צילום: יוגב עמרני "נכנסתי לשכונת שביב בהרצליה שבה ההורים שלי גרים. ממש בכניסה, מצידי הכביש עמדו עשרות נערים, שנראה היה כי חיכו לטרף. הם היו מצוידים בבקבוקי מים עם בוץ, שקיות בוץ, ביצים, בקבוקי זכוכית, אפילו שקיות שתן, מקלות של מטאטא. לא ידעתי מה מחכה לי. חשבתי שזה משהו תמים. כשהתקרב אליי לרכב הילד הראשון, סימנתי לו 'לא', ואז שמעתי צעקות: 'תפתחו לה את הדלת, תפתחו לה את הדלת!'. המשכתי לנסוע קצת והם לפתע, בני נוער בגילאי 17-9, הקיפו אותי מכל הכיוונים. פתחו לי את דלתות הרכב, זרקו לי פנימה ביצים, מים, התחלתי להרגיש חבטות על הרכב, דברים מתנפצים וראיתי נערים מחזיקים במקלות וחובטים במכונית. מעבר לביצים, מים ובוץ, גם שמעתי ממש מכות חזקות ברכב, של זכוכית שמתנפצת וחבטות של מקלות בפח הרכב. ניסיתי להמשיך בנסיעה ולא הצלחתי, פחדתי לדרוס אותם. אז ברגע שיכולתי לזוז קצת עשיתי זאת, תוך שאני מקבלת התקף חרדה מאוד עמוק ורעד בכל הגוף. לא הבנתי מה קורה. רועדת התקשרתי למשטרה. המוקדנית שאלה אם אני יכולה לזהות אותם, אם אני יכולה לצלם אותם, וכאן הייתה הטעות שלי - יצאתי מהמכונית לצלם אותם. מכאן ואילך הם פשטו ניסו לעשות בי לינץ' וזרקו עליי מכל עבר בקבוקי זכוכית, ביצים, חבטו בי, הפילו אותי, הטלפון נשמט מידי לקרקע ונשבר. הושפלתי עד עמקי נשמתי. זה היה מחזה אכזרי, דברים שרואים רק בטלוויזיה, כמו תמונות לינץ' שלקוחות מעזה".

נערים לשוטרים: "אנחנו דאעש, נחסל אתכם"
מעשי סדום ואלימות: כך חיים הנערים בכלא



במילים אלה מתארת חן בן אבי (32), אמנית ומפיקת אירועי קרקס מהרצליה, את התקיפה שחוותה ביום ראשון, חג השבועות, בשכונת יד התשעה (שביב) בעיר, כשעשרות בני נוער לקחו רחוק מדי את המסורת של שפיכת מים איש על רעהו.

"הרמתי את הטלפון שלי שנשבר, תוך שהם ממשיכים לזרוק עליי ביצים ולשפוך עליי כל מיני נוזלים", ממשיכה בן אבי. "התחלתי לדדות לכיוון האוטו, ואז הגיעו כמה שוטרים ועיכבו את מי שהצליחו לתפוס לחקירה. אני רעדתי, ואחרי זמן מה פינו אותי מהמקום. הייתי מאוד מבולבלת ולא הבנתי מה עשיתי רע שאני צריכה לחוות דבר כזה, ועוד בחג כשכולם צריכים לשמוח. לא הבנתי מה גרם להם להתנהג אליי בצורה כה אכזרית, ומה שהכי קומם אותי, זה שחלק מהורי הנערים עמדו שם בצד ולא עשו דבר. היו אמהות שהסתכלו מחלונות הבתים ואף אחד לא ניגש לעצור את הילדים. איזה מסר הם מעבירים בכך לילדיהם? זה מאוד לא תקין בעיניי. אני עוסקת בלשמח אנשים במקצועי כאמנית קרקס. זיעזע אותי לראות את הרוע בעיני הילדים ואת האכזריות שלהם. זו לא הייתה השתובבות או שעשוע, אלא שמונה צעדים קדימה".

בן אבי הגישה תלונה במשטרה ופונתה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. "אחרי האירוע ביליתי יום שלם בבית חולים כדי לקבל סיוע רפואי, כי הרעידות פשוט לא נפסקו. גם עכשיו אני בטיפול של כדורי הרגעה. אני מאוד מפחדת לצאת מהבית בשכונה, כי כתבתי על האירוע שחוויתי בפייסבוק ואנשים כעסו ואמרו שזה שקר. כל מי שאמר שזה היה שקר - הכובע שלו בוער, ואני אעשה הכל כדי שעיריית הרצליה ומשטרת ישראל ימנעו מאירועים כאלה לחזור, כי אני לא היחידה שנפגעה. הייתה לפחות אישה נוספת שנפגעה, ועוד משפחה שנקלעה לסיטואציה דומה, ויש שנפגעו גם בעבר. זה יכול היה להסתיים בצורה הרבה יותר גרועה, הייתי יכולה, חס ושלום, לדרוס ילדים ואני ממש מרגישה שיצאתי מזה בנס. מאז אני מפחדת ללכת ברחוב, מעבר לנזק ברכוש שאני לא יודעת מי יישא באחריות לתיקונו. אני מאוד פגועה, אני בטראומה ואני עצובה מאוד על מה שקרה. אני מקווה שהעירייה והמשטרה יעשו משהו וגם שההורים ייקחו אחריות על ילדיהם".



"הרגשתי שהחיים שלי נגמרים"
בן אבי, כאמור, פרסמה את שחוותה בפייסבוק וזכתה לתגובות רבות, רובן אוהדות, עוטפות ומביעות דאגה לשלומה. אלא שלטענתה, מאז שפרסמה את שחוותה, היו גם שדאגו להעביר לה את המסר שמוטב שתשתוק ולא תוסיף לדבר על המקרה. היו גם שביקשו לגונן על בני הנוער והעבירו ביקורת על התנהלותה. "חן, אני ראיתי את מה שעברת וראיתי שהיית מבוהלת וחסרת אונים, וגם ניגשתי אלייך בסוף", כתבה תושבת השכונה בתגובה לפוסט שהעלתה בן אבי, "אבל עם כל מה שעברת, שזה מצער וכואב, יש פה יפות נפש שמגיבות משיעמום ורוצות להשמיע קול. ניסחת יפה את הכאב שלך ואת מה שעברת בצורה מתורבתת, אבל לרשום פה בתגובות שההורים אשמים - זה כבר לא לעניין".

מהר מאוד התברר כי היו בשטח עוד שניים לפחות שעברו חוויה דומה. "זה קרה גם לי, התקשרתי למשטרה ואף אחד לא חזר אליי בכלל", שיתף אחד המגיבים. "כשהילדים קלטו שאני מחכה למשטרה, הם רצו לכיווני בטירוף. בושה להרצליה".

נהגת נספת שחוותה חוויה דומה היא ל', תושבת השכונה כבת 40, שהגיעה לשכונה בסביבות השעה 15:00, כשעה לפני בן אבי, וגם