בילדותו נהג התסריטאי והבמאי ליאור חפץ לצפות במטוסים שהמריאו משדה התעופה שבעיר הולדתו הרצליה, לבנות דגמים מפלסטיק ולקרוא ספרי תעופה. בגיל שש קיבל ליום הולדתו את הספר "הרפתקה בטייסת", שכתב טייס הקרב המיתולוגי עודד מרום מטייסת 101. 30 שנה לאחר מכן הפך הספר לגרעין העלילתי של התסריט שכתב ליאור, והסרט "הרפתקה בשחקים" כבר מוקרן בימים אלה בבתי הקולנוע.

צילומים מתוך הפקת הסרט | צילום: יח"צ

זהו סיפורם של יותם ונועה בני ה־13, שמוצאים במגרש גרוטאות מטוס מסרשמידט מתקופת מלחמת העצמאות. השניים חוברים למוריס, טייס קרב בעברו, ומחליטים לשפץ את המטוס ולהטיסו במפגן האווירי ביום העצמאות. הם נאלצים להתמודד עם אביה ואחיה של נועה, שמשפצים בעצמם ספיטפייר ישן כדי להטיסו באותו מפגן, ועושים הכול כדי למנוע משני הילדים להתחרות בהם.

תקציב דל

חפץ (42), יליד הרצליה, בוגר תיכון "היובל" והמחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל", הוא בעל תואר שני בבימוי ובתסריטאות מבית הספר לקולנוע של אוניברסיטת דרום קליפורניה שבלוס אנג'לס. סרט הגמר הקצר שלו הוקרן ביותר מ־40 פסטיבלים ברחבי העולם וזכה בעשרה פרסים. אחרי לימודיו עבד במשך כמה שנים כתסריטאי וכאיש פיתוח תוכן בחברת הפקה בלוס אנג'לס. אחד מתסריטיו צולם באחרונה (The Doorman, עם הכוכב הצרפתי ז'אן רנו).

באחת מחופשותיו בארץ, לפני כתשע שנים, מצא חפץ על המדף בחדר ילדותו את הספר שקיבל בגיל שש. "דפדפתי בו והחלטתי להפוך אותו לסרט. אחרי שנפגשתי לקפה עם כותב הספר, עודד מרום, וקיבלתי את הזכויות, הרחבתי את העלילה, שיניתי והוספתי דמויות. במקור מדובר בשני נערים, בנים של טייסים בטייסת 101, והחלפתי אחד מהם בנועה. הוספתי את בני משפחתה וגם את אמו של יותם, שבעלה, טייס קרב, נהרג בתאונת אימונים".

לפני כשש שנים חזר לארץ, החל ללמד בבית הספר לתקשורת של המרכז הבינתחומי ותוך כך החל להפיק את הסרט. לדבריו, בעת כתיבת התסריט הוא היה בטוח שסופו יהיה במגירה בלבד, כי לא חשב שיש סיכוי שיוכל להפיק בארץ סרט פעולה עם כל כך הרבה סצנות אוויריות. חברת "אפיקים מאוחדים" הרימה את הכפפה, ויחד הם הצליחו להפיק סרט הוליוודי בתקציב של סרט ישראלי, כמעט בלי התפשרויות.

"הסרט הופק בשלושה-ארבעה מיליון שקל, לעומת תקציבי ענק של סרטים אמריקאים. לא היה לנו כסף לבנות לכל מטוס קוקפיט (תא טייס) משלו, אז קוקפיט אחד שימש גם לצילומי הספיטפייר וגם לצילומי המסרשמידט. את רוב אתרי הצילום קיבלנו בחינם, ואנשים שעובדים בתחום התעופה השאילו לנו ציוד טכני ואביזרים, כמו חליפת טייס וכובע טיסה של פעם. את גרוטאת המטוס שהילדים מצאו בנינו בעצמנו, ממש מאפס. מבית הספר לתעופה 'סקיי' בהרצליה קיבלנו זוג כנפיים של ססנה שנחת נחיתת אונס וחיברנו אותן לגוף של המסרשמידט. בלוס אנג'לס לכל אביזר יש תג מחיר, ואנשים מצפים לתמורה".

כל המטוסים בסרט נוצרו באפקטים ממוחשבים על ידי צוות של עשרות מעצבים, מודליסטים ואנימטורים מאולפני "סנובול", ובאמצעות תוכנות תלת־ממד. כל צוות ההפקה הוא ישראלי וכך גם המלחין. המוזיקה לסרט הוקלטה תוך שלוש שעות וחצי בלבד על ידי תזמורת סימפונית של 40 נגנים מהונגריה.

תחרות קשה

את נועה מגלמת הילה נתנזון, שאותרה בחוג דרמה שכונתי בחדרה. אמיר טסלר, המגלם את יותם, לא נבחר באודישן הראשון מאחר שהיה צעיר (11) ונמוך מדי, ולא התאים לשחק לצד הילה נתנזון, שהיתה כבר בת 13. לאחר שמועד ההפקה נדחה למשך שנה וחצי חזר אמיר לאודישן נוסף כשהוא גבוה יותר, וקיבל את התפקיד.

"בעצם מדובר בפנטזיה, מין סיפור על גבול האגדה", אומר חפץ. "הרי ברור שכדי לשפץ מטוס קרב ולהחזירו לחיים נדרשות שנים של עבודה וסכום של מיליונים, וגם ברור שילדים לא יכולים להטיס לבדם מטוס קרב, ודאי לא אחרי כמה שיעורים מהטייס הקשיש. המצב הזה מופרך מיסודו. אבל הצופים מזדהים כל כך עם הדמויות ורוצים שיצליחו... בשלב התסריט שאלנו את עצמנו אם לא עדיף לכתוב תסריט שמעוגן יותר במציאות, ליצור סיטואציות אמינות יותר, אבל החלטנו ללכת עם זה עד הסוף ולמתוח את גבולות המציאות".

איך מתקבל הסרט על ידי הקהל?
"בהתחשב בכך שאנו מתמודדים מול שוברי קופות כמו 'צעצוע של סיפור', 'ספיידרמן' ו'מלך האריות' — התחרות קשה, אבל בטבלת המבקרים אנחנו מדורגים במקום השלישי מתוך 36 סרטים, והורים שלחו לנו ציורים שילדיהם ציירו לאחר שעיבדו את חוויית הצפייה בסרט. היה גם מי שאמר: 'גם לי יש חלומות וגם אני אגשים אותם'. זה מחמם את הלב".