במשך שנים היה הג'ודו חלק בלתי-נפרד מחייה של מאיה כץ, סגנית ראש עיריית הרצליה וממלאת מקומו. גם היום, כשיש לה זמן פנוי, היא לובשת את החליפה הלבנה, חוגרת חגורה ומתחילה להתאמן.

"הגיע הזמן להיפטר מהסטריאוטיפים האלו". מאיה כץ בבגדי ג'ודו | צילום: אסף פרידמן


"אבא שלי היה ג'ודוקא בצעירותו, וככל הנראה, האהבה שלי לענף התחילה בזכותו", היא מספרת. "בגיל חמש ההורים שלחו אותי לכל מיני חוגים, כדי לראות מה אני הכי אוהבת, ומיד התחברתי לעולם הג'ודו. התחלתי להתאמן במכבי הרצליה, ועם השנים התחלתי גם להתחרות. בגיל 12 זכיתי באליפות ישראל, וזה נתן לי מוטיבציה להמשיך ולקחת את הספורט הזה רחוק יותר.

"הצטרפתי לנבחרת ישראל בג'ודו, והשתתפתי בתחרויות בארץ ובעולם. מה שהתחיל מחוג הפך לספורט מקצועי, והתחלתי להתאמן 14 פעמים בשבוע. הג'ודו היה העולם שלי. המשכתי לחגורה שחורה, עשיתי גם קורס מאמנים, והדרכתי את ילדי הרצליה. כנערה, במסגרת 'מחויבות אישית', התנדבתי לאמן נערות ממצב סוציו-אקונומי נמוך בג'ודו, בלי תשלום".

למה דווקא ג'ודו?

"בעיניי ספורט זה דרך חיים, וג'ודו במיוחד מדגיש משמעת עצמית, ביטחון, קור רוח ובניית תהליכים. קרב ג'ודו נמשך בסך הכל כמה דקות, אבל כל הזמן צריך לחשוב איך להמשיך ולנהל את הקרב, ולצפות מה היריב מולך עומד לעשות.

"ג'ודו מדבר על התמודדות, על התגברות ועל הסתכלות קדימה. אני חושבת שג'ודו עשה אותי מה שאני היום, ובנה חלקים רבים באישיות שלי. בעיניי, זה ספורט אלגנטי מאוד, כי גם אם אתה חזק פחות מהיריב שלך, עדיין תוכל לנצח אותו בזכות טכניקה נכונה".

מדוע פרשת?

"בצבא שירתתי בחיל המודיעין, כספורטאית מצטיינת, אבל אחרי השירות כבר הייתי צריכה לקבל החלטה חשובה בחיים. האם אני ממשיכה את דרכי כספורטאית מקצוענית או פונה למסלול אחר. בזמן הצבא סבלתי מפציעות שנגרמו לי באימונים, שברתי איברים בגופי. בסופו של דבר החלטתי לפנות למסלול אחר בחיים, ולהשאיר את הג'ודו כתחביב בלבד. ובכל זאת, גם היום, בגיל 32, הג'ודו ממשיך ללוות אותי".

למה את מתכוונת?

"אני צופה בג'ודו באופן אדוק. אני מחוברת לעולם הזה. היום אני ממשיכה להתאמן, אבל לא לקראת תחרויות. אני כבר לא צעירה כמו שהייתי, אבל אני נמשכת מאוד לספורט הזה. אני מתגעגעת למזרן, ואוהבת להזיז את הגוף, ולכן ממשיכה להתאמן. חליפת הג'ודו נמצאת אצלי תמיד בארון, מכובסת ומוכנה".

ויש לך זמן לזה?

"כסגנית וממלאת מקום ראש העירייה אין ספק שיש לי פחות זמן לתחביבים, אבל אני משתתפת באימונים לא תחרותיים, בשביל החוויה. אני עושה הרבה ספורט, כמו טניס, שחייה, גלישה וגם אירובי".

כץ נוהגת לעודד בנות צעירות להירשם ללימודי ג'ודו ואומנויות לחימה. "ג'ודו נתפס כספורט של גברים", היא אומרת. "אני קוראת לנשים ולנערות לא לפחד מהספורט הזה. עובדה שנבחרת הנשים הישראלית בג'ודו היא אחת הנבחרות הטובות בעולם. הגיע הזמן להיפטר מהסטריאוטיפים האלה, בנוגע לספורט גברים ולספורט נשים.

הג'ודו מחזק מאוד את הביטחון העצמי ואת היכולת להתמודד עם סיטואציה, חלילה, אלימה. הוא מלמד אותך להיות חכם, ולהימנע מסיטואציות אלימות. בנות צריכות להתאמן באומנות לחימה, ולדעת שהן יכולות להגן על עצמן. הספורט הזה מעצים נשים. בסופו של דבר, זה לא משנה איזה ענף ספורט תבחרי, העיקר לעשות ספורט, כי זו דרך חיים.