בשנה שעברה, הצופים בתעשיית כריית הנחושת נהנו מהסיכוי לקשר בין BHP ואנגלו אמריקן לאחר שהמכרה הבכיר בעולם במאי השיק הצעה לא רצויה עבור החברה בת 108 השנים.
ה-FT דיווח בסוף השבוע ש-BHP ממלבורן מציעה הצעה עבור אנגלו על הקרח. לא מפתיע בהתחשב בהבדל בין ביצועי מחיר המניה שלהם והאם ל-BHP יש את הכיסים או הבטן לרכישה הרבה יותר יקרה, תמיד היה מוטלת בספק.
אנגלו אמריקן דחתה יותר מפעם אחת את ההתקדמות של BHP, אבל מאז ההשתלטות המתוקתקת של 49 מיליארד דולר הוכרזה לראשונה כמתה, החברה שבסיסה בלונדון הייתה עסוקה בכניסה לכושר הנכון אם ל-BHP תהיה הזדמנות נוספת (עדיין לא נשללה לחלוטין, לאור זהירות החברה ניסוח סביב הנושא).
אנגלו מוותרת על נכסי היהלומים והפלטינה שלה מדרום אפריקה, הפחם האוסטרלי והניקל הברזילאי.
הארגון מחדש בהתאם לקווים שדרשה BHP בגישתה הראשונה ויגרום לכך שנחושת תהווה 60% מתיק ההשקעות של אנגלו. יחדיו ייצרו הכורים 1.9 מיליון טון נחושת על בסיס מיוחס.
BHP פועלת כעת לצמיחה אורגנית, כאשר עד 10 מיליארד דולר מושקעים על Escondida לבדה, מכרה הנחושת הגדול בעולם שבו ריו טינטו מחזיקה ב-30%.

נראה שהשיחות בין גלנקור וריו טינטו שנערכו בסוף השנה שעברה ונחשפו בינואר נתקעו, אבל הדחף למיזוגים מגה בצמרת הכרייה חי וקיים.
בהתבסס על הערכת השוק של היום, שילוב של BHP-Anglo יהיה שווה כ-160 מיליארד דולר, בערך בדומה לזה של גלנקור וריו טינטו הממוזגות.
עם זאת, ייצור נחושת משולב על בסיס הון ייפול בהרבה מ-BHP-Anglo ב-1.6 מיליון טון.
אם השילובים האלה יתרחשו, 16% מייצור הנחושת העולמי יהיה נשלט על ידי שתי חברות בלבד. לפי המצב, החברות המפורטות בגרף המצורף מייצגות כמעט 40% מהכלל העולמי.
בהערה, שירות הנחושת של Benchmark Mineral Intelligence אומר במסגרת מיזוג גלנקור-ריו טינטו, הפוטנציאל לגידול בייצור הנחושת הוא משמעותי, והוא מונע בעיקר על ידי הנכסים של האחרון.
אם פרויקט הרזולוציה של ריו טינטו באריזונה יקום איכשהו לתחייה – וכשטראמפ חזר למשרד הסיכויים האלה השתפרו – עם זאת, דירוג המפיקים המובילים לא ישתנה הרבה. ל-Rio Tinto יש 55% מהמניות ו-BHP מחזיקה בשארית מה שיכול להיות מכרה של 450,000 טון בשנה.
בנצ'מרק מציינת ש-Oyu Tolgoi במונגוליה, שבבעלות של 66%, בדרך להשיג ייצור של 500,000 נחושת עד סוף העשור, כאשר ההתרחבות התת-קרקעית מתקדמת בהתמדה. Escondida צפויה להגיע לשיא ייצור של 1.3Mt של נחושת בשנת 2025, אך מציעה גם הזדמנויות משמעותיות להרחבת שדה חומה.
גלנקור גם מביא טונות לשולחן.
בנצ'מרק אומר שהנכס הבולט של החברה הוא 44% ממניותיה ב-Collahuasi, מכרה עם תוחלת חיים של 76 שנים ופוטנציאל התרחבות ניכר.
שני מכרות גדולים עם תוצרי לוואי של קובלט ובעיקר, ניסיון תפעול בקונגו נחשב גם לטובת גלנקור, במיוחד כעת כשממשלות מערביות מגלות מחדש באיחור את אפריקה כספקית פוטנציאלית של מינרלים קריטיים והסחר העולמי חוזר במהירות לשורשים המרקנטיליסטים שלו.
טבלאות: מלחמת הסחר הקריטית במינרלים הקרובה היא מעטה של עומס
DRC הייתה המקור מספר אחת לטונות נחושת נוספות שנכנסו לזרם במשך ארבע מתוך חמש השנים האחרונות והאומה המרכזית באפריקה צפויה להוסיף עוד 200,000 פלוס לנחושת שנכרה בשנה ב-2025.
גלנקור מחזיקה גם בפורטפוליו ירוקים נרחב באמריקה הלטינית עם פרויקטים כמו הכותל המערבי, אל פאצ'ון ו-MARA שלכל אחד מהם יש פוטנציאל להתפתח למכרות נחושת גדולים בעשור הקרוב, אומר בנצ'מרק.
גלנקור שבסיסה בבאר תמיד מחפשת עסקאות.
ב-2014, גלנקור תחת המנכ"ל לשעבר איוון גלסנברג, בקושי שנתיים לאחר שזלל את Xstrata תמורת 90 מיליארד דולר כדי להוסיף תיק כרייה עצום לעסקי המסחר הענפים שלה אז, עשה את הניסיון הראשון שלה להתמזג עם ריו טינטו.
הגישה הזו לא הייתה התחלה במלבורן, אבל עם גיאופוליטיקה עמוסה יותר ויותר, כישוריו של גלנקור בניווט בסחר הסחורות העולמי עשוי להפוך הפעם לנכס הרבה יותר. ב-228 מיליארד דולר בשנה, ההכנסות של גלנקור מתגמדות לאלו של עמיתיה, והיא מעולם לא פחדה להטיל את משקלה.
גלנקור הגישה הצעה לא מוצלחת של 23 מיליארד דולר עבור Teck Resources בשנת 2023, אך בסופו של דבר הגיעה לנכסי הפחם של החברה שבסיסה בוונקובר.
תחת לחץ של בעלי המניות גלנקור נאחזת בעסקי כריית הפחם והמסחר הרווחיים מאוד שלה, אבל עם יציאת ריו טינטו מתוקשרת מהתעשייה, הדלק המאובנים עשוי בהחלט להוות מכשול בלתי עביר למיזוג עבור בעלי המניות שלה בעלי מודעות ירוקה.
טק היה מוסיף נטו 360,000 טון לתפוקת הנחושת השנתית של גלנקור, אבל טק נמצאת בעצמה בנתיב צמיחה אגרסיבי של נחושת שמבטיח להגדיל את הייצור ל-800,000 טון, שאפילו על בסיס בבעלות יציב את החברה היטב בין 10 היצרנים המובילים.
סוס כהה נוסף במיזוגים ורכישות נחושת הוא First Quantum Minerals. בשבוע שעבר אכזבה החברה שבסיסה בוונקובר את השווקים עם קיצוץ בהנחיית הייצור שלה לשנת 2025.
First Quantum מכוונת ל-400,000 טון השנה, אך אם וכאשר מכרה קוברה פנמה שלה יופעל מחדש (נראה שההסכמה היא מאוחרת השנה או במחצית הראשונה של 2026), תרומת החברה לייצור הנחושת העולמית עלולה לעלות על זו של אנגלו.