הכל בגלל הבשר | המחשה: שאטרסטוק

אחת המהפכות הראשונות והגדולות שעברו על האנושות היא "המהפכה החקלאית". למרות שהמהפכה הזו שינתה לגמרי את האנושות, היא התרחשה בסך הכל לפני 12 אלף עד 7,000 שנה.

עד לאותה מהפכה חיו בני האדם חיים של לקטים-ציידים. הם לא התיישבו במקום אחד אלא נעו ונדו בעקבות המזון שלהם, בין אם היה צמחים ופירות ובין אם בשר צייד. אחת העדויות לאותם ציידים הוא מה שמכונה "עפיפוני המדבר" – מלכודות מסתוריות ומתוחכמות שנועדו ללכוד חיות בר באופן המוני.

בשלב מסוים החלו בני האדם להתיישב במקומות קבע ולגדל באופן יזום את המזון שלהם. בעקבות המעבר הזה, החלו בני האדם להתגבש כחברה מסודרת בעלת מעמדות ובעלי מקצועות ייחודיים, להתרבות, לפתח מערכות שונות כמו אמונות וסמלים ולהתגבש לכדי ערים וממלכות ובהמשך למעצמות.

המעבר הזה מחיים של לקטים-ציידים לעובדי אדמה לא התרחש כמובן בין לילה, והוא קרה בכל אזור בעולם בזמן אחר, לעיתים בהפרש של אלפי שנים בין אזור לאזור. למעשה, עד היום ניתן למצוא במקומות נידחים בעולם חברות קטנות של ציידים-לקטים שמשתמשים במה שהטבע העניק להם ולא מגדלים באופן יזום שום דבר.

בפרשת השבוע "תולדות" מסופר על התאומים שנולדו לרבקה וליצחק: וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב".

הבנים השובבים גדלים ועד מהרה מתברר שלא רק במראה שלהם הם שונים אלא גם באופיים: "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים".

המקרא מספר שעשו, הילד הפרוע שיוצא אל השדה לצוד מדי יום היה אהוב על אביו ואילו יעקב היה הילד של אמא: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב", מספר המקרא ורומז על ההבדל בין שתי האהבות – בעוד שיצחק אוהב את עשו בגלל שהוא דואג להגיש לפניו סטייק עסיסי עשוי וול דאן, רבקה אוהבת את יעקב אהבה שאינה תלויה בדבר.

הפרשנים הזדרזו לסנגר על יצחק וביקשו להראות שהוא דווקא אהב את עשו בגלל שהיה מנסה להראות לאביו את קפדנותו במצוות והיה שואל שאלות קיטבג כמו "איך מעשרים את המלח?".

 למי שתהה, מלח לא מעשרים. ובכלל, באותו שלב עוד לא הומצא כל נושא התרומות והמעשרות וברור שמדובר כאן בניסיון להראות שאהבתו של יצחק לבנו לא הייתה תלויה בדבר ולא ממניעים חומריים.

בהמשך הסיפור מתעצם המאבק בין שני האחים שנלחמו ביניהם עוד בשעת הלידה על מי יצא ראשון ויזכה בבכורה. יעקב מערים על עשו אחיו וגוזל ממנו את הבכורה תמורת נזיד עדשים וגם את יצחק אביו הוא מוליך שולל כשהוא מתחזה לאחיו הבכור (באמצעות בעלי חיים שהוא מגדל ולא צד) וגוזל את הברכה שנועדה לו.

בתחילת הפרשה מסופר שהעוברים התרוצצו בבטנה של רבקה. בגלל שאולטרסאונד עוד לא הומצא אז, רבקה מחליטה לשאול את האל לפשר הדבר ונענית: "וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר", כלומר כאן נרמז שמעשו ומיעקב יצאו שני עמים נפרדים שיהיו ביניהם מאבקים.

אבל האם סיפור המאבק בין עשו ליעקב הוא משל על התנגשות לא בין שני אחים אלא בין שתי צורות חיים? האם יכול להיות שהסיפור הוא הד לסיפור קדום יותר?

האם עשו מייצג את חברת הלקטים-ציידים ואילו יעקב יושב האוהלים את החברה החקלאית, שהלכה ותפסה אט אט את השטחים שסיפקו בעבר את צורכיהם של הציידים הנודדים, דחקה אותם עוד ועוד, עד שהשתלטה על המרחב והובילה בסופו של דבר להיעלמותם? 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו