צילום: יוגב עמרני בחום מהביל, על בטונדה מפויחת, ישבה מזל היבה ביום שלישי השבוע בפתח מבנה התחנה המרכזית בהרצליה, אוחזת בחוזקה במטבע של עשרה שקלים. האוטובוס, כך היא מספרת, קו 524 לשכונת מורשה ברמת השרון הסמוכה, לא הגיע לתחנה שבה ישבה, והיא - היא לא יודעת עכשיו איך מוצאים אותו, כדי שזה ישיב אותה הביתה.

קו 29 - תחנה סופית
מגדל או אוטובוס: לאן תפונה ת' מרכזית הרצליה?



תשאול קצר מצד בעל אחד העסקים בתחנה של הגברת החביבה הזו, שגילה מתקדם מאוד, מעלה שהיבה כלל לא ישבה בתחנה הנכונה. "שעה ישבתי בתחנה", היא אומרת במבוכה, "למה לא הודיעו איפה שמו את התחנה? זה לא בסדר".

היבה מגיעה לעתים למרכז הרצליה, לקניות ולסידורים. השבוע הגיעה כדי להחליף בגדים שרכשה לבעלה, וכשביקשה לחזור באוטובוס, התיישבה בטעות בתחנה אחרת, ככל הנראה בשל הכוונה לא נכונה שקיבלה.

כמו היבה, רבים מנוסעי האוטובוסים בהרצליה התבלבלו השבוע, לא מצאו את התחנות החדשות, לא ידעו לאן ללכת ומאיפה יוצאים הקווים הקבועים שבהם הם נוסעים כבר שנים רבות. זאת, לאחר שבסוף השבוע החלה הריסת מבנה התחנה המרכזית והקווים הוצאו מהרציפים הקבועים לרחובות העוטפים את התחנה, בן גוריון והעצמאות.

כמו היבה, גם יורי דורסקי, מגיע למתחם התחנה חסר אונים. הוא מתנייד בקושי בעזרת הליכון תחת השמש היוקדת. הוא נראה ונשמע, מאוד מבולבל. "כן, גברת", הוא פונה אליי, "אני צריך תחנת אוטובוס 29 להרצליה פיתוח, איפה התחנה? אני לא יודע. בלגן".

בירור מעלה, כי התחנה הועברה לצד השני של הכביש, והחבר'ה שכבר נמצאים שם מפנים לדורסקי מיד מקום על הספסל לצדם.

בתוך שעה קלה מצאנו עצמנו, אנוכי וצלם המערכת, כתובת לבירורים והכוונת נוסעים. שאלות כמו: "אני מחפש את הקו לתל אביב", או "לאן העבירו את קו 1?" נזרקות לאוויר ונראה כי הבלבול רחוק מסיומו.
"לא היה ראוי להסדיר את העניין מול התושבים קודם לכן באמצעות שילוט גדול או סדרנים?", תוהים בעלי העסקים במתחם, שהפכו בעצמם השבוע לסוג של מודיעין.

"הבלבול גדול", אומר בעל חנות פרחים במתחם התחנה, ישראל בוצ'ינסקי, "הוציאו את כל התחנות לרחובות מסביב, חלק לפה וחלק לשם, ויש בלבול עצום. היו צריכים, כמו בכל מדינה מסודרת, להציב סדרנים שיכוונו את האנשים ויעזרו להם. איפה אנחנו חיים?".

שטח מסוכן
התחנה המרכזית בהרצליה הוקמה ב-1960, ומאז היא מהווה את מסוף הנוסעים העיקרי של העיר. התחנה שייכת לחברת "נצבא החזקות בע"מ" (בעבר - "נצב"א-נכסי צאן ברזל אגד"). עד לסוף השבוע האחרון, היו בתחנה 11 רציפים, ששירתו את נוסעי האוטובוסים של "אגד" ו"מטרופולין", וכבר שנים ארוכות שמדובר על העתקת המתחם לאזור תחנת הרכבת, בין שני חלקי העיר.

ביולי 2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית של חברת "נצבא" להקמת מבני מגורים, מבני ציבור ושטחי מסחר על שטח התחנה המרכזית. שטח התחנה ששימש כחניון לאוטובוסים חדל לפעול, אך התחנה המשיכה לשרת את הנוסעים. בסוף שנת 2015 הוערך שווי מתחם התחנה, בעקבות אישורו לבנייה, ב-232 מיליון שקל. בתחילת חודש מאי השנה, הוכרזה התחנה המרכזית כמבנה מסוכן שהכניסה אליו אסורה, ואף נתלו שלטים במקום, אך התחנה המשיכה לפעול, כאשר סוחרי המקום והנוסעים יצאו ונכנסו אליה בדרכים חלופיות.

ביום שישי שעבר הגיעו הדחפורים והחלו בהריסת המתחם. הרציפים הישנים נהרסו בשטח האחורי, כמו גם חלק ניכר מהמבנה. אלא שכעת, בעקבות תחילת ההריסות נותרו בשטח האחורי ברזלים רבים, חלקי מתכת, בורות, והמונח "בטיחותי" רחוק מלתאר את מה שקורה פה. אלא שעדיין, מתברר, מספר קווי אוטובוס מורידים נוסעים באזור האחורי, מה שמהווה לטענת הנוסעים סכנה של ממש לנפילות ולחבלות.

"כבר חטפתי פה מכה מהברזלים שבאדמה", מספרת לורה תועשי שבאה משכונת נווה ישראל בקו 1, וממהרת להעלות זיכרונות מהימים הטובים יותר של התחנה. "גדלנו על התחנה הזו. כשישים שנה היא כאן, פעם היה נחמד פה. יש עכשיו המון בעיות, גם איך שהיא נראית וגם עם הקווים ועם זה שאנשים לא יודעים לאן ללכת".

"מורידים את הנוסעים בתוך המתחם", מוסיפה לאה משכונת נווה עמל, "בדיוק בתוך המתחם שאסור להיכנס אליו, והם צריכים ללכת בין הברזלים, האבנים והבורות ואז לעשות סיבוב שלם כדי לצאת מהמתחם. חשוב להבין, שמדובר באנשים מבוגרים, המדרכה שם שבורה, וזה מסוכן ממש. אפילו אדם צעיר יכול ליפול, בטח ובטח שמבוגרים. אם יש סיכון שיסגרו את זה, למה עוד מורידים נוסעים במתחם?"

"המצב מתחת לכל ביקורת", מוסיף שמואל ששי משכונת גן רש"ל, שקובל גם על הקו המסורבל, לטענתו. "לא יכול להיות שאנשים צריכים לעשות את כל הדרך מקו 2 החוצה".

"אני עוד יכולה ללכת, אבל אנשים מבוגרים עם הליכון בקושי יכולים לעבור שם", אומרת גם רח