צילום: shutterstock פסק דין מעניין ניתן השבוע בבית משפט השלום בהרצליה, בתביעה שהוגשה נגד חברה קדישא בהרצליה. התביעה הוגשה על ידי בני משפחה של מנוח, שטענו לעוגמת נפש כתוצאה מרשלנות בקבורה.

38 תובעים: חברה קדישא החליפו את הגופה
"חברה קדישא קברה אדם אחר בקבר שלי"



כתב התביעה הוגש על ידי ששת אחיו של פלוויאן חנוך ז"ל, שרכש חלקת קבר בסמיכות לקברה של בת זוגו שנפטרה לפניו. לא הייתה מחלוקת שהמנוח לא נקבר בחלקת הקבר שרכש, והתובעים, אחיו, טענו כי בקבורתו במקום אחר נגרמה להם עוגמת נפש.

במסגרת תביעתם, שהוגשה על ידי עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, טענו האחים כי המנוח רכש בפברואר 2002 חלקת קבר בבית העלמין בהרצליה וזאת, ב"חלקה הצמודה" לקבר אשתו ז"ל, ושילם בעד הרכישה 11 אלף שקל. שמונה שנים מאוחר יותר, נפטר האיש. בכתב התביעה נטען, כי בני משפחתו נדהמו לגלות כי הוא לא נקבר בחלקה שאותה רכש.

לנוכח זאת, פנו האחים לחברה קדישא הרצליה, וביקשו להשיב להם את הסכום ששולם לה בגין חלקת הקבר. בחברה הציעו להעביר את עצמותיו לחלקת הקבר המקורית שאותה רכש, אולם האחים סירבו להצעה זו ותבעו את החברה לפיצוי בסך מאה אלף שקל בגין עוגמת נפש.

בכתב ההגנה המקורי טענה חברה קדישא, כי המנוח אכן רכש חלקת קבר כמפורט בכתב התביעה, אולם חלקה זו לא הייתה צמודה לחלקת בת זוגו, אלא סמוכה אליה. עוד הוסיפה, כי עקב שינוי שנעשה בבית העלמין, הגישה אל החלקה שרכש המנוח לא הייתה נוחה, ולכן הוצע לשני אחיו להעבירו לחלקה אחרת, בעלת גישה טובה יותר ומרוחקת, לטענתה, כ-18 מטר מקברה של בת הזוג. עוד טענה החברה כי מתוך רצון טוב, הציעה להשתתף בעלות המצבה בסכום של עד 6,000 שקל, אולם
האחים סירבו.

לאחר מכן, תוקן כתב התביעה, שבו טענו שוב האחים לעוגמת נפש, אולם הודגש כי התשלום עבור החלקה בוצע למעשה על ידי אחד האחים ולא על ידי האיש עצמו. תיקון נוסף היה שהחלקה הייתה סמוכה לרעיה המנוחה ולא צמודה. לכתב התביעה נוסף פרק נוסף המתייחס לקבורה של אח אחר, שלטענת בני המשפחה חברה קדישא הורתה על דעת עצמה לקבור אותו בחלקה המקורית שנועדה למנוח - פלוויאן ז"ל.

לטענת האחים, "קבורה זו נעשתה בסתירה לעמדת הנתבעת (קדישא), כי המקום שיועד למנוח אינו מתאים לקבורה". ביחס לטענות אלה השיבה חברה קדישא, כי אותו אח שנקבר בסופו של דבר בחלקה "ביקש בכל לשון של בקשה להיקבר בבית העלמין הרצליה, במקום בו קבור המנוח, אחיו", ולאחר התייעצות עם בנו, זה אכן נעשה.

השופט החליט לדחות את התביעה, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלות חברה קדישא בהרצליה. בית המשפט מצא, כי בעצם קבורת האח של המנוח בחלקת הקבר המיועדת, אין כל רשלנות מצד חברה קדישא, שכן זה בוצע בהסכמת האח שנפטר ובנו, וכי חלקת הקבר שבה נקבר לבסוף המנוח נמצאת "במרחקים דומים לחלקת רעייתו ז"ל", "ולכן לא מצאתי בשינוי די על מנת לגרום עוגמת נפש לתובעים".

עם זאת, חייב בית המשפט את חברה קדישא בהוצאות המשפט, תוך שהוא קובע כי התנהלותה בנושא "לא הייתה תקינה", כאשר "המנוח רכש חלקת קבר וקיבל חלקת קבר במקום אחר", ו"קיימת הפרה של החיוב מצד הנתבעת (קדישא) אשר סיפקה 'מוצר אחר' מאשר הוזמן".