הפרלמנט הסרבי החל ביום שני לדון בהצעה של האופוזיציה לאסור כרייה וחיפושים של ליתיום ובוראטים, מה שלמעשה ישים קץ לפרויקט השנוי במחלוקת בריו טינטו במערב המדינה.
ביולי, סרביה החזירה את הרישיון של ריו טינטו לפתח את מה שיהיה מכרה הליתיום הגדול באירופה, שנתיים לאחר שהממשלה הקודמת עצרה את התהליך עקב חששות מצד קבוצות סביבתיות.
החלטה זו ביולי גרמה למחאות כלל ארציות, כולל חסימות של כבישים ומסילות ברזל.
אם ייושם, פרויקט הליתיום של ג'אדאר בסך 2.4 מיליארד דולר יכול לכסות 90% מצרכי הליתיום הנוכחיים של אירופה ולהפוך את ריו טינטו לאחת מיצרניות הליתיום המובילות בעולם. ליתיום הוא מרכיב מרכזי בסוללות לכלי רכב חשמליים ומכשירים ניידים.
פקידים סרביים טוענים שהמכרה יחזק את כלכלת המדינה הבלקן, בעוד שאנשי איכות הסביבה טוענים שהפסולת התעשייתית שמייצר המכרה תרעיל את הקרקע והמים באזור.
ריו טינטו אמרה ביולי כי הפרויקט יהיה כפוף לדרישות סביבתיות מחמירות כולל "שלב מורחב" של הליכים משפטיים, סביבתיים והיתרים והתייעצויות ציבוריות לפני יישום.
ביוני אמר נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' כי ניתן לצפות את תחילת הכרייה ב-2028 לכל המוקדם.
דוברבקה דג'דוביץ' האנדנוביץ', שר הכרייה והאנרגיה, אמר לפרלמנט כי בלגרד תתעקש על עמידתה של ריו בתקנים סביבתיים ותעשייתיים בינלאומיים.
לדבריה, איסור יזיק לכלכלה שכן סרביה תאבד השקעות, מקומות עבודה והכנסות מהפרויקט וייצור פוטנציאלי של סוללות ומכוניות חשמליות.
דניאלה נסטורוביץ', סגנית מתנועת המרד האקולוגי באופוזיציה, שהציעה את האיסור כתיקון לחוק הכרייה הקיים, אמרה כי כריית ליתיום תהיה הרסנית לאיכות הסביבה.
"מעולם לא הייתה סכנה גדולה יותר לסרביה", אמרה. "שום דבר לא יעצור בלי ליתיום; לא תהיה אפוקליפסה ולא תהיה צנע".
לקואליציה השלטת, שאמרה שלא תתמוך בהצעת האופוזיציה, יש רוב נוח של 156 צירים בפרלמנט בן 250 המושבים. הפרלמנט יצביע על ההצעה בימים הקרובים, עד לסיום הדיון.
ארגוני סביבה הזהירו כי יערכו הפגנות נוספות אם הפרלמנט יחסום את הצעת האופוזיציה.