צילום: אוראל כהן קניון ארנה בהרצליה, הוקם בשנת 2003 במרינה בעיר על ידי איש העסקים מוטי זיסר בהשקעה של כ-153 מיליון דולר.

קניון ארנה יוצא למהלך של מיתוג מחדש
"קניון ארנה": כיתובים מזעזעים על הקירות



הקניון היה אמור להיות גולת הכותרת של האזור, בעיקר בזכות המיקום הנהדר - קניון מפואר עם נוף אל הים, מסעדות ובתי קפה, על רקע יאכטות עוגנות, מים כחולים, רחש גלים ושקיעת שמש שגורמת לקניון להיראות כמו גלויה.

אך הציפיות היו גבוהות כנראה, ולמרות השיפוץ הנרחב שעבר, המחירים הנוחים יחסית בחנויות, המסעדות, הפאב, וזרם המבקרים בסופי השבוע, ישנה תחושה שהקניון לא מממש את הפוטנציאל שבו, בעיקר בגלל אותו לוקיישן.

הקניון יושב בלב שכונת היוקרה הרצליה פיתוח, וככזה, הנגישות אליו נמוכה. התחבורה הציבורית למקום אינה סדירה ונוחה, הריחוק שלו ממרכז העיר לא תורם, והעובדה שהוא ממוקם בלב שכונה מנומנמת ולא מאוכלסת כל כך, מחלישה את זרם המבקרים. בנוסף לכך, סבורים חלק מבעלי העסקים בקניון, הוא זקוק לשיווק אגרסיבי, נעדר חנויות מותגים, סובל מתדמית יוקרתית ופלצנית, וגם גביית תשלום על חנייה בסופי השבוע, לדעת בעלי העסקים, מרחיקה לקוחות.

"זה קניון מקסים. כשאני באה אליו אני מרגישה כאילו עשיתי גיחה קטנה לאיזו עיירת חוף באירופה, עם האוויר הנקי מהים והנוף של הסירות והיאכטות במרינה", אומרת לילך אביב, לקוחה שהגיעה השבוע לקניון לעוד סיבוב של שופינג. "יש פה בתי קפה, מסעדות מצוינות, גלידריה, וכל מה שרק תבקשי. רק חבל שאין כל כך הרבה קונים".

נדמה שהציטוט הזה של אביב קולע בתיאור המציאות בצורה הטובה ביותר. קניון המרינה, כפי שהוא מכונה, אכן יפה, מואר, משופץ, מתוחזק, עם שלל מותגים ונוף מקסים שמקבל את פני הבאים, אבל הבעיה העיקרית שלו - וזו בעיה גדולה - היא, שלא מגיעים אליו מספיק קונים. במיוחד באמצע השבוע.

ירידה בשווי הנכס, בתקופה בא תחום הנדל"ן נוסק
הקניון משתרע על פני שטח של כ-106 דונם וכולל 28 דונם של שטח מסחרי, עם כ-110 חנויות, מסעדות ובתי קפה. היה זה הקניון השני שהוקם בהרצליה, והוא עוצב בסגנון יוקרתי, במטרה למשוך קונים מהמעמד הגבוה, אך אליה וקוץ בה. התדמית היוקרתית ששוותה למקום היא גם זו שהרתיעה את קהל הלקוחות.

עיון בדוח התקופתי לשנת 2015 של "ארנה סטאר גרופ בע"מ" שמחזיקה בקניון, מעלה כי מדובר במרכז קניות בשטח בנוי של כ-97 אלפי מ"ר, הכולל שטח עיקרי ושטחי שירות, כאשר מתוך השטח הבנוי, נכון למועד הגשת הדוח, שטח ברוטו של כ-27 אלפי מ"ר, מיועד להשכרה. הקניון כולל שתי קומות מסחריות מעל שלוש קומות מרתף, המשמשות לאחסנה ולחנייה. על פי הדוח שהגישה החברה שמחזיקה בקניון, שסיימה את השנה החולפת עם הפסדי ענק של למעלה מ-200 מיליוני שקל, עולה כי בסוף שנת 2015 הוערך שווי קניון ארנה בהרצליה בכ-319 מיליוני שקל. זאת, בניגוד לסוף שנת 2014, אז שווי הקניון עמד על 411 מיליון שקל - ירידה של כ-22 אחוזים, שהם למעלה מ-92 מיליון שקל בשווי הנכס. יצוין עוד, כי בתאריך רכישת הנכס בשנת 2007 מבעליו הקודמים, הוערך שווי המקום בכ-600 מיליוני שקל.

"מדובר בירידה של כ-47 אחוזים, וירידה זו מהותית עוד יותר כיוון שמדובר בתקופה שבה מחירי הנדל"ן בישראל עלו פלאים", אומר ד"ר טל מופקדי, מרצה וחוקר בבית הספר "אריסון" למינהל עסקים, במרכז הבינתחומי בהרצליה.

עוד עולה מן הנתונים, כי שיעור התפוסה הממוצע בקניון עמד על כ-80 אחוזים וכי גם בשיעור הרווח התפעולי הנקי נרשמה ירידה מ-21 מיליון שקל ב-2014 ל-16 מיליון שקל ב-2015.

"חשוב לציין, כי בדוח הכספי נכתב כי כנגד קניון זה עומדות הלוואות המשוערכות בסכום של כ-220 מיליון שקל, סכום לא מבוטל בהשוואה לשווי הנכס", מוסיף ד"ר מופקדי.



בעיית תדמית: יוקרתי זה טוב או רע?
נראה שדבר לא מצליח לסייע להתרוממות הקניון. בשנת 2007 נרכש המקום על ידי חברת "מנופים פיננסיים" (שמה הקודם של חברת "ארנה גרופ") מידי זיסר תמורת 546 מיליון שקל, על פי מה שפורסם אז. איש העסקים ג'קי בן-זקן, לשעבר מבעלי השליטה בחברה, החליט להשקיע כ-60 מיליון שקל בשיפוץ הקניון, הריסת בית הקולנוע שהיה בו ויצירת שדרה אחת, בעלת חלל מואר. בשנת 2013 אף נחנך מעל חלקו הדרומי של הקניון בית מלון של רשת "ריץ קרלטון" היוקרתית.

אלא שלמרות השיפוץ, נראה כי הלקוחות לא מגיעים או לא מגיעים די, כפי שאולי מצופה מקניון שכזה. בעלי החנויות והעובדים במקום טוענים כי העדר תחבורה ציבורית מסודרת לקניון, העדר רשתות מוכרות ומובילות שמושכות קונים ותדמית של קניון יוקרה - הם הגורמים לכך שהקניון "לא ממריא". "וחבל", אומרת עובדת בחנות מותגים במקום. "הקניון הזה מהמם והמרינה היא מיוחדת, ונראית כמו זו של סן-טרופז".

אז מדוע המקום לא