נפתח בשורה התחתונה: אחרי 27 שנים בליגה הראשונה, בני הרצליה יורדת לליגת המשנה. ואוי, כמה שזה כואב.

שיבק. "זאת פעם ראשונה שאני יורד ליגה" | צילום: ראובן שוורץ

הרצליה כבר הובילה בבטחה מול אילת והתכוננה למשחק האחרון של העונה בבית, מול הפועל באר שבע, כשהיא יודעת שנהריה תארח את מכבי תל אביב, ומבינה כי ניצחון ביתי על באר שבע ישאיר אותה בליגת העל.

אלא שהחבורה של אריק שיבק, כהרגלה העונה, שכחה שהיא עוד צריכה לסיים כמו שצריך את המשחק באילת. המקומיים החלו לנגוס ביתרון, והדרמה הגיעה לשיאה בשניית הסיום, עם שלשת ניצחון של יונתן שולדרברנד, שקבעה כי הרצליה יורדת ללאומית.

שוֹק ועצב

מי שנקרא להציל את המועדון, בדיוק כמו שקרה בעונה שעברה, היה השועל הוותיק, אריק שיבק, אבל הפעם שיבק נכשל במשימה, ואף היה אחד הגורמים לירידה האומללה של הרצליה. לראשונה בקריירה שלו הוא מוריד קבוצה לליגה השנייה.

אריק, אני מחזיר אותך לדקות ההכרעה באילת. מה היית עושה אחרת?
"הייתי עושה בדיוק אותו הדבר, הייתי הולך על אותו התרגיל. השנייה הזאת זה פספוס אדיר, כי במחזור האחרון יכולנו להישאר. זה רגע קשה".

ספר על התחושות שלך כשראית את השלשה של שולדרברנד צוללת פנימה.
"זה היה רגע של שוֹק ועצב לכולם. הדקה האחרונה של המשחק היא מראה לכל מה שעברנו העונה. עשינו דברים שאסור היה שיקרו. הכול תוצר של לחץ, ואנשים עושים שגיאות. חבל מאוד ועצוב, אבל אני תמיד אומר שמשברים הם גם הזדמנויות".
כולם במועדון בהלם מהירידה, אף על פי שהייתם שם לאורך העונה כולה.

"איינשטיין פעם אמר 'אם אתה עושה כל הזמן את אותו הדבר, אל תצפה לתוצאות שונות'. אם מ-2011 המועדון הזה נמצא כל שנה במצב של כמעט ירידה, כנראה עשו כל עונה את אותו הדבר ולא עשו מספיק טוב. בסוף, לצערי ולצערם של כולם, זה הגיע והקבוצה ירדה ליגה".

הירידה היא כתם ענק בהיסטוריה של בני הרצליה, וכתם גדול לא פחות בקריירת האימון שלך.

"פעם ראשונה שאני יורד ליגה, זה אירוע לא פשוט בעבורי. עברתי הרבה בכדורסל, אני מאמן ותיק ומעוטר, ועכשיו אני נושא עמי גם את כתם הירידה, וזה בהחלט כתם גדול מבחינתי. כשבאתי להרצליה לפני שנה, מתוך 100 אנשים 90 אמרו לי לא ללכת. השנה מתוך 100 אנשים, 99 אמרו לי לא ללכת. ידעתי שאני לוקח סיכון אישי ומקצועי, אבל אני לא בורח מזה, זה בהחלט כתם, וגם אמרתי את זה לשחקנים, זה משהו שילווה אותם לאורך הקריירה וגם אותי. חברים שלי שלחו לי הודעות עידוד, שאי אפשר לקחת ממני את מה שעשיתי עד עכשיו, והשבתי להם שגם אי אפשר יהיה לקחת את הירידה הזאת".

הכי חלשים

כידוע, להצלחה אבות רבים, והכישלון יתום. בהרצליה יצטרכו לעשות חשבון נפש רציני במהלך הקיץ, ולבדוק איך קרה שאחד המועדונים הוותיקים והיציבים בליגה הראשונה ירד ליגה בצורה כה עלובה. ממש על גבול המביש, כמעט בלי פייט של ממש. את האצבע המאשימה אפשר להפנות לכיוונם של לא מעט גורמים. השחקנים שאיכזבו, ההנהלה שלא הצליחה לייצר שקט, חילופי המאמנים, התערבותו הפתאומית של לני רקאנטי בניהול המקצועי. אבל, למרות כל אלה, שיבק קיבל די זמן וכלים כדי להשאיר את המועדון בליגה, וכשל בהשגת המטרה שהוצבה בפניו.

מה החלק והאחריות שלך על ירידת הליגה?
"יש לי את החלק שלי. כל אחד שנמצא במועדון יש לו חלק בירידה, ומי שמנסה לברוח מזה או להטיל רפש באחר, טועה ומטעה".

תסביר לנו איפה החלק שלך בכישלון?
"הגעתי למועדון לשלושה חודשים, וניסיתי לעשות את הכי טוב שאני יודע. קרו כאן דברים עוד לפני שהגעתי, והייתי צריך להתמודד אִתם. ניסיתי לעשות שינויים ודברים אחרים, אבל הם לא צלחו. למה? אני יודע את הסיבות, חלקן תלויות בי וחלקן לא. אני יודע שכולם מצפים להטיל רפש בכל מיני אנשים במועדון בגלל דברים שקרו כאן, אבל זה לא הסטייל שלי. אני לא יכול להגיד הכול, כי יש פה אנשים עם משפחות וילדים וזאת הפרנסה שלהם".

צילום: עוז מועלם

אבל מה היו הטעויות שלך? איפה אתה אומר לעצמך: 'שם הייתי חייב לפעול אחרת'?
"אני לא יכול לפרט הכול. אני לא רוצה לפגוע באנשים. יש לי את הסגנון המסוים שלי באימון כדורסל. מה שאני זה מה שאני, וברוך השם הצלחתי בקריירה שלי. לצערי, בתקופה הזאת בהרצליה יותר מדי פעמים אמרתי לעצמי 'תהיה חכם, אל תהיה צודק', כי ראיתי הרבה דברים שלא אהבתי. אולי, אילו הייתי פועל אחרת, העסק היה מתפורר באותו הרגע, קשה לדעת. אבל בדיעבד, אילו הייתי יודע שזה ייגמר בירידה, זאת הייתה טעות לא לעשות את הדברים בדרך שאני מאמין בה".

אז מה היית עושה אחרת?
"הייתי עושה דברים אחרת במקרים מסוימים, בהחלטות ובהתנהלויות, בלי לפרט".
היית על הקווים של הרצליה 17 משחקים. זה המון זמן כדי להביא שינוי, ולא עשית את זה.
"גם אני חשבתי שזה מספיק זמן ומשחקים כדי לשנות. העניין הוא באמת חוסר המזל שסבלנו בנושא הפציעות. זה היה קריטי בעבורנו. לא הצלחנו לייצר רצף והרכב שירוץ. כל הזמן היו לנו מקרים שדרשו מאתנו לשנות. עד שהתחלנו לגבש חמישייה בריאה וחזקה עם ג'ף אדריאן, גייב לוין, כארם משעור, ג'יימס רובינסון ועוד זר גארד, שהיה לנו בראש את דייסון, הדברים השתבשו. גייב נפצע וגמר את העונה. הבאנו את ד'אור, ואז הוא נקע את הקרסול והיה חודש בחוץ. רובינסון נפצע לנו. זה היה ממש בלתי אפשרי".

לכל הקבוצות יש פציעות כאלה ואחרות. סלח לי, אבל זה נשמע כמו תירוצים קלושים.
"ברור שיגידו שאלה תירוצים, אבל לנו זה היה קריטי. הפציעות הרגו אותנו. כל המערכת חיכתה ליציבות, ושכולם יידעו את מעמדם וככה נרוץ עד הסוף, אבל כל הזמן קרו דברים ששיבשו לנו את הסדר".

דווקא השנה עשו בהרצליה מאמץ לבנות קבוצה חזקה, ולהביא שחקנים טובים, ובסופו של דבר זה נגמר בירידה.
"אולי רצו ותיכננו לבנות השנה בהרצליה קבוצה טובה יותר, אבל כנראה לא הצליחו. לא היו מביאים אותי, אם הכול היה טוב. הכול היה רע במועדון, אנשים קצת התבלבלו, הגעתי להרצליה כשהקבוצה הייתה במצב קשה מאוד. כשהגעתי לכאן ניסיתי לעשות את הכי טוב שאני יודע, יכול ומבין, ולצערי זה לא הספיק. אין לי מה להגיד על ההנהלה, לא תוציא ממני דברים עליהם. עשינו את מה שיכולנו כדי להשאיר את הקבוצה בליגה ולא הצלחנו".

אני חייב להתעכב על הסגל שלך. לטעמי, קיבלת קבוצה מספיק טובה כדי להישאר בליגה.
"על סמך מה אתה אומר את זה? אני שומע את זה הרבה, ולא מבין על מה אתם מדברים. אתם יודעים מה זה החוק הרוסי? כשקבוצה מאבדת את פישר ואת לוין ומשחקת חודש בלי ישראלי גבוה, אז מה זה משנה כמה גארדים יש לה? היא לא יכולה להשתמש בהם".

אולי הייתם צריכים לדאוג לעבות את הסגל בעוד שחקן ישראלי.
"הנה התשובה למי שאומר שהיה לנו סגל מספיק טוב ועמוק. כל הזמן מתעקשים לומר לי שהסגל היה מספיק טוב. מי היה הפליימייקר של הקבוצה הזאת? היה לנו בור בעמדה הזאת בצורה בולטת. אז כנראה הסגל לא היה כזה עמוק וטוב".

ובכל זאת, קיבלת שחקנים שיחד אִתם היית אמור לשנות כאן את פני הדברים.
"ד'אור פישר לא שיחק חודש בזמן קריטי. בזמן ששיחקנו נגד נס ציונה אשדוד, קבוצות שהן על הנייר בליגה שלנו. אנחנו בלי גבוה ישראלי והגבוה הישראלי השני איננו כי הוא נפצע. אי אפשר לדבר בקלישאות שהסגל שלנו היה מספיק טוב, ושהיו שחקנים מספיק טובים כדי להישאר. המצב היה שחסרו לנו הרבה שחקנים, והפציעות פגעו בנו מאוד. הקבוצה סבלה מסגל לא מאוזן, ומחוסר מזל של פציעות שפגעו בה מאוד בנושא של החוק הרוסי. שחרורו של סם סינגר הוסיף לעניין הזה".

בני הרצליה באמת הייתה הקבוצה הכי חלשה בליגה?
"אם ירדנו כנראה היינו הקבוצה הכי חלשה בליגה. נהריה והרצליה היו שתי הקבוצות הכי חלשות, ולא סתם הן נמצאות איפה שהן נמצאות. אנחנו סיימנו מתחת לנהריה, וזה אומר הכול עלינו".

בפעם הראשונה שבה לני רקנאטי החליט להיות מעורב מבחינה מקצועית, זה נגמר בירידה. מה זה אומר עליו?
"חוץ מזה שהוא התערב והביא אותי, הוא נהג כהרגלו. אני בכלל לא רוצה לדבר על נושא הבעלים".

אז בוא נדבר על היחסים שלך עם הג'נרל מנג'ר, אלדד אקוניס.
"אני מקצוען. בא לעבוד בקבוצה, לאמן אותה ולעשות את הכי טוב שאני יודע. אני לא חושב שזאת סיבה לירידה. יש אנשים שאני ביחסים מצוינים אִתם. אני לא אדם שרב. לא אדם ששומר טינה לאורך שנים ולא טורק דלתות. באתי להרצליה, ישבתי עם אלדד, יישבנו את ההדורים והמשכנו קדימה".

בני הרצליה. צילום: עוז מועלם
דרוש איחוד

כבר עכשיו ברור ששיבק, שהיה חתום על חוזה לעונה נוספת אם היה מצליח להשאיר את הרצליה בליגה, לא ימשיך עם הקבוצה לליגה השנייה.

"יש לי קיץ עמוס, אני עובד עם פיב"א ומרצה שם. אצא לחופשה קצרה, ואחשוב מה עושים הלאה", אומר המאמן.

מה אתה צופה למועדון בליגה השנייה? הבראה או התרסקות?
"לדעתי, כדי שתהיה קבוצה טובה בשרון צריך איחוד. רעננה והרצליה צריכות להתאחד. האיחוד בזמנו הוכיח את עצמו ונפל בגלל עניינים בין העיריות. צריך לעשות הערכה מחדש ולבחון את הדבר הזה. לדעתי, אם זה יקרה, תהיה כאן קבוצה חזקה מאוד".
גם הקהל לא הגיע לתמוך בכם במשחקים האחרונים. נראה כאילו גם האוהדים שלכם הרימו ידיים.

"אז אולי צריך לטפל גם בנושא הזה במועדון. מעבר לדברים המקצועיים, יש גם הדברים האלה וצריך לתת מענה גם שם. כל המועדון הזה צריך לעבור ריסטארט. יש אנשים טובים במערכת, אבל צריך לעשות את הדברים אחרת".

אם אני מחזיר אותך שלושה חודשים לאחור, אתה לא לוקח על עצמך את התפקיד הזה?
"בחיים שלי למדתי שברגע שהחלטתי משהו, אני לא מצטער על ההחלטה, גם אם אלה התוצאות שלה. קרה מה שקרה, אני בן-אדם מאמין ואומר שהכול מלמעלה. קיבלתי החלטה להגיע, ועשיתי את הכי טוב שלי. לצערי הגדול, זה לא הספיק".