משפחתו של יחיאל ז"ל בטקס | צילום: באדיבות המשפחה

עיריית הרצליה חנכה השבוע גינה לזכרו של יחיאל ריווין ז"ל, החלל הראשון של החלקה הצבאית בהרצליה, שנהרג בקרבות מלחמת העצמאות בשנת 1948, בן 22 היה במותו. "ההנצחה הזאת היא הגשמת חלום של שנים", אומרת בתיה חרמוני-כהן, אחייניתו של יחיאל.

משפחת ריווין הייתה ממייסדות העיר הרצליה. המשפחה הגיעה לעיר בסוף שנות ה-20. אב המשפחה, רפאל ריווין, הקים את סניף קופת החולים הראשון, היה חבר במועצת העיר ובמועצת הרבנות הראשית וכיהן כיו"ר ארגון יד לבנים בעיר במשך שנים. יחיאל היה בנו הבכור מבין שישה ילדים.

בתיה חרמוני-כהן היא אחייניתו של יחיאל שלא זכתה להכירו, הבת של אביבה חרמוני, אחותו של יחיאל. בתיה ואמה פעלו במשך שנים רבות להנציח את יחיאל בעיר. ראש העיר פדלון נענה לבקשת המשפחה במסגרת פרויקט עירוני להנצחת חללי העיר בגינות משחקים. הגינה על שם יחיאל ריווין נמצאת ברחוב הבנים 65.

יחיאל ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

"אמא שלי אומרת שיחיאל היה מלאך", מספרת בתיה. "כשהיה בן 17 בזמן מלחמת העולם השנייה הצטרף לבריגדה הבריטית ונלחם למען המדינה במספר מוקדים בצפון אפריקה. בסוף המלחמה החל בחייו האזרחיים בהרצליה והקים מפעל למרצפות שהיה בכניסה לשכונת גליל ים של היום. בהמשך עזב את המפעל כדי לעבוד בעבודה ציונית יותר ובחר לעבוד בפרדסנות".

בפרוץ מלחמת העצמאות יחיאל התגייס לחיל התותחנים. שבועיים וחצי אחרי המלחמה השתתף בקרב על זירעין. במהלך הלחימה עלה על מוקש, הוא נפצע אנושות ותוך זמן קצר נפטר. "בהתחלה אמרו לאמא שלי וסבא שלי שהוא פצוע והם נסעו לבית חולים בעפולה כדי למצוא אותו", מספרת חרמוני-כהן. "רק לאחר הרבה שעות הם הבינו שהם מתרוצצים לחינם ויחיאל כבר מת".

"יחיאל פתח את החלקה הצבאית בהרצליה והיה למעשה החלל הראשון בחלקה הצבאית בעיר. היו בני הרצליה שנפטרו לפניו, אבל אז בתקופת המלחמה היה הרבה בלגאן, אך סבא שלי התעקש שיחיאל ייקבר אך ורק בעיר הרצליה. סבא הצליח ויחיאל זכה בכבוד המפוקפק.

"מכל המשפחה הגדולה נותרה רק אמא שלי ואני שכל ילדותי הייתי מאוד קשורה לסבא שלי, נשבעתי לעצמי ולאמא שלי שאפעל להנצחתו של יחיאל בעיר הרצליה. עבור סבי שכל כך אהב את העיר והיה ממייסדיה זו הייתה הגשמת משאלתו. הגשתי את הבקשה לעירייה לפני שנים רבות ואני מודה לראש העיר משה פדלון שהרים את הכפפה.

לטקס ההנצחה שהתקיים השבוע הגיעה כל המשפחה. "ההתרגשות הייתה גדולה. בשביל אמי זו סגירת מעגל לדעת שאחיה מונצח בעיר, היא הייתה מאוד שמחה. ההנצחה הזאת היא הגשמת חלום של שנים. היעד הבא שלי הוא לנסות ולהנציח את סבי וסבתי בעיר".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו