שקט בבקשה. נבחרת העתודה של ישראל עמוק בתוך חלום, ונא לא להעיר אותה. חמישה ימים עברו מאז הנפת הגביע, השחקנים עדיין ברקיע השביעי ואפשר בהחלט להבין אותם.

פורת (מימין), אדם, אביבי וקרביץ. שמונה ימים חלומיים | צילום: תומר רייכמן

אומרים שקשה יותר לשמור על המקום הראשון מאשר להשיג אותו, אבל הנבחרת הזאת בועטת בכל הסיסמאות והקלישאות. עם הר של ציפיות ולחץ אדיר מכל הכיוונים, כשמעליהם מרחף הצל של חבריהם עטורי מדליות הזהב מהקיץ שעבר, הצליחו הצעירים האלה להיישיר מבט חודר בלבן של העיניים של היריבות שלהם, וללכת עד הסוף. שוב. מי אמר גדולים מהחיים?

תגובות מדהימות

דני אבדיה, שניפק אליפות מטורפת, וים מדר, שהיה אחת התגליות הגדולות של הטורניר, היו חוד החנית בחבורה של אריאל בית הלחמי, אבל הגדולה של הנבחרת הזאת, ואת זה הדגיש המאמן בכל הזדמנות, היא הקבוצתיות שלה.

הם אולי תפסו קצת פחות כותרות, אבל בפועל, היו הלב הפועם של הנבחרת המיוחדת הזאת. תעשו כבוד לנציגי אזור השרון בנבחרת העתודה, והיו לא מעט כאלה. רז אדם הנהדר מאליצור נתניה; הקפטן יאיר קרביץ מכפר יונה, שגדל באליצור נתניה וחתם השבוע ברעננה; אליו יצטרף גם תומר פורת שעבר מכפר סבא לרעננה, ונועם אביבי, שאחרי עונה בכפר סבא חוזר הביתה לבני הרצליה.

אביבי: "התגובות זורמות כל השבוע, והן מדהימות. בכל המישורים ובכל אמצעי התקשורת. כיף גדול לקרוא כל הזמן את מה שאנשים שלחו. ראינו ילדים ומבוגרים מתרגשים, וקיבלנו אהבה אדירה. הייתה חוויה אדירה שבחיים לא נשכח".

נועם אביבי מבני הרצליה. צילום: fiba.com

פורת: "במשך כל השבוע אנשים לא הפסיקו לברך. מדהים לקבל תגובות כאלה מאנשים מבוגרים, שכבר ראו הרבה דברים בכדורסל ומתרגשים ככה, ומנגד — מילדים צעירים, שאתה רואה איך נתת להם השראה גדולה ותקווה, וזה תענוג גדול. אין כמו לשמח אנשים, זאת גאווה וזכות אמיתית וגדולה".

אדם: "זה מדהים. הביקור בבית נשיא היה מרגש. כל השבוע קיבלתי הודעות, והרגשתי כאילו אני הנשיא לרגע... היה פשוט אדיר. כיף גדול כשאתה מצליח לעשות הישג כזה, ולשמח מדינה שלמה. תענוג לראות שאנשים גאים בנבחרת, והרעיפו עלינו המון אהבה".

קרביץ: "כשילדים מבקשים ממך פתאום את הגופייה, אתה מבין שקרה כאן משהו. זה ממש לא מובן מאליו. אתה בעצמך ילד בן 20, וזה מרגש מאוד. לפני כמה שנים היית בדיוק אותו הילד שביקש חולצה, ועכשיו זה מתהפך. אתה לא יודע איך להגיב לסיטואציה כזאת. מיום ליום אתה מבין, וייקח עוד זמן עד שנבין באמת מה עשינו כאן".

אי אפשר להתחמק מההשוואה בין שתי הזכיות.

אביבי: "ההישג שלנו העונה הוא מטורף לגמרי, אבל שני ההישגים מדהימים. מה שעשינו עכשיו הוא אדיר, כי באמת הצלחנו לשמור על התואר, וזה הישג יוצא דופן, אבל החבר'ה שזכו באליפות הקודמת יצרו תקדים ענק, וזה עורר אצלנו את הרצון להמשיך. שני אירועים גדולים".

תומר פורת. צילום: fiba.com

פורת: "בשנה שעברה זאת הייתה הפעם הראשונה שעושים זהב, והשנה אני חושב שהיה לחץ גדול יותר, בגלל הציפיות האדירות, בגלל העובדה שהמשחקים בארץ, והאמונה הכללית בנבחרת שאפשר לעשות את זה. הצלחנו להביא את הכל יחד למקום חיובי. זה יכול היה ללכת לכיוונים אחרים, אבל זה הלך בדיוק למקום הנכון".

קרביץ: "אי אפשר להגדיר מה גדול יותר. שני הישגי שיא לכדורסל הישראלי, שגרמו לטירוף".

דיברו עליכם כנבחרת של פייטרים, לוחמים קשוחים שמסתכלים ליריבים בלבן של העיניים.

אדם: "ידענו שיש לנו כישרון, אבל היינו חייבים להיות הנבחרת הכי קשוחה בטורניר, עם הכי הרבה לב על המגרש. תמיד כיף להתחבר לקבוצות שהשחקנים בהן נלחמים הכי חזק שהם יודעים, וזה באמת אחד הגורמים העיקריים שהביאו את הזכייה".

אתם יותר פייטרים או יותר מוכשרים?
פורת: "יש נבחרות קצת יותר מוכשרות מאתנו, אבל היינו יחידה לוחמת, וכשזה מתחבר אי אפשר לעצור את זה. ראו את זה לא פעם במשחקים שלנו. המבטים, תנועות הגוף, מצבים שהיינו בהם ויצאנו מהם. היינו די קילרים".

אביבי: "אני חושב שזה הרתיע את היריבות, הקילריות והטירוף שלנו. הכנסנו את היריבות ללחץ בגלל זה, וזה גרם להן ללכת אחורה".

עד לפני שבוע וחצי אף אחד לא הכיר אתכם. היום כבר עוצרים אתכם ברחוב לסלפי.
פורת: "מוזר מאוד, וקצת קשה לקבל את זה, אבל לקבל כזאת אהבה זה כיף אדיר".

אביבי: "זאת הרגשה מוזרה. נועם הילד, שלפני רגע רצה להצטלם עם שחקנים אחרים, הפך לזה שמצטלמים איתו. זה כיף אדיר כשזה הופך מחלום למציאות".

קרביץ: "אתה משחק כדי ליהנות, וזה מרגש כשפתאום גם מכירים אותך".

אדם: "זה באמת מגיע לכל אחד משחקני הנבחרת. הייתה כאן עבודה קשה מאוד, וכל מה שמעבר לזה הוא חלק מהעניין".

יאיר קרביץ. צילום: fiba.com

אבדיה ומדר אמנם זכו לרוב הכותרות, אבל גם אתם תרמתם לא מעט.

פורת: "ים ודני הם שחקנים ברמה גבוהה שהובילו אותנו, ואנחנו השלמנו את העמדות. כולם תפסו את מקומם. כל אחד הביא את הכישרון שלו והכול התחבר. התרומה הייתה של כולם, בלי יוצא מהכלל".

אביבי: "דני וים היו השמות הבולטים, אבל כולם היו סופר-חשובים. מספיק שאחד לא היה עושה את העבודה שלו, ולא היינו זוכים".

אדם: "לכל אחד בנבחרת יש התפקיד שלו. יש אלה שאולי קצת יותר בפרונט, אבל בסוף, השלם עולה על סך חלקיו ואני חושב שזה בא לידי ביטוי במגרש".

לא ממהרים

אחרי שהחגיגות יסתיימו, יצטרכו החבר'ה לחזור לחיים האמיתיים. ובעבור ארבעת המופלאים שלנו זה אומר מאבקים ראש בראש בליגה הלאומית. ליגת העל? זה כנראה יגיע בהמשך.

אביבי: "אין פסול בגיל 20 לרדת להתחשל בליגה השנייה. אין בעיה להתבשל שנה או שנתיים, עד שאתה בשל להתמודד בליגה הראשונה. מתחילים מלמטה, אין מה לעשות".

קרביץ: "יש את אלה שישר קופצים ומצליחים, ויש כאלה שצריכים את הסבלנות. כולם כאן יגיעו רחוק, אני בטוח".

אדם: "המטרה לצבור עוד ניסיון. המטרה היא להיות שחקן מוביל, ולא עוד שחקן משלים בליגה הראשונה, באמת אין מה למהר והדברים יקרו בזמן שלהם".

פורת: "לכל אחד יש קצב ההתקדמות שלו. זה לא חייב להיות ישר מהליגה השנייה לראשונה, זה בסדר גמור לעבור תהליך. אני חושב שמעריכים מאוד את מה שעשינו, אבל זה בסדר להמשיך להשתפשף. כולנו ברמה של ליגה ראשונה, וכל אחד היה יכול לתפוס את מקומו, ובסיטואציה מסוימת לשחק גם לא מעט. אבל נראה שכולנו מעדיפים עדיין להוביל קבוצות בליגה השנייה, ולהתקדם משם".

רז אדם. צילום: fiba.com

אולי לכם יש הסבר, למה בכדורגל אנחנו רחוקים שנות אור מהישגים דומים? קרביץ, אתה בכלל התחלת כשחקן כדורגל, ועברת לכדורסל.

קרביץ: "הייתי קטן, ונוצר מצב שאימא שלי לא יכלה להגיע לאימוני הכדורגל. עברתי עם אחי לכדורסל, והשאר היסטוריה. לא יודע מה קורה בכדורגל. אנחנו התכוננו לטורניר בצורה מושלמת. היינו מגובשים מאוד, וזה עשה את ההבדל".

אדם: "אני חושב שהצוות וכל הניהול המקצועי סביב הנבחרת היה פשוט מעולה. מאמנים שהביאו אותנו לשיא ברגעים הנכונים. הכינו אותנו בצורה מושלמת".

מי המודל לחיקוי שלכם?

אביבי: "גיא פניני, אני לובש את המספר 10 בגללו. בחו"ל זה קובי ברייאנט".

אדם: "בארץ יוגב אוחיון. בחו"ל דריק רוז, בעונה המדהימה שלו לפני הפציעה".

פורת: "אהבתי מאוד את פי-ג'יי טאקר ששיחק בחולון".

קרביץ: "גם אצלי זה יוגב אוחיון. אני קצת מזכיר אותו, ואני מאחל לעצמי קריירה כמו שלו. בחו"ל, קיירי אירווינג זה שחקן שאני אוהב מאוד כבר הרבה שנים".