העולם נמצא כעת במסלול לרמות התחממות כדור הארץ בין 2.5 מעלות צלזיוס ל-3 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, חורג בהרבה מהיעד של 1.5 מעלות צלזיוס המתואר בהסכם פריז עם חברות כרייה ואנרגיה שצריכות להוציא טריליונים כדי לשנות מסלול זה , מראה הדו"ח האחרון של ווד מקנזי.
המחקר, שפורסם יום אחד לאחר שהאו"ם הזהיר שהעולם נופל "בקילומטרים" ממה שנדרש כדי לרסן את ההתחממות הגלובלית ההרסנית, מצביע על כך שתידרש השקעה של 78 טריליון דולר כדי לשנות את המסלול הזה ולהשיג אפס פליטות נטו על ידי 2050.
על פי הסכם פריז של 2015, מדינות התחייבו להגביל את ההתחממות הגלובלית ל"הרבה מתחת" לשתי מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורות הממוצעות שנרשמו בין 1850 ל-1900, בשאיפה ליעד של 1.5 מעלות צלזיוס אם זה אפשרי. המאמצים עד כה לא הצליחו לעמוד באתגר הזה, כך מראה "תחזית מעבר האנרגיה" השנתית של ווד מקנזי.
בניגוד לתחזית הפסימית של האו"ם, חברת הייעוץ הסקוטית מאמינה שבעוד שמכשולים גדולים מונעים יעדים קצרי טווח, במיוחד לשנת 2030, יעד נטו אפס לשנת 2050 נותר אפשרי. יהיה צורך בפעולה גלובלית מיידית ומתואמת, מזהירה WoodMac.
איומים על התקדמות האקלים
סדרה של משברים עולמיים, כולל הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, הסלמה באלימות במזרח התיכון, הגברת הפופוליזם באירופה ומתיחות הסחר העולמית עם סין, מערערות את קצב מעבר האנרגיה, סגן נשיא ווד מקנזי, ראש תרחישים וטכנולוגיות, פראקש שארמה , אמר.
הוא מסביר שללא שינויי מדיניות דחופים והשקעה משופרת, מסלול התחממות של 2.5 מעלות צלזיוס עד 3 מעלות צלזיוס עשוי להיות בלתי נמנע.
"אין לנו שום אשליה לגבי כמה מאתגר יהיה המעבר לאפס נטו, בהתחשב בעובדה שדלקים מאובנים זמינים באופן נרחב, במחירים תחרותיים ומוטבעים עמוק במערכת האנרגיה המורכבת של היום", הוסיף שארמה. "מחיר על פחמן אולי הדרך היעילה ביותר להפחתת פליטות, אבל קשה לראות את זה מתחבר בסביבה מקוטבת."

יש צורך בהשקעה מרכזית בכמה תחומים קריטיים, לפי WoodMac. ככל שמקורות אנרגיה מתחדשים גדלים, שדרוגים משמעותיים באספקת החשמל ובתשתיות הרשת חיוניים כדי לענות על הביקוש הגובר. בנוסף, הצורך במינרלים קריטיים, כמו ליתיום, ניקל וקובלט, צפוי לגדול פי חמישה עד פי עשרה עד 2050, מכיוון שהביקוש לסוללות וטכנולוגיות אחרות החיוניות למעבר האנרגיה ממשיך לגדול.
WoodMac רואה את הצורך לתמוך בפיתוח של טכנולוגיות מתפתחות, כולל לכידת פחמן, מימן דל פחמן וכוח גרעיני, חיוניים כדי להקל על המעבר לעבר מקורות אנרגיה נקיים יותר.
הבטחת המימון הזה לא תהיה קלה, ציינו היועצים. "הכפלת ההשקעות השנתיות ל-3.5 טריליון דולר עד 2050 תהיה הכרחית בתרחיש האפס נטו שלנו", אמר שארמה והוסיף כי הדבר ידרוש תיאום מדיניות חסר תקדים ברחבי העולם.
תפקיד החשמול
החשמול של מערכות אנרגיה ימלא תפקיד מרכזי בדה-קרבוניזציה. במעבר מדלקים מאובנים לחשמל, ווד מקנזי צופה כי חלקו של החשמל בביקוש לאנרגיה העולמית יגדל מ-23% ל-35% עד 2050 במקרה בסיס, ויכול להגיע עד ל-55% בתרחיש של אפס נטו.
הניתוח של ווד מקנזי מגלה שהביקוש לאנרגיה העולמי אמור לעלות ב-14% עד 2050. כלכלות מתעוררות צפויות לראות צמיחה חדה עוד יותר ב-45%, מונעת על ידי עליית אוכלוסיות והתקדמות כלכלית.
במקביל, מרכזי נתונים, כלי רכב חשמליים ובינה מלאכותית מתעוררים כמניעים חדשים של צריכת חשמל, כאשר השימוש באנרגיה הקשור ל-AI לבדו צפוי לעלות מ-500 TWh בשנת 2023 לעד 4,500 TWh עד 2050.
הכללת מקור אנרגיה מתחדש כדי לענות על הביקוש לחשמל עשויה לסייע בהפחתת הפליטות, אומר הדו"ח.
לפי ווד מקנזי, השמש והרוח מהווים כיום 17% מאספקת החשמל העולמית, וקיבולת האנרגיה המתחדשת צפויה להכפיל את עצמה עד 2030 במקרה הבסיסי שלה. עם זאת, עלייה זו עדיין נופלת מההתחייבות של COP28 שהתחייבה בשנת 2023 לשלש את האנרגיה המתחדשת עד 2030.
מעבר או דו קיום?
בעוד שלאנרגיה גרעינית יש הבטחה לספק חשמל עקבי, אפס פחמן, העלות הגבוהה שלה ועיכובים תכופים בפרויקט מציבים אתגרים משמעותיים. WoodMac אומר שכוח גרעיני יכול למלא תפקיד משמעותי יותר מכיוון שהוא משך עניין, במיוחד מחברות טכנולוגיה המבקשות להפעיל מרכזי נתונים באופן בר קיימא.
בעוד שדלקים מאובנים צפויים לנו בשנות ה-40 של המאה ה-20 לפני תחילת ירידה הדרגתית, ווד מקנזי צופה שעלויות ההון הגבוהות של טכנולוגיות דלת פחמן יחד עם ביקוש חזק לאנרגיה, יחייבו את המשך השימוש בנפט וגז בטווח הקרוב.
ווד מקנזי אומר שכדי לעמוד ביעדי האקלים יהיה צורך שמדינות שהתאספו בפגישת COP29 באזרבייג'ן בחודש הבא יסיימו את סעיף 6 בהסכם פריז. סעיף זה מתמקד בשווקי פחמן ומטרתו לקבוע יעד חדש למימון אקלים שיחליף את היעד השנתי הקודם של 100 מיליארד דולר, שמומחים רואים בו לא מספיק.
הדו"ח של הייעוץ מהדהד חששות שנכללו במחקר של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) שפורסם בשבוע שעבר. המסמך אומר שהעשור הבא הוא מכריע במאבק נגד שינויי האקלים, ומוסיף כי אי פעולה כעת תסכן כל סיכוי להגבלת התחממות כדור הארץ ל-1.5 מעלות צלזיוס. לפי גוף האו"ם, קצב הפעולה הנוכחי של האקלים עלול להוביל לעלייה קטסטרופלית של 3.1 מעלות צלזיוס במאה הנוכחית.
"או שהמנהיגים מגשרים על פער הפליטות, או שנצלול ראש לאסון האקלים, כשהעניים והפגיעים ביותר סובלים הכי הרבה", הזהיר המזכ"ל אנטוניו גוטרס.
גם אם כל ההתחייבויות הקיימות להפחתת הפליטות יתקיימו, הטמפרטורות העולמיות עדיין יעלו ב-2.6 מעלות צלזיוס מעל לרמות הטרום-תעשייתיות, מסכימים מומחים.