צילום: מועדון צלילה וגלישה ריף כבר שנים שיונתן יעקובוביץ' (33) מהרצליה, מנכ"ל החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה וחבר מועצת העיר, פוקד את חופי הרצליה לפחות פעמיים בשבוע. בין הים לבינו, הוא מספר, יש סיפור אהבה שנרקם כבר לפני שנים רבות. הוא הוכרז לא מכבר כמגן ים על ידי עמותת "צלול" ומקפיד לעסוק בספורט ימי ולצלול, כשהתנאים מאפשרים לו. השבוע, יעקובוביץ' מעניק לנו הצצה למשקפת שלו ולתמונות שצולמו מתחת לפני הים בהרצליה. "לתמונות האלו", הוא מבטיח, "הציבור לא יוכל להישאר אדיש. הן מתארות מצב מזעזע שקיים בים שלנו, בכלל חופי ישראל. זו עדות ניצחת לכך שגם מדינת ישראל וגם מדינות אחרות ברחבי אזור הים התיכון רואות בים כפח האשפה שלהן".

עוד ב-mynet:
חדרה: מי הרעיל למוות עשרות עופות נודדים?
למה איגוד ערים מזרים שפכים לחופי הרצליה?

פלסטיק, מתכות ושמנים
התמונות שעליהן מדבר יעקובוביץ' צולמו בעומק של ארבעה מטרים, בערך בקו של שובר הגלים, בחופי אכדיה ובחוף זבולון, על ידי צוללנים מ"ריף מועדון גלישה וצלילה". לטענתו של יעקובוביץ', התמונות האלו, בהן מצולמת קרקעית הים בהרצליה כשהיא מזוהמת בחלקי פלסטיק ובשקיות, צריכות להדאיג כל אחד ואחת מאיתנו. הוא, אגב, לוקח את הזיהום הזה ללב. "אם היית יכולה לראות את הדמעות שלי מתחת למים - היית רואה נהר", הוא אומר.

מה רואים בקרקעית הים?
"רואים את הפסולת הסינתטית הקבועה, שכוללת חלקי ניילון ושקיות, פלסטיק, מתכות, שמנים וכל מה שבני אדם זורקים. את הכל אני מוצא בים. מעבר לזה, אנחנו רואים גם כל מיני דברים אחרים, כמו דגלים של סוכות מציל, שולחנות וכיסאות של מסעדות על החוף, שנסחפו לים בעת סערה".

רק בשבוע שעבר נסגרו למשך ימים אחדים חופי הים של הרצליה, בעקבות הזרמת שפכים במסגרת עבודות תשתית של "איגודן". סגירת החופים והזרמת השפכים עוררה לא מעט ביקורת גם מצדו של יעקובוביץ', שטען כי קיימות דרכים חלופיות שבהן ניתן לבצע את העבודות, מבלי להזרים שפכים לים. יעקובוביץ' מבקש להסביר לציבור שאמנם הזרמת השפכים מזהמת את הים, אך גם לנו התושבים, יש חלק נכבד בזיהום של הים בהרצליה והים בכלל.

"אנשים צריכים להבין - כשאתה זורק עכשיו בדל סיגריה ברחוב במרכז העיר, אותו בדל סיגריה יגיע לניקוז ומשם לים", הוא מסביר. "כל הפסולת הסינתטית שבני האדם זורקים ברחוב, בסופו של דבר מגיעה לים. הפסולת הסינתטית הזאת היא הסכנה של הים, כי זו פסולת שלא מתכלה. לאותו בדל סיגריה שהגיע לים, לוקח מאה שנה להתכלות. אותו הדבר עם פלסטיק או עם כל חומר סינתטי אחר. לוקח לזה מאות אם לא אלפי שנים, להתכלות. זה נשאר שם. מעבר לזה, הפסולת הזאת הורגת את החיים בים. חלק מבעלי החיים בים מתבלבלים בין הפסולת לאוכל. כשהם אוכלים את הפלסטיק הם מתים".



"הציבור הוא הבעיה"
את התמונות שרואים בים המזוהם בהרצליה, אומר יעקובוביץ', נראה גם בחופים אחרים. לדבריו, לא צריך להיות צוללן, כדי לקבל הוכחה לכך שהים מזוהם. אפשר לראות זאת היטב, הוא אומר, אחרי סערות גדולות. "כשהים בחורף עולה על גדותיו, הוא שוטף את החוף ופולט גם המון דברים שנמצאים בו. אז אנחנו רואים בחופי הרצליה הצטברות עצומה של פסולת על החוף, כמויות של פלסטיק בלתי ניתנות לתיאור. מעבר לכך, יש כמובן הנזק של הזרמת הביוב לים, שזו פסולת אורגנית, ומי שסובלים ממנה הם אנחנו. אין שום סיבה להזרים פסולת אורגנית לים".

מהם החופים הבעייתיים ביותר מבחינת זיהום בפסולת סינתטית?
"הבעיה הכי גדולה קיימת היכן שנמצאים שוברי הגלים, שמסייעים להצטברות של הפסולת, שזה בחופי אכדיה דרום, צפון ומרכז. החוף הכי בעייתי הוא אכדיה דרום, בגלל שיש שם את השפך של הניקוז ובגלל שבמשך שנים הזרימו שם ביוב בלי הכרה, והיום הביוב הזה ספוג בקרקעית של החול - הרטוב והיבש. אם את הולכת היום לחוף אכדיה דרום, עשרה מטרים משובר הגלים, ואת מתחילה לחפור, בערך אחרי 30-20 סנטימטר את מגיעה לצבע שחור. השחור הזה זו הצטברות של זוהמה, שבמשך שנים לא עשו איתה כלום".

הציבור ער מספיק לדעתך לבעיה הזו?
"הציבור הוא חלק מהבעיה. לא רק שהוא לא רואה בתוך מה הוא שוחה, בסופו של דבר, רוב הפסולת גם מגיעה מהציבור. אם אנחנו מסתכלים על החופים אחרי פעילות של יום שישי למשל, בקיץ, החוף הופך להיות מרבד של זבל. הציבו בכל חוף עשרים פחים, אבל אנשים לא הולכים לפח לזרוק את הזבל. מבחינתי, לא צריך שיהיו בכלל פחים בחוף הים. באת עם אוכל לחוף הים? יש לך זבל? שים אותו בתיק שלך וקח אותו הביתה. כל ההסתכלות שלנו, בתור מדינה, על העניין הזה, היא לא נכונה. רק בחופי אכדיה אנו מוציאים היום קרוב למיליון שקל בשנה רק על ניקיון. לא תראי בשום מקום בעולם עובדים שמסתובבים שלוש פעמים ביום ומרימים את הזבל של אנשים אחרים, אין דבר כזה. הרצליה הפכה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו