מיינט הרצליה

טור: סיפור מעבר אנרגיה מעורר מחדש את עניין הקרן במתכות

מעבר האנרגיה העולמי היה הנושא הדומיננטי בשבוע בורסת המתכות בלונדון (LME), המפגש השנתי של יצרני המתכות, המשתמשים והסוחרים בעולם.

נכון, הנתיב המתכתי לאפס נטו מתגלה בהרבה מהצפוי. המחירים של מתכות סוללות כמו ליתיום, קובלט וניקל הפציצו במהלך השנה האחרונה. יותר מדי אספקה ​​הושקה מהר מדי בדיוק כשמכירות כלי רכב חשמליים הגיעו לנקודה איטית.

אבל ההבטחה לפריחה עתידית אינה נפגעה.

מתכות מרכזיות רבות למעבר אנרגיה צפויות להתמודד עם מחסור באספקה ​​בעשור הזה, חלקן כבר השנה, על פי BloombergNEF.

בית המחקר צופה שהעולם יזדקק לשלושה מיליארד טונות מטריות של מתכות בין 2024 ל-2050 כדי לעמוד ביעדי הפליטה העולמיים. הנתון מכפיל את עצמו לשישה מיליארד בתרחיש אפס נטו.

זהו נרטיב שור מפתה, במיוחד כאשר המציאות הנוכחית היא של ביקוש חלש למתכות, כאשר מנוע הצמיחה של סין מתקלקל ומחוזים במגזר היצרני באירופה.

עמודה: כורים, משקיעים רואים היקף במעבר אנרגיה אך נאבקים בבחירות


וזה אחד שמתחיל למשוך עניין הרבה יותר רחב. תעשיית הקרנות, אשר סובלת מתת-משקל מתכות במשך יותר מעשור, צופה כעת בהזדמנויות שמציע מעבר האנרגיה.

החזר פוטנציאלי של תזרימי השקעות כבדות למגזר עשויה להוות מניע מחירים רב עוצמה כמו מחסור באספקה ​​פיזית.

עשור אבוד

הקצאות הקרנות למגזר הסחורות ירדו מכ-10% ל-2% בעשור האחרון, לפי אלין קרניזלו, שותפה מנהלת במנהל הקרן Frontier Commodities, שדיברה בפאנל ההשקעות בסמינר שני של LME.

הזינוק הגדול האחרון בכסף הגיע בסוף שנות ה-2000, כאשר קרנות השקעה, כולל ענקיות כמו The California Public Employees' Retirement System, רכשו את הרעיון שסחורות יכולות לשמש כגידור אינפלציה יעיל.

על הפיתוי האסטרטגי עלה סיפור השור סביב עלייתה של סין כמעצמה תעשייתית והפיצוץ הנלווה בביקוש למתכות תעשייתיות.

הדברים לא הסתדרו כמצופה.

המשבר הפיננסי העולמי גרם לביקוש למתכות ולצניחה במחירים. תוכנית גירוי סינית מסיבית הזינה גל אחרון של שוורים, אך לאחריה הגיעו שנים של ירידה.

נחושת LME הגיעה לשיא של כל הזמנים אז של 10,190 דולר לטון בפברואר 2011. מגמת הירידה שלאחר מכן התרחשה במשך חמש שנים לפני שהמחיר סוף סוף הגיע לשיא של 4,318 דולר לטון בינואר 2016.

בינתיים, סבבים רצופים של הקלות כמותיות על ידי בנקים מרכזיים בתקופה זו ריסקו את שיעורי הריבית, וערערו את הטענה של סחורות כקיזוז אינפלציה.

מתכות נבדקו מחדש

הציפיות לאינפלציה השתנו משמעותית בשנים האחרונות ומנהלי הקרנות שוב מסתכלים על סחורות כדרך לייצר תשואה מותאמת לאינפלציה.

היחס האידיאלי של נכסים קשים בתיק השקעות צריך להיות בין 4% ל-9%, לפי Jigna Gibb, ראש מוצרי אינדקס סחורות בבלומברג, שגם דיבר בפאנל הסמינר של LME שני.

מדובר בהקצאות שוטפות כפולות לפחות במגזר שמוערך בטריליוני דולרים.

מתכות הן הבולטות המובהקות במגזר הסחורות הודות לתפקידן המרכזי בדה-קרבוניזציה.

קרנות חיפשו עד כה חשיפה לנושא מעבר האנרגיה על ידי רכישת מניות במגזרי הכרייה והטכנולוגיה התעשייתית במקום התשומות הגולמיות, על פי מייקל סטיוארט ב-Legal & General Investment Management, אחד ממנהלי הנכסים הגדולים באירופה.

עם זאת, זה משתנה, הוא אמר בסמינר.

"אנחנו מנהלים שיחות עם המשקיעים שלנו שלא היינו מנהלים לפני שלוש או ארבע שנים לגבי בחינת סחורות למעבר אנרגיה", אמר.

ההזדמנות להשקעה נוספת במתכות היא "עצומה" ומתפרשת על קשת רחבה של שחקנים, מקרנות פנסיה וביטוח מתוחכמות ועד למשקיעים קמעונאיים בשוק ההמוני, הוא הוסיף.

וסיפור מתכות האנרגיה משתלב בצורה מסודרת עם העניין המחודש בתשואות קרן הגנת אינפלציה.

בכלכלה ירוקה יותר למתכות כמו נחושת, אלומיניום וליתיום יש פוטנציאל להיות מניעים עתידיים חזקים של אינפלציה בדיוק כמו הנפט והגז בכלכלה עתירת הפחמן של היום.

חרב פיפיות

הקצאה מחדש משמעותית של כספי קרנות הפנסיה לסחורות בכלל ולמתכות בפרט עשויה להיות חדשות מבורכות עבור יצרנים, סוחרים ובורסות.

אבל קנה המידה של תזרימי קרנות גלובליים פוטנציאליים מסתכן בשטף את השווקים הקטנים ביחס למניות או לאג"ח.

עצירת הטורבו של נחושת מוקדם יותר השנה עשויה להיות מבשר על התנודתיות שתבוא.

עיכוב במעבר אנרגיה ישפיע על ההשקעה – ווד מקנזי


הכספים הוטבעו בנחושת על רקע הייפ רב על היצע מוגבל בזמן של ביקוש מואץ מיישומי אנרגיה חדשים כמו שמש, רוח וכלי רכב חשמליים.

החשש של המשקיעים מהחמצה הביא את LME נחושת לשיא נומינלי חדש של 11,104.50 דולר לטון בחודש מאי.

מה שבאה לאחר מכן היה שביתת קונים ופירוק מלאי אגרסיבי, כולל יצוא חסר תקדים של נחושת מזוקקת מסין, בדרך כלל היבואנית הגדולה בעולם של המתכת האדומה.

הקרנות מכרו את הפוזיציות הארוכות שלהן בדיוק באותה מהירות שקנו אותן והנחושת ירדה מתחת לרמה של 9,000 דולר בתחילת אוגוסט.

עם זאת, נרטיב השור לא איבד את התהודה שלו. נחושת הייתה הבחירה המובילה עבור המשתתפים בסמינר LME בשבוע שעבר, זו השנה השלישית ברציפות.

אם מספיק משקיעים יסכימו, הפוטנציאל של נחושת לעליות מחיר נוספות יהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה.

אבל כך נראו הדברים גם בשנות ה-2000. המציאות התבררה שונה מאוד.

(הדעות המובעות כאן הן של המחבר, אנדי הום, בעל טור ברויטרס.)

(עריכה: קירסטן דונובן)

שתף את הפוסט
דילוג לתוכן