סוגרים שבתות ביחד

נועם ונדב איפרגן (20) מהרצליה: לוחמים בחטיבת גבעתי

נועם ונדב איפרגן התגייסו בנובמבר האחרון יחד לחטיבת גבעתי. שניהם מזיעים כרגע באימון המתקדם בשלב ההכשרה ומשרתים יחד באותה פלוגה גדס"ר גבעתי.

נפגשנו כך: "שנינו רצינו להגיע לתפקיד קרבי. עשינו גיבושים ומיונים למקומות שונים ובסוף במקרה קיבלנו שנינו את אותו השיבוץ לחטיבת גבעתי. אגב, גם אחינו הגדול שירת בגדס"ר גבעתי באותו הגדוד".

גדס"ר גבעתי. נועם ונדב איפרגן | צילום: דובר צה"ל

תקציר הפרקים הקודמים: הם למדו יחד מכיתה א' וגם סיימו יחד את כיתה י"ב בתיכון "אחיה" בהרצליה. בהמשך יצאו יחד לשנת שירות, נועם במסגרת 'אחריי' ונדב בשומר החדש. השירות הצבאי המשותף נראה להם כהמשך טבעי ל'ביחד' שאליו התרגלו.

יתרונות וחסרונות: "היתרון הוא שמישהו שמכיר אותך מהבית נמצא איתך ואתה יכול לדבר איתו. החיסרון הוא שקצת יותר קשה לפתוח דף חדש ולהכיר אנשים חדשים כשאתה עם אחיך התאום. ויש גם יתרון שהוא גם חיסרון: התחרותיות הקבועה בינינו, שתמיד גורמת לנו לשאוף גבוה יותר".

סוגרים שבת: "בגלל שאנחנו באותה פלוגה הלו"ז ממש דומה, כך שאנחנו סוגרים את אותן השבתות".

שאיפות: "שנינו רצינו להיות מפקדים עוד לפני שהתגייסנו. התכנון הוא לצאת לקורס מפקדים. על קצונה עוד מוקדם מדי לדבר".

 יש מישהו שממש מבין אותך

אוראל ועמית ואקנין (19) מחיפה: מפקדי טירונים

אוראל ועמית ואקנין התגייסו יחד למערך מגל ומשרתים כמפקדי טירונים. אוראל בבסיס עובדה ועמית בבה"ד 20.

נפגשנו כך: "שנינו רצינו את התפקיד וכשקיבלנו אותו אותו הופתענו מאוד. כמובן ששמחנו, מגיל צעיר אנחנו יחד, וזה קרה לגמרי במקרה".

מפקדי טירונים. עמית ואוראל ואקנין | צילום: דובר צה"ל

תקציר הפרקים הקודמים: אוראל ועמית תמיד היו יחד - באותו גן, באותו בית ספר, בכל המסגרות ובכל תחומי העניין, כולל פעילות משותפת במועצת הנוער העירונית של חיפה והארצית. החברים שלהם היו משותפים וגם בתנועת הנוער הם חלקו את אותו שרוך. "זה היה להתעורר ולישון יחד", הם אומרים. "אחים זה לפני הכל. ככה חינכו אותנו. אנחנו תמיד מעשירים אחד את השני בחוויות שאנחנו עוברים ומשתפים אחד את השני בכל".

יתרונות וחסרונות: את הטירונות הם עשו יחד, אם כי בפלוגות שונות. "זה תמיד כיף שאחיך לצידך ואתה יכול לדבר על החוויה הצבאית עם מישהו שממש מבין אותך ומכיר אותך במאה אחוז. זה יתרון גדול שהאדם הכי קרוב אליך נמצא איתך במערכת לא מוכרת, ואתה לא מרגיש לבד. החיסרון הוא שלפעמים צריך מרחק מהבית ומהמשפחה כדי לפרוח".

חיילים בודדים, אבל הכי ביחד

יונתן ודניאל ציאג (20) מנתניה ומחולון: לוחמי הגנה אווירית

יונתן ודניאל ציאג הם חיילים בודדים. יונתן מתגורר בנתניה ודניאל מתגוררת בחולון.

נפגשנו כך: "בהתחלה עשיתי את השירות הסדיר שלי בבסיס פתוח ולא התחברתי לתפקיד", מספרת דניאל. "רציתי שיהיה לי אתגר והתייעצתי עם יונתן. הוא הציע לי להצטרף אליו בהגנה אווירית ומאוד התחברתי לרעיון. המעבר לא היה פשוט, הגעתי אחרי עשרה חודשים והתחלתי שוב טירונות. העובדה שיונתן היה אז באותו בסיס חיזקה אותי ברגעים הקשים".

מצטייני חיל האוויר. יונתן ודניאל ציאג | צילום: דובר צה"ל

תקציר הפרקים הקודמים: כשהיו בני שמונה עברו דניאל ויונתן לפנימייה בכפר הירוק. "היינו יחד ביסודי ואחר כך באותה שכבה, תמיד באותם מסלולים", אומרת דניאל. "גם תחומי העניין שלנו מאוד דומים, אנחנו אוהבים ספרות ומוזיקה. כשהיינו קטנים עשינו הכל יחד וגם התלבשנו אותו דבר. תמיד היינו קרובים אבל מאז שאנחנו משרתים יחד הקשר התהדק יותר. זה הדבר הכי טוב שקרה לנו".

שאיפות: יונתן התחיל את קורס הקצינים ודניאל התחילה קורס מ"כים ושואפת לצאת לקצונה. "זה בוער בי", היא אומרת, "רציתי פיקוד מהשנייה שהתגייסתי".

יתרונות וחסרונות: "היתרון הוא שיש לי תמיכה שלא כל חייל זוכה לה. זה משהו שחיזק אותי והכין אותי להמשך. החיסרון הוא שחשוב לי להוכיח את עצמי ולא להיות רק 'אחות של'. תמיד חששתי שישוו בינינו, אבל זה לגיטימי".

גם בטקס מצטייני חיל האוויר יונתן ודניאל לא נפרדו ועלו לנאום יחד.

המפקד כועס על התאום הלא נכון

עילי ויותם ברנד (18) מתל אביב: הכשרה במערך הגבולות

נפגשנו כך: עילי ויותר ברנד התגייסו ביחד למערך הגבולות ועתידים להיות לוחמי איסוף קרבי. עילי שובץ מלכתחילה למערך הגבולות, לתפקיד לוחם איסוף קרבי. יותם, ששובץ לחיל התותחנים, שמע על התפקיד של עילי ומצא בו עניין רב. "גם חשבתי שיהיה כיף לשרת ביחד, לכן ביקשתי שיבוץ חדש". וכך היה.

	 הסיכוי קלוש, אבל זה קרה. עילי ויותם ברנד | צילום: דובר צה"ל

תקציר הפרקים הקודמים: עילי ויותם למדו יחד בחינוך ביתי, מה שחיזק מאוד את הקשר ביניהם. "בחטיבה היינו באותה שכבה ובתיכון חזרנו להיות באותה כיתה. מכיתה ה' עד ז' היינו בתנועת בני עקיבא", אומר יותם.

"אנחנו מאוד דומים אבל התחביבים שלנו שונים. אני אוהב כדורסל, לקרוא ספרים ולהיות עם חברים. עילי מעדיף אימוני כוח. למרות שאנחנו דומים במראה אנחנו שונים באופי אבל מסתדרים ביחד ממש טוב. גם בשירות מאוד טוב לנו יחד. ככה אנחנו יכולים לחזק אחד את השני, בעיקר בסיטואציה זרה וחדשה כמו הטירונות, כשכיף לראות פנים מוכרות. בסוף הטירונות קיווינו שנשובץ לאותו הגדוד. למרות שהסיכוי קלוש, זה קרה. זה היה רגע מאוד משמעותי ומרגש בשבילנו".

יתרונות וחסרונות: "טירונות זה דבר לא קל, ואתה לא מכיר אף אחד, וכשאתה עובר את זה עם הבנאדם שמכיר אותך הכי טוב, זה יתרון משמעותי. החיסרון הוא העובדה שהמפקדים לא תמיד מבדילים בינינו. כשאחד המפקדים כועס על אחד מאתנו, הוא יכול להתעצבן על התאום הלא נכון בלי כוונה. זה יכול להיות מאוד מתסכל".

זה מקל לדעת שיש מישהו בשבילך

רועי ועומרי שרעבי (19) מפתח תקווה: אחריהם לחטיבת הצנחנים

רועי ועומרי שרעבי התגייסו יחד בדצמבר 2018 לחטיבת הצנחנים. רועי נמצא כרגע באימון מתקדם כחלק מהכשרת הלוחם ועומרי משרת במודיעין החטיבה לאחר שנאלץ להפסיק את מסלול הלוחמה בעקבות פציעה.

התפצלו בצופים, נפגשו בצנחנים. רועי ועמרי שרעבי | צילום: דובר צה"ל

נפגשנו כך: בתחילת הדרך לכל אחד מהם היה כיוון שונה לגבי השירות בצבא. "רצינו דברים שונים, אבל הדרך הייתה דומה ובסוף הגענו לצנחנים. זה יצא לטובה בסופו של דבר כי באמת היינו יחד".

תקציר הפרקים הקודמים: בגן התאומים שרעבי התפצלו, וגם כשלמדו באותו בית ספר, נשלחו לשתי כיתות שונות. עומרי הלך לצופים, רועי ויתר. גם מבחינת תחומי העניין בחרו השניים בדרכים נפרדות. כשהתגייסו נשלחו לגדודים שונים, "אבל עברנו את אותם דברים", הם אומרים. "נהגנו להשלים פערים בהפסקות האוכל ותמיד שיתפנו בחוויות".

יתרונות וחסרונות: "אין כל כך חסרונות בשבילי. לא היינו צמודים אחד לשני כל הזמן כי היינו גם בפלוגות שונות. תמיד כיף שאנחנו יודעים מה השני עובר, זה מקל על החוויה לדעת שיש מישהו בשבילך".