעיכוב היוזמה בתמורה לתמיכה בתקציב הלאומי.
הממשלה התכוונה להנפיק רישיונות חיפוש כרייה במעמקי הים הראשונים שלה בתחילת 2025. בלחץ ה-SV, עבודת ההכנה הואטה כעת, כאשר הממשלה מדגישה כי היא תמשיך בעבודות הכנה, כולל הערכות השפעה סביבתית ומסגרות רגולטוריות.
"זוהי דחייה, לא סיום לתהליך", אמר ראש הממשלה ג'ונאס גאהר סטור ממפלגת הלייבור בראיון לשדר הפרטי TV2.
מניות הסטארט-אפ הנורווגי לכרייה בקרקעית הים Green Minerals צנחו ב-40% בחדשות, ונעלו את המסחר ביום שני ב-0.32 יורו למניה (0.34 ארה"ב). למרות הכישלון, החברה הצהירה כי היא עדיין צופה תחילת הפקת עפרות עד סוף שנות ה-2020.
הראשון בעולם
בינואר הפכה נורבגיה למדינה הראשונה שפתחה את מימיה לכרייה מסחרית במעמקי הים, למרות אזהרות מצד קבוצות סביבתיות ותעשיית הדיג לגבי איומים פוטנציאליים על מערכות אקולוגיות ימיות פגיעות. הצבעה פרלמנטרית, שעברה 80-20 מוקדם יותר השנה, אישרה חיפוש על פני כ-280,000 קמ"ר (108,000 מייל רבוע) של קרקעית הים הארקטית – שטח גדול יותר מבריטניה.
שוחרי איכות הסביבה התייחסו להפסקה הכפויה של נורבגיה כ"ניצחון ענק". קרן חיות הבר העולמית (WWF), שתובעת את ממשלת נורבגיה, טוענת שהיא לא הצליחה לערוך מחקרים נאותים על ההשלכות האפשריות של כרייה. הסוכנות הנורבגית לאיכות הסביבה הידהדה את החששות הללו, וקבעה כי להערכת ההשפעה הנוכחית אין את הבסיס המדעי והמשפטי הנדרש.
בינתיים, תומכי הכרייה במעמקי הים מדגישים את החשיבות האסטרטגית של הבטחת מינרלים נדירים של אדמה ומתכות סוללות, כמו ניקל, מנגן ונחושת, עבור המעבר של אירופה לכלכלה דלת פחמן.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה עלייה של 40% בביקוש לנחושת ומינרלים נדירים עד שנת 2040, מונעת על ידי השינוי העולמי לעבר טכנולוגיות אנרגיה נקייה. ניקל, קובלט וליתיום, בפרט, צפויים לראות גידול בביקוש של 60%, 70% ו-90%, בהתאמה. הסנגורים טוענים כי כריית קרקעית הים יכולה לענות על דרישה זו עם עלות סביבתית נמוכה יותר מאשר כרייה יבשתית.
מדענים מזהירים מפני האופי הבלתי נחקר ברובו של מערכות אקולוגיות במעמקי הים, שכבר נמצאות בלחץ מזיהום, מכמורת ושינויי אקלים. הם מזהירים מפני שיבוש נוסף ללא הבנה מקיפה של השפעות אפשריות.
מירוץ לתחתית
הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA), השולטת בפעילויות על פני 54% מקרקעית האוקיינוס בעולם, כבר הוציאה 32 חוזים לחברות פרטיות ובגיבוי מדינה לחקור כריית קרקעית ים במים בינלאומיים.
בין המובילות היא חברת המתכות הקנדית (NASDAQ: TMC), שבילתה שנים בקידום תוכניות לחילוץ גושים פולי-מתכתיים – עשירים בקובלט, ניקל, נחושת ומנגן – מאזור קלריון-קליפרטון באוקיינוס השקט, הממוקם בין הוואי ומקסיקו .
החברה שבסיסה בוונקובר שואפת להתחיל את פעילותה בסוף 2025, זמן קצר לאחר שהרשות תסיים את המסגרת הרגולטורית שלה, הצפויה ביולי אותה שנה.
המנהיגה הנכנסת של ISA, האוקיינוגרפית הברזילאית לטיסיה קרוואלו, הביעה ספקנות לגבי קצב ההתפתחויות הללו. היא מאמינה שעדיין יידרש שנים של משא ומתן לקביעת כללים המגנים בצורה נאותה על המגוון הביולוגי ועל מערכות אקולוגיות בים עמוקים ברובם לא ידועים מההשפעות המזיקות של הכרייה.
קרוואלו ייכנס לתפקידו בינואר, ויהפוך למדען והאישה הראשונים להוביל את הגוף המזוהה עם האו"ם.