צילום: רם זאבי מה מביא נער בן 13 שגר בארה"ב להתגייס במלוא מרצו וכוחותיו למאבק של תושבי שכונת נוף ים בהרצליה והגופים הירוקים, כנגד פרויקט הבנייה המתוכנן בשדות אפולוניה והרס השטחים הירוקים?

הרצליה: זיהום דלק במתחם שצפוי להפוך לשכונת מגורים
עשרות מיני בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה בשל תוכנית הבנייה באפולוניה



יובל בורנשטיין בן ה-13, תלמיד כיתה ח' בבית הספר "רולינג הילס" בלוס גאטוס, קליפורניה שבארה"ב, הדהים את הסובבים אותו וגם את אנשי מטה המאבק, כשהתגייס וגייס חברים לטובת הקמפיין לשמירה על השדות הפתוחים של אפולוניה. הוא פתח את דף הפייסבוק "ילדים נרתמים להצלת אפולוניה והסביבה בישראל", שבו הוא מעורר את המודעות לנושא ועדכן בהתפתחויות, פתח עצומה כנגד תוכנית הבנייה, גייס את חבריו בארה"ב לצילומי סרטונים שבהם הם מסבירים מדוע חשוב להם שתוכנית הבנייה לא תצא אל הפועל, וגם תרם את מרבית המתנות שקיבל לאחרונה בטקס בר המצווה שלו, לטובת 'אדם טבע ודין' שנלחמת בתוכנית ולטובת מטה המאבק.

הכל החל לפני כשנה, אז שמע יובל על המאבק להצלת אפולוניה, שמתנהל הרחק ממנו, במערב הרצליה. כידוע, המדינה מקדמת על שטחי אפולוניה פרויקט בנייה ענק, הכולל הקמה של כ-3,000 יחידות דיור על השטחים הפתוחים, שטחי מלונאות, מסחר ותעסוקה, בהליך מזורז. נגד התוכנית הוגשו למעלה מעשרים התנגדויות, כאשר לפני חודשים אחדים הגישו התושבים, שפתחו בינתיים מטה מאבק מסודר, עתירה נגד התוכנית יחד עם עמותת אדם טבע ודין, בטענה כי התוכנית תרמוס את ערכי הטבע במקום, תפגע בחיי התושבים ותהיה בכייה לדורות.

"קרוב ללבי"
"בזמן ההכנות לבר המצווה שלי, חיפשתי לבצע פרויקט 'תיקון עולם' לצד הטקס הדתי", מספר יובל השבוע. "זה חשוב לי, מכיוון שבבית הכנסת שלי דיברנו על כך שהמשמעות של להגיע לגיל בר המצווה, היא שהילד הופך להיות חלק מקהילה, ולכן צריך לנסות לתרום לקהילה הזו, בדרך שלך. מכיוון שאני אוהב טבע, החלטתי לחפש פרויקט סביבתי. זמן קצר לאחר מכן, דודה שלי שגרה ליד זכרון יעקב, סיפרה לאמא שלי שהממשלה רוצה לבנות בשדות אפולוניה. הייתי עצוב לשמוע את זה, מכיוון שביליתי שם הרבה בילדות. אמא שלי גדלה שם וסבתא שלי עדיין גרה שם. אני מבקר שם בכל קיץ ואני מאוד אוהב את האזור - את החוף, את דיונות החול שבהן אני נהנה לעשות סלטות ואת השדות. פעם אחת אפילו ראיתי שם שועל וצבאים, אז כששמעתי על כוונת הממשלה, אמרתי לעצמי 'אין סיכוי שאנשים ייתנו לזה לקרות' וכך החלטתי שזה מה שאני רוצה לבצע עבור פרויקט בר המצווה שלי. למרות שאני נמצא הרחק מישראל, היא מאוד קרובה ללבי".

"נודע לנו מאחותי שתוכנית הבנייה אושרה", מוסיפה אנה, אמו של יובל. "התעצבתי מאוד לשמוע, למרות שלא הופתעתי. היה ברור שבמוקדם או במאוחר כרישי הנדל"ן יעלו על השטח המדהים הזה, שנושק לים. החלטנו על נסיעה לארץ בפסח, כדי ללמוד את הנושא. יובל כל כך התרגש לפני הנסיעה, הסתובב בבית בריקוד ראפ של 'נוסעים לישראל, הולכים להציל ת' דיונות!'".

כמו יובל בחופשותיו בארץ, גם אנה, אמו, לפניו, נהגה לשוטט בשדות הפתוחים של אפולוניה כילדה. היא הגיעה לשכונת נוף ים כשהייתה בכיתה ג', עת עלתה משפחתה מארה"ב לארץ. "נוף ים הייתה גן עדן לילדים", משחזרת אנה, "הסתובבנו המון לבד - בשדות הפתוחים, בים ובחורשת האיקליפטוס. רכבנו על אופניים, גילינו צבים, תולעי משי, עקרבים וזכוכית עתיקה. בקיצור, חווינו ארץ בראשית".

לארה"ב הגיעה בעקבות הפוסט דוקטורט של בן זוגה, אביו של יובל - ערן. כיום, מארה"ב הרחוקה, היא, כמו גם בנה, שגדל בארה"ב, מתקשה להבין את ההיגיון שמאחורי התוכנית.

"אני לא מצליח להבין כיצד הממשלה תומכת בהריסת מקום כזה מדהים", אומר יובל, "זה לא נראה לי הגיוני. מדובר באחד השטחים הירוקים הפתוחים האחרונים שנשארו בגוש דן, מעין ספארי מלא בצבאים, בתנים ובשועלים, ממש בלב כל הבתים והכבישים. רבים מבעלי החיים בשטח מצויים בסכנת הכחדה. לטבע יש זכות קיום. לאן ילכו כל החיות הללו?"

גייס את החברים
יובל מגלה בקיאות רבה בנושא. "אוכלוסיית הצבאים בישראל צומצמה ב-70 אחוז ב-15 השנים האחרונות. אובדן של זן אחד יכול להטעות מערכת אקולוגית שלמה, ואובדן של כל זן מכל סוג שהוא, בעל חיים או צמח, הופך את העולם ל-קצת פחות יפה. מעבר לזה, האזור הוא עשיר בהיסטוריה, שהולכת לאחור 2,500 שנה. נדהמתי ללמוד שאפולוניה היא אתר שבו נערך קרב היסטורי בין ריצ'ארד הראשון, מלך אנגליה, שכונה 'ריצ'ארד לב הארי', לבין צלאח א-דין. בדיוק למדתי על התקופה הזו בבית הספר שלי בקליפורניה. אז איך ייתכן שהממשלה אפילו חושבת לקבור את כל זה תחת בטון? אני לא חושב שהיא מבינה את הערך של המקום ושל מה שיש בו, ממש מתחת לאפה".



כיצד סייעת במאבק?
"הגענו