צילום: יוגב עמרני אחרי 15 שנה שבהן לא התקיימו בחירות לוועד שכונת יד התשעה (שביב) בהרצליה, בשבוע הבא צפויה להתקיים במתנ"ס השכונתי אסיפת בחירות, שבה תושבי השכונה יציעו מועמדותם לוועד. עד כה הביעו ארבעה מתושבי השכונה עניין בתפקיד יו"ר הוועד, שייבחר בהליך מסודר בהמשך על ידי חברי הוועד הנכנסים.

כך פועל ועד השכונה החזק בנתניה
ועד שכונה דורש למנוע כניסת זרים לבריכה



יצוין, כי כעת מדובר בארבעה, אך ייתכן שעוד תושבים יביעו עניין בתפקיד היו"ר, שמבוצע אמנם בהתנדבות מלאה, אך נחשב לעמדת כוח.

עם הכרזת העירייה על אור ירוק לתוכנית פינוי-בינוי לכלל הדירות בשכונה, התושבים התעוררו ומבקשים לבחור נציגות בהליך דמוקרטי, ועד שייצג אותם מול העירייה ומול הקבלן המבצע. מי שכיהן ומכהן כעת כיו"ר הוועד הוא אלי הרוש (67), גמלאי של משרד הביטחון, שלמרות שהוא חש כי תושבי השכונה אינם מכירים לו טובה, שוקל להתמודד שוב על התפקיד ההתנדבותי.

"אני משמש כחבר ועד זה כשלושים שנה, מתוכן לפחות 15 שנים כיו"ר", מסביר הרוש השבוע. "הסכמתי לקיים בחירות כדי להכניס לוועד צעירים יותר. בשנים הללו הייתה עשייה רבה מטעם ועד השכונה, ולא תמיד התושבים ידעו להעריך. דאגתי לטיפוח המתנ"סים, לפעילויות ללא עלות לילדי המתנ"סים, להנחות כספיות בצהרונים ובקייטנות, לחניונים מסודרים, לעמודי תאורה, וגם היום, אני רץ מול כל הגורמים כדי שיעשו תאורה ליד בית הכנסת בשכונה. דאגתי לרחובות חד סטריים לביטחון התושבים, להגברת הניקיון, ואפילו עמדתי איתן מול כל מיני גורמים, וספגתי מכות, קללות ואיומים. הצרה היא שתושבי השכונה חושבים שאני מקבל כל חודש צ'ק מהעירייה. הם לא מבינים שאני עוד מוציא כסף מהכיס שלי בשביל השכונה, ולא יודעים כמה אני נלחם בשבילה".

הרוש מציין כי בשלושת העשורים שחלפו השכונה התקדמה מאוד והפכה למבוקשת, בייחוד על ידי זוגות צעירים. "כשהתחלתי כחבר ועד השכונה, אחוז הפשע הכי גדול - היה אצלנו", הוא אומר, "היו תחנות סמים, היה הכל. היום אין את הדברים האלה. נלחמתי בזה יחד עם המשטרה ויחד עם חברי הוועד, עד שהבאנו את השכונה למצב שאפשר לגור בה".

הזמן של הצעירים
למרות כל אלה, יש שמבקשים להחליף את הרוש ביו"ר אחר ולהכניס דם צעיר לוועד. אחת מהן היא נרקיס בן ארויה (44), שגדלה והתחנכה בשכונה. בן ארויה מתכוונת להתמודד לחברות בוועד ולראשותו. "צריך קצת שינוי בשכונה, להכניס לוועד יותר צעירים בעלי ראש פתוח", היא אומרת, "שיסייעו לנוער יותר ויהיו יותר מעורבים בנעשה. אנחנו הולכים לקראת פינוי-בינוי וכעת התושבים מבקשים להיות יותר מעורבים. בכל זאת, הנכס שלנו נמצא פה וכל התושבים עובדים קשה בשביל הבתים שלהם".

"השכונה צריכה שינוי דחוף", מוסיפה בן ארויה, "מבחינת קידום הנוער והילדים, סגרו את בית הספר 'הרצל' שהיה בשכונה והילדים פוזרו בבתי ספר אחרים, וחדר הנוער שהיה פעיל במתנ"ס לא פתוח בפניהם יותר. גם מבחינת מתן אוזן קשבת לתושבים, יש מה לשפר. אדאג שהשכונה תהיה יותר מטופחת ושהתושבים יקבלו הסבר מפורט לגבי פינוי בינוי, כי יש אנשים שלא כל כך מבינים עדיין מה קורה".

מדוע לדעתך לא היו בחירות לוועד השכונה כל השנים?
"כי לא היה אכפת לאנשים והתושבים היו מעט עייפים. אני חושבת שבשנים האחרונות, עם סגירת בית הספר וסגירת מקומות נוספים, ועם הצעירים שנכנסו לגור בשכונה, יש קול צעיר שקם ומבקש שינוי בשכונה, שנשארה מעט מאחור".

שמוליק ניסים (40) מתכוון אף הוא להתמודד לחברות בוועד, ולא פוסל את האפשרות של לשמש כיו"ר. "היום, לדעתי, השכונה התקדמה, ויש מקום להחליף את הוועד הנוכחי. כשאהיה בוועד, בין אם כחבר ובין אם כיו"ר, בכוונתי קודם כל להקים עמותה שתסייע לצעירי השכונה, שמעט הלכו לאיבוד, להיכנס למעגל העבודה ולהתגבר על הקשיים הכלכליים. זה החלום שלי, ואני מקווה שראש העירייה, משה פדלון, יעזור לי".
לדברי ניסים, הנושא הבוער כיום בשכונה הוא קידום תוכנית פינוי-בינוי מול הגורמים הרלוונטיים. "אני מחכה לזה כבר יותר מעשרים שנה", הוא מסביר, "לא אתן שיעבדו על האנשים".

הליך הבחירות
אז איך זה יעבוד? תחילה ייבחרו חברים מתוך אלו שהציעו עצמם לוועד השכונה. לאחר מכן, אלו יבחרו מתוכם את יושב הראש בהליך בחירות פורמאלי. מי הוא יהיה? תלוי את מי שואלים: הצעירים יותר, המתמודדים החדשים, בן ארויה, ניסים ואחרים, אומרים שליו"ר הוותיק אין שום סיכוי כעת להיבחר שוב לעמוד בראש הוועד. יש גם תושבים שסבורים שהרוש "עשה את שעשה", ואולי "צריך כבר לשנות קצת".

"אני בעד להכניס מישהו צעיר שיעמוד בראש הוועד", מסרה תושבת השכונה, "לא הייתי מעורה במה עשו או לא עשו, אני רואה כתושבת שיש עוד המון מה לשפר. לדעתי, מישהו עם אנרגיות יכול להיכנס לפה ולהצעיד את השכונה קדימה,