צילום: יוגב עמרני בחג החנוכה הקרוב תודלק החנוכייה בבית הקפה "לנדוור" בהרצליה לעיני קשישים רבים שיבואו לחגוג את החג, כחלק ממסורת שהחלה לפני שנתיים בעלת המקום, הגר יצחקי ז"ל. אלא שהפעם הגר כבר לא תהיה. בשנה שעברה, פחות מחודש לאחר האירוע, היא נפטרה לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן, והשנה החליטו בני משפחתה להמשיך לקיים את המסורת בדיוק כמו שהגר רצתה ועשתה.

גם בהרצליה יש מי שמתקשים לחגוג את ליל הסדר
מה הופך את הנשים האלה למעוררות השראה?



נלחמה בכל כוחה
הגר ז"ל, שהקימה יחד עם עמרי בעלה את בית הקפה בשדרות ח"ן בהרצליה לפני שנתיים, החליטה ליזום, בעיצומה של ההתמודדות עם סרטן השד, מסיבת חנוכה לקשישים עריריים. היא הזמינה עשרות קשישים לבית הקפה, להדלקת נרות חנוכה בערב שמח וחגיגי, פינקה אותם בארוחה טעימה ואפילו דאגה שיקבלו מתנות שהצליחה להתרים קודם לכן מחברת הלבשה. גם בשנה שעברה, כשהייתה כבר חולה מאוד, הגר לא ויתרה והזמינה עשרות קשישים לאירוע חנוכה. לאחר האירוע היא אושפזה וב-9 בינואר 2016 הלכה לעולמה, בטרם מלאו לה 30.

כעת, עמרי, דודתה של הגר, אתי סוויסה, ובעלה דניאל (השותפים עם עמרי בבית הקפה), החליטו להמשיך את המסורת הנפלאה ולקיים גם השנה מסיבת חנוכה לקשישים, בנר שני של חנוכה. יום זה הוא גם יום השנה הראשון לפטירתה של הגר. המסיבה תתקיים בשעה 18:00 ויוזמנו אליה 30 קשישים, אשר נתמכים על ידי מחלקת הרווחה בעיריית הרצליה.

סוויסה מספרת על ההתמודדות הקשה של הגר עם המחלה ועל האופטימיות שאפיינה אותה. "הגר חלתה כשהייתה בת 26, ולצערנו המחלה התגלתה בשלב מאוחר. היא התחילה בטיפולים בבית החולים 'בילינסון' ונלחמה. כל הזמן היא אמרה: 'אני אנצח את המחלה, זה לא יעצור אותי'. למרות המחלה והטיפולים הקשים, היא לא הפסיקה לעבוד. היא עבדה בלי הפסקה. במסגרת המלחמה של הגר בסרטן, כרתו לה שד והיא עברה טיפולים כימותרפיים. היה שלב שנאמר לה שהיא ניצחה את המחלה".

הגר ועמרי, שהיה אז חבר שלה, החליטו לחגוג את הניצחון על מחלת הסרטן וטסו לברצלונה. אלא ששם היא נתקפה בכאבי ראש קשים מאוד. לאחר בירור רפואי נודע, כי מקור כאבי הראש הוא בגרורות סרטניות שהתפשטו לראשה. אבל גם אז, מספרת הדודה, ברגעיה הקשים, הגר לא ויתרה על החיוך והחליטה להמשיך ולהילחם בכל כוחה במחלה.

"גם שם היא לא ויתרה", נזכרת אתי. "היא עברה ניתוח והוציאו לה חלק מהגרורות. כל הזמן היא ידעה שזה רק עניין של זמן, אבל היא הייתה מאוד אופטימית. היא רצתה ילדים, רצתה לחיות. מי שלא היה קרוב אליה, לא הרגיש שהיא חולה בכלל. אנשים לא הבינו ממה היא נפטרה.

"היא אהבה את בית הקפה ונתנה את כל כולה כדי שהוא יצליח. היא גם אהבה אנשים מבוגרים. היא הייתה מגיעה לבית הקפה ומחבקת ומנשקת את חברי ה'פרלמנט' המבוגרים הקבועים. מישהו אמר לי אחר כך שכשהיא הייתה באה, הוא הרגיש שפרוז'קטור של אור נכנס. היא הייתה נכנסת עם חיוך על הפנים, לא משנה כמה כאב לה. היא הייתה מדהימה. קשה לי להגיד אפילו 'הייתה'. היא מדהימה, ואת זה אנחנו רוצים לציין בהדלקת הנרות, כי זה היה כל כך חשוב לה".

עמרי ואתי מסבירים, כי הגר ז"ל התעקשה להפיק את אירוע הדלקת הנרות גם בשנה שעברה, כשבקושי עמדה על רגליה ולאחר שראייתה נפגעה מאוד. "היא לא ויתרה. היא הזמינה סופגניות וחילקה הזמנות לקשישים וכשהם באו, הורדנו אותה מהרכב לבית הקפה. היא הייתה במצב קשה מאוד ובקושי הלכה או ראתה בעיניה, אבל היא הייתה באותם רגעים הכי מאושרת בעולם", הם אומרים. "שלושה שבועות לאחר מכן היא נפטרה. זאת הגרי שלנו, ומה שקרה איתה מאוד עצוב. השנה נערוך את האירוע בדיוק בדרך שהיא עשתה זאת".



"השתנו לי החיים"
בעיצומה של ההתמודדות עם המחלה, הגר ז"ל נישאה לעמרי. השבוע הוא התקשה לדבר על אשתו בזמן עבר, אך הודה כי הפקת האירוע הקרב מעניקה לו כוחות מחודשים להתמודד.

"זו השנה השלישית שהאירוע הזה מתקיים, אבל זו השנה הראשונה שאנחנו עושים זאת בלעדיה", אומר עמרי השבוע. "להמשיך את המסורת שהיא בנתה פה, זה משהו שהוא כל כך חשוב, לה, לי ולסובבים אותה. הגר ואני היינו נשואים שנה וחצי, והיינו
יחד שבע שנים. מתוכן, ארבע שנים היא הייתה חולה במחלה. היא הייתה חייכנית, אופטימית, יפה מאוד ובעלת אישיות טובה. מאז לכתה השתנו לי החיים. אני לא אותו בנאדם, אני אחר לגמרי, וזה תקף גם לגבי כל הסובבים אותנו.

"הגר הייתה זו שחיברה בין המשפחות שלנו. היא הייתה מדברת עם סבתא שלי כמה פעמים ביום. גם עם הוריי היה לה קשר מאוד מאוד מיוחד. מותה נגע בכולנו ולכולנו השתנו החיים מקצה לקצה. חטפנו טראומה. היא הייתה אישיות כובשת בכל מקום, אישיות צבעונית מאוד. הגר הייתה תמיד מלאת חן ותמיד היה על פניה חיוך מאוזן לאוזן, לא משנה איזה טיפול היא עברה