דו"ח חדש של חברת רואי החשבון קרואו והמרכז לפשעי סייבר ופשע כלכלי של אוניברסיטת פורטסמות' חושף כי הונאה גוזלת 6.4% מההוצאות בכרייה.
המחקר מסתמך על 25 שנות מחקר ומצייר תמונה ברורה של טווח ההונאה. בעולם השחיתות עולה לכלכלה 2.6 טריליון דולר, כ-5% מהתמ"ג.
עבור פעולות כרייה, במיוחד ברכש, הונאה יכולה להסלים את העלויות בשיעור של עד 8%. כמה דוגמאות שנחשפו במשאבי טבע כוללות ספקים המספקים פחות או באיכות נמוכה יותר סחורות ממה שהוסכם; חלקי ציוד מזויפים ועובדים לא קיימים בשכר.
הדו"ח גם מדגיש את אתגרי השחיתות, ומצטט מקרים שבהם תשלום שוחד הכרחי כדי להשיג אישורים ממשלתיים. לאחרונה, גלנקור נקנסה ב-276 מיליון ליש"ט (352 מיליון דולר) לאחר שהודתה במתן שוחד לפקידי ממשל בגין גישה לנפט באפריקה.
הדו"ח כולל גם מקרים ספציפיים.
באחד המקרים, ניתוח משפטי בחברת כריית זהב אוסטרלית הפועלת במערב אפריקה גילה כי ראש המבצעים היה מעורב בתוכנית שחיתות. קבלנים שיחדו את ההנהלה תוך מתן עבודה לא תקינה וזיוף רישיונות ממשלתיים. התוצאה: הפסדים של למעלה ממיליון דולר.
במקרה אחר, כורה נחושת גדול, שמוציא 800 מיליון דולר בשנה על רכש, גילה 300 עובדי רפאים בשכר שלו והפסיד 7.8% מכספי הרכש בגלל הונאה. לאחר התערבות החברה הצליחה לצמצם את ההפסדים הללו ב-51%, וחסכה 20 מיליון דולר בשנה.
המחקר של קרואו מראה שיישום שיטות מניעת הונאה טובות יותר יכול לצמצם הפסדים בשיעור של עד 40% תוך 12 חודשים.
הדו"ח מדגיש שהתמודדות עם הונאה לא רק חוסכת כסף אלא גם מגינה על חברות מפני פגיעה רגולטורית ומוניטין.
הדו"ח המלא נמצא כאן.