הם הכירו כשהיו סטודנטים עם שאיפות גדולות, שניהם היו תושבי הפריפריה, שחלמו על קריירה גדולה. חלמו — והגשימו. עינב ואפרת איתמר הם חלק מהגאווה הישראלית.

הזוג איתמר. קובעים דייטים בקלנדר. צילום: אסף פרידמן

בשנים האחרונות הם הקימו שלושה סטארט-אפים מצליחים, שמגלגלים כבר מיליונים. חייהם השתנו מקצה לקצה, כשבדרך היו לא מעט קשיים, אבל הודות לכללים שהם אימצו בזוגיות, הם צלחו את המשימה ומשמשים השראה לצעירים רבים.
בריאיון ל"ידיעות השרון" הם מספרים על הקשיים בצמיחה עסקית, בצד גידול שלושה ילדים, על המשברים בזוגיות ועל היציאה לעצמאות.

פורצים דרך

לעינב איתמר (39) ולאפרת סלע-איתמר (36) אין סיבה להצטנע: הם גרים בדופלקס רחב ידיים בפרויקט מגורים חדש ונוצץ במרכז הרצליה.

שניהם נולדו וגדלו בנהריה. הם הכירו כשהיו סטודנטים, בשנת 2003. הוא בתחום המחשבים והיא עורכת דין. "מיד אחרי הלימודים החלטתי להגשים חלום ולהקים סטארט-אפ", מספר עינב. "הקמתי, עם שותף, את חברת קוריגון. פיתחנו טכנולוגיה שיודעת לזהות מוצרים מתמונות, בעיקר מוצרי אופנה ועיצוב פנים. זאת טכנולוגיה פורצת דרך. זה לא היה פשוט, החברה עברה עליות ומורדות, כמו כל חברת סטארט-אפ, אבל בסוף עשינו אקזיט והיא נרכשה על ידי איביי, שהייתה לקוחה שלנו במשך השנים".

הם גרו במרכז. אפרת עבדה בפרקליטות תל אביב, ובינתיים הרגישה שהיא בכלל נמשכת לתחום אחר. "נמשכתי לעולם הפרסום. התחלתי לעבוד בכמה משרדי פרסום, ואחרי כמה שנים של עשייה התחלתי לזהות תחום שיווק חדש: עולם הבלוגרים, יוטיוברים, מובילי דעה. המשווקים רוצים מאוד שהאנשים האלה ימליצו על המוצרים שלהם. שמתי לב שהתחום הזה מאוד לא מדיד. באותה התקופה, הרשתות החברתיות התחילו לצמוח ממש, והיה ממש אפשר לזהות מיהם הגולשים המובילים ברשתות החברתיות. החלטתי להקים סטארט-אפ משלי, The Leaders. השתמשתי בכישורים של עינב כדי לפתח את הטכנולוגיה של החברה. הטכנולוגיה הזאת יכולה לנתח פרופילים באינסטגרם, ולזהות את הפרופילים הפעילים ביותר, המובילים ביותר, ואת אלה שזוכים להכי הרבה מעורבות. הטכנולוגיה מזהה משפיענים בכל תחום. בסופו של דבר, תחום השיווק באמצעות המשפיענים הוא תחום הולך וגדל בעולם, וכבר כמעט אין משווק שלא משתמש במשפיענים לצורכי שיווק כדי לקדם את המוצרים שלו.

חוזרים להורים

"באותה התקופה נולדה בתנו הבכורה אגם", מספרת אפרת. "החברה שלי הייתה ממש בחיתולים. היו לי רק שתי עובדות ואז נכנסתי להיריון עם תאומים. עינב עבד אז בסטארט-אפ שלו, והיינו עמוסים מאוד. הבנתי, שכדי להמשיך ולצמוח עם החברה, אנחנו צריכים לקבל עזרה. אז החלטנו לחזור לגור ליד ההורים, וחזרנו לנהריה. זה היה צעד לא פשוט, אחרי תשע שנים במרכז. אבל קיבלנו המון עזרה, חיבקו אותנו. נולדו התאומים, גפן ודולב. עם כל האושר שבדבר, זאת הייתה השנה הכי קשה שהייתה לנו".

מדוע?
"עם תאומים בבית ופעוטה בת שלוש, אין זמן לישון, והכול אינטנסיבי ולחוץ מאוד. אני הייתי בתהליך בניית עסק ותוך כדי כך בחופשת לידה. בינתיים החברה התחילה לגדול, היו לי שני סניפים, אחד בנהריה ואחד בתל אביב. הייתי כל הזמן על הציר, נוסעת יום-יום ברכבת מנהריה לתל אביב ובחזרה".

באותה התקופה חברת קוריגון נמכרה לאיביי, ועינב היה מחויב לעבוד במשרדי החברה בנתניה. "החברה שלי מנתה 15 איש, וזה לא היה נורמלי שאני לא נמצאת במשרד יום-יום. עינב ואני בקושי התראינו. זאת הייתה תקופה קשה שבה עשינו הרבה ויתורים. לפעמים בזוגיות, לפעמים בעבודה, לפעמים בזמן שלנו עם הילדים".

איך התמודדתם?
"כללים ייצבו אותנו", מסבירה אפרת. "אמרנו היום חייבים לצאת, אז יוצאים. היום לא מדברים על עבודה, אז לא מדברים. ואז פיתחנו לעצמנו טריק. הקלנדר. היומן של האימייל. זה משעשע, אנחנו מתקשרים באמצעות זימונים. החל מזימון לתת לילד תרופה, הילדה הולכת לחברה, באים אלינו אורחים, הולכים לראות סרט, ועד זימון לפגישות עסקיות שלנו. כשמתרגלים לזה, זה הופך להיות ממש נוח".

בינתיים עינב הקים סטארטאפ חדש: חברת VOCA. "זו מערכת טכנולוגית המחקה את דפוסי הדיבור האנושיים. יצרנו סוכן מכירות וירטואלי. השיחה אתו מלאה בכל כך הרבה אפשרויות שקשה להרגיש שמדובר בבוט.

צילום: אסף פרידמן
"המזל שלנו", מסביר עינב, "שיכולנו לעזור זה לזו ולהישען זה על זו, בתקופות הלחוצות יותר. כשאני הקמתי את קוריגון אפרת עדיין לא הייתה בתחום היזמות, אז יכולתי להישען עליה ולקבל ממנה תמיכה. כשהיא הקימה את החברה שלה כבר היה לי ניסיון ויכולתי לעזור לה ולתמוך בה. היום, העסק של אפרת יציב, ושוב אני בעיצומה של הקמת חברה".

חברת The Leaders מונה היום 25 עובדים, ולקוחותיה בין הגדולים במשק הישראלי ובמשק הבין-לאומי.

עצמאות כלכלית

כשהתייצבו מכל הבחינות, החליטו עינב ואפרת לחזור שוב למרכז. הם בחרו לגור בהרצליה. "החלטנו לחזור למרכז. אחרי מחקר מעמיק בחרנו לגור בהרצליה", מספרת אפרת. "אגם עלתה לכיתה א' בבית ספר הנדיב. הקפדנו על זה שהיא תיכנס לבית ספר במקום קבוע, כי זהו, אנחנו כבר לא עוברים דירות".

איך הילדים קיבלו את זה?
"לא היה להם קל, אחרי שלוש שנים אינטנסיביות כשהם צמודים לסבא וסבתא ומוקפים בהמון בני-דודים. שם היה להם כיף, הרבה דודים ודודות, הרבה ילדים בגילם. היום הם גדולים, הם מסתדרים, אבל הם בעיקר מתגעגעים, לכן אנחנו מקפידים לנסוע לביקור בנהריה לפחות אחת לשבועיים, שלושה.

"גם לנו זה לא היה מעבר קל, כי המעטפת החמה של המשפחה הגנה גם עלינו. אחת הדודות, לפעמים, הייתה מתעוררת בלילות כשהילדים היו קמים, בימים שהייתי צריכה לקום מוקדם לישיבה".

העסקים של שניכם הצליחו מאוד, התעשרתם. איך זה השפיע על המשפחה?
"אין ספק שבשנים האחרונות עשינו קפיצה כלכלית גדולה", אומר עינב. "השינוי הוא בעיקר בתחושת הביטחון והרוגע. אנחנו לא עסוקים בלבדוק את ההוצאות לעומת ההכנסות, ואנחנו נהנים יותר מחופשות משפחתיות".

אפרת: "שיפרנו דיור. אנחנו גרים בדופלקס, יש לנו גינה משוגעת. אנחנו עדיין עם הרגליים על הקרקע, ואנחנו לא חיים בסגנון חיים מנקר עיניים. שנינו באנו מהצפון, אז אנחנו יודעים להעריך את מה שיש לנו. הקפיצה הגדולה דווקא קירבה את המשפחה, כי יש לנו יותר זמן עם הילדים. שנינו לא כל כך אוהבים לנקות, או לקפל כביסות, אז יש לנו מנקה שבאה כל יום ומטפלת לילדים, שלוקחת אותם מהמסגרות. אני חושבת שהם קטנים מדי בשביל צהרונים, ואני מעדיפה שהם יהיו בבית, בסביבה רגועה וטבעית. אבל כן, בלי לחשוב פעמיים אני מוסיפה כסף כדי שהמטפלת הצמודה תיקח אותם לחוגים, תאכיל ותקלח ותדאג שכשאני מגיעה הביתה אני אוכל אך ורק לבלות אִתם, לטייל אִתם, לקחת אותם למקומות שהם אוהבים. אילו הייתי צריכה להתעסק בכביסה, בכלים ובניקיונות, זה היה גורע מהזמן שלי עם הילדים".
עינב צוחק: "או שאנחנו קצת עצלנים".

זוגיות מנצחת

עינב ואפרת עובדים קשה מאוד גם על הזוגיות. "אנחנו נוסעים לחופשות לעיתים תכופות, והרבה מהן חופשות בלי הילדים", אומר עינב. "אנחנו מקפידים אחת לשבוע לאכול ארוחת בוקר יחד, בעיקר בקפה גן סיפור שבפארק הרצליה. אנחנו אוהבים מאוד לראות סדרות. פעמיים בשבוע מגיע לפה מאמן כושר אישי ואנחנו מתאמנים ביחד".
אפרת: "הקושי הוא שעינב נוסע לנסיעות תכופות לחו"ל, בגלל העבודה שלו, ואני נשארת פה עם שלושה ילדים קטנים".
עינב שוב צוחק: "חשבתי שקל לך יותר כשאני נוסע".

"זה מבאס בלעדיך", עונה אפרת. "אבל התרגלתי. החוכמה והגדולה זה לדעת לעזור לבן-הזוג שלך לממש את עצמו. בסך הכול, חיים פעם אחת, ומימוש עצמך זה משהו שלא תמיד הזדמנויות לעשות. לכן, אני מבינה את עינב, ומכבדת את כל מה שהוא עושה כדי להצליח בקריירה שלו. אני רוצה שהוא יצליח. שנינו קרייריסטים, ולכן אנחנו מבינים זה את זו".

עינב: "מאחר שהקריירות שלנו בשילוב גידול משפחה מייצרות אתגרים, אנחנו מרשים לעצמו להשתמש בעזרה. בכוונה בחרנו לגור בבניין והתחברנו גם עם השכנים. אנחנו מתמרנים ומוצאים פתרונות".

לרגל יום העצמאות, מהי עצמאות בשבילכם?
"קודם כול ישראל", אומר עינב. "אני אוהב מאוד את התרבות הישראלית ואת ההיסטוריה שלנו. אם חושבים על זה, היו לנו הזדמנויות לעשות רילוקיישן, אבל אני לא רוצה ולא מסוגל. אני מחובר למשפחתיות. זה המקום שלנו, פה זה הבית.
"זכינו בעצמאות כלכלית", מוסיפה אפרת, "אבל עצמאות בשבילי זה התא המשפחתי שלי, שהוא הראשון בסדר העדיפויות. "ישראל היא מעצמת סטארט-אפ, ומעודדת יזמות וחדשנות, ואנחנו שמחים להיות זוג שיש לו חלק בזה ומביא גאווה למדינה".