כרייה במעמקי הים צפויה להשפיע לרעה על מדינות שכורות מתכות על פני כדור הארץ, ולהסתכן בהכנסות של למעלה מ-560 מיליארד דולר מיצוא שנתי, כך טוען דו"ח חדש שפורסם על ידי טנק החשיבה הפיננסי Planet Tracker.
המחקר, שכותרתו מירוץ לתחתיתטוען כי התשואות הכספיות מכריית קרקעית הים זניחות וקוראת לממשלות ומשקיעים לתעדף את שימור הסביבה ושיפורים בשיטות הכרייה היבשתיות.
הממצאים מגיעים בעקבות המועמדות האחרונה של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ לאליס סטפניק, לשמש כשגרירת המדינה באו"ם. סטפניק הוא תומך קולני בהבטחת מינרלים קריטיים לצריכה מקומית מסלעים בגודל תפוחי אדמה הנקראים "נודולים פולי מתכתיים".
גושים אלה שוכבים על קרקעית האוקיינוס בעומקים של 4 עד 6 ק"מ (2.5 עד 4 מיילים) ונמצאים בשפע ב-CCZ, שם לחברת המתכות הקנדית (NASDAQ: TMC), יש כבר שני חוזי חיפוש.
הדו"ח של Planet Tracker מגיע גם יום לאחר שהאיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) הזהיר כי למעלה מ-40% ממיני האלמוגים עומדים בפני הכחדה כתוצאה מפעילויות אנושיות, כולל פעילות דיג, במיוחד מכמורת תחתית, כריית ים עמוקים, וכן קידוח נפט וגז.
הדיווחים והמועמדות של סטפניק מגיעים גם כאשר הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA) פועלת לקראת הגרסה הסופית של קוד כרייה לשלוט בכרייה במעמקי הים, שצפוי להיות מאומץ ב-2025.
לפי Planet Tracker, אפילו בתחזיות האופטימיות ביותר, מדינות המעורבות בכריית מים עמוקים יכולות לראות הכנסה שנתית ממס הכנסה של 6.25 מיליון דולר בלבד. עבור רוב המדינות, תרומה זו אינה משמעותית כאשר נמדדת מול העלויות הסביבתיות הפוטנציאליות, אומרים המחברים.
"כריית ים עמוק צפויה להציע תשואות פיננסיות מינימליות למדינות החברות ברשות", כתבה אמה עמדי, אנליסטית השקעות ב-Planet Tracker. "למדינות אין את המשאבים המינרלים במים בינלאומיים, וחברות יכולות לבחור חסות מכל מדינה חברה ברשות, מה שגורם למירוץ לתחתית בשיעורי מס החברות".
הדוח מחשב שהתמלוגים, מקור הכנסה פוטנציאלי נוסף למדינות, ינועו בין 42,000 ל-1.1 מיליון דולר בשנה – נתון לא משמעותי עבור כל הכלכלות הקטנות ביותר. הוא גם מזהיר שהתמלוגים הללו עשויים להיות כפופים להפחתה שרירותית על ידי הרשות, מה שהופך את זה לא סביר שמדינות החברות יקבלו תשלומים משמעותיים.
"ככל שהכלכלות הגדולות בעולם מתכוננות לכרייה אחראית בים עמוק, פעילים זורקים את כל כיור המטבח השגוי לעבר הציבור. קח את המאמר האחרון של Planet Tracker: ספקולציות לגבי הכנסה שנתית קבועה ממס היא פשטנית מדי", אמר דובר TMC ל-MINING.COM.
חברת הכרייה הקנדית במעמקי הים אמרה כי החישוב של ה-NGO אינו תופס במלואו את המורכבות הכרוכה בעניין זה.
TMC הדגישה כי ביצעה הערכה ראשונית מקיפה תואמת SEC SK-1300 עבור פרויקט NORI-D שלה, הכוללת הנחות יסוד מפורטות לגבי גודל הפרויקט, כלכלת הפרויקט, שיעורי התמלוגים של ISA ושיעורי המס ביבשה.
"הערכה זו מצביעה על 7 מיליארד דולר בתמלוגים לכל החיים עבור חברי נאורו ורשות הרשות, יחד עם 9 מיליארד דולר במסים על החיים של המכרה", אמר הדובר. "נתונים אלה אינם כוללים את רוב המשאב המשוער של NORI."
סיכונים לא ידועים
דו"ח מקביל של Planet Tracker, כרייה לצרותמדגיש את הסיכונים הכלכליים הרחבים יותר של כריית ים עמוקים. הדו"ח מעריך שמדינות הכרות מינרלים מרכזיים דרך היבשה – כמו נחושת, קובלט, ניקל ומנגן – עומדות להפסיד ביחד 560 מיליארד דולר מהכנסות יצוא שנתיות. לשיבוש הפוטנציאלי לתעשיות מבוססות אלה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלות העולמיות.
מחקרים קודמים דיברו על עד 500 מיליארד דולר של אבדן ערך ועל נזקים למגוון הביולוגי בעולם. אלה צפויים להיות עד פי 25 יותר מאשר כרייה מבוססת קרקע.
כרייה במעמקי הים עשויה להשפיע על אלפי מינים חדשים שנמצאים בנקודה חמה
בצד השני של המשוואה, ישנם מחקרים שנבדקו עמיתים המראים כיצד ייצור מתכות סוללות מגושים יכול להפחית את פליטת ה-CO² ב-70%-75%, לצמצם את השימוש בקרקע ב-94% ולחסל 100% מהפסולת המוצקה.
המתנגדים לכרייה בקרקעית הים הזהירו זה מכבר שההשלכות של חיפוש והפקה של מינרלים מקרקעית הים אינן ידועות וכי יש לערוך מחקר נוסף לפני שממשיכים.
אלה התומכים בהרחבת הפעילות מאמינים כי כרייה במעמקי הים היא מרכזית לעמידה בביקוש הגובר של גידול מינרלים. הביקוש לנחושת ולמתכות עפר נדירות צפוי לגדול ב-40%, על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית.
הארגון שבסיסו בפריז גם צופה כי נתח הביקוש לניקל, קובלט וליתיום מטכנולוגיות אנרגיה נקייה בלבד יגדל ב-60%, 70% ו-90%, בהתאמה.