נגה גלר (צילום: מועדון בני הרצליה)

בין הסטיקרים השונים המעטרים את הכניסה למשרדו של מור (29), המנהל המקצועי של ענף השייט בעמותת בני הרצליה, יש גם אחד של לוחם ים. רמז עמום לקשר שבין מועדון השייט בני הרצליה לבין אי אלו יחידות בצה"ל. בכלל, סביר להניח שחיל הים מצידו מוקיר את הפעילות במועדון, זו שמייצרת פיראטים בפוטנציה מגיל 7. מור, אגב, למי שתוהה אף הוא גדל בסניף צופי הים ההרצלייני, אך שירת דווקא כקצין אצל הירוקים, טוב לא כולם מושלמים.

בפן המקצועי, המועדון עלה לכותרות בשבועיים האחרונים לאחר שאחת מחניכתיו נגה גלר (21) מכפר סבא, זכתה במדליית הארד בסבב העולמי – הישג שיא. בזמן הראיון שלנו גלר מתחילה באליפות אירופה, כשבמקביל כאן במרינה נערכים לקראת סבב אליפות ישראל שייערך בסוף השבוע במקום.   

אביתר מור (צילום: אריאל ימיני)

אז אביתר, למה שילדים יכנסו דווקא לענף השייט?

"תראה, זו שאלה טובה. אנחנו עושים פה הרבה פעילויות לאוכלוסיות שונות. אבל משהו בסביבה הימית שמשנה את הקרקע מתחת לרגליים, משהו מאוד לא בטוח שמוציא מאיתנו הרבה מאוד דברים שאנחנו לא מתמודדים איתם ביומיום. ילד לומד כאן להתגבר על פחדים, לפתח את הבטחון העצמי שלו, לשתף פעולה עם ילדים אחרים כדי להתגבר על אתגרים, וזה משהו מאוד מיוחד שהים נותן. לא שערכים כאלה לא יכולים לעבור בענפים אחרים. אבל הים מעצים אותם מאוד.

איזה מסגרות פועלות במסגרת המועדון?

"יש לנו פה מסגרות לטווח כל הגילים. הפעילות העיקרית עובדת כאן מגילי 5-6, כשהילדודס עושים פעילות עם מדריכים מלווים עד אחרי צבא וספורטאים מצטיינים שמגיעים לפה לפעילות הישגית תחרותית."

מהו היקף המועדון?

"כרגע אנחנו בסביבות מאה ספורטאים. אנחנו שואפים ליותר, בעיקר בקרב ילדים כדי ליצור רוחב למטה, אבל יש גם איזשהו גבול. זה ספורט ממומן שעולה הרבה כסף, אז יש תקרת זכוכית כזו שאתה לא יכול לחרוג ממנה."

באילו ענפים מתרכזים במועדון?

"יש שני ענפים מרכזיים בספורט, אחד זה גלישת רוח, הילד מגיל צעיר לומד את היכולות הטכניות של הגלישה וצומח בענף גלישת הרוח. מאחר וזה ספורט פיזי לפעמים ילדים בני 6 אינם יכולים להתחיל בגלישת רוח כי הם עדיין קטנים יחסית, אז יש פה גם את שייט מפרשיות, כשבמקרה הזה מגיל מאוד צעיר מתאמנים על סוגים שונים של מפרשיות, בין אם של יחיד או של זוג."

באדיבות מועדון שייט בני הרצליה

איך אתה מסביר את ההצלחות של ענף השיט בישראל כי בכל זאת אנחנו מדברים על מספר די מצומצם של משתתפים?

"אני חושב שזה מגיע מכמה סיבות. אחת, יש הרבה ידע מקצועי שנרכש לאורך השנים ועובר למאמנים ולמדרכים הכי צעירים, ככה שילד אצלנו מקבל ידע שנרכש לאורך דורות. שתיים, יש לנו בישראל המון שעות ים. בניגוד לפולין, הולנד, שם השייטים מושבתים למשך חצי שנת חורף. במרינה ברהצליה אנחנו עובדים כמעט 365 ימי פעילות בשנה. ככה שהילד מקבל הרבה שעות אימונים. בית השיטה של איגוד השייט, מייצר המון סבבי תחרויות מוכרים, הילדים מתחרים ברצף אחד עם השני, והילדים נהיים מאוד מאוד טובים בעיקר בגילאי הנוער. המקפצה לבוגרים היא כבר יותר קשה."

חוץ מגלר, איזה עוד שייטים עילויים יש פה?

"המועדון הוא מועדון יחסית צעיר, מועדון של 15 שנה, ככה שעדיין היה לו קשה לפתח שייט בוגר. בגילאי הנוער עד גיל 18, יש לנו אלוף עולם בדגם האולימפי בשם תום ראובני. יש לנו גם סגנית אלופת עולם עד גיל 15 גם בדגם האולימפי, מאיה נדלר."

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו