צילום: יוגב עמרני סגירתו המיועדת של שדה התעופה בהרצליה ב-15 באפריל, פוגעת כבר כיום קשות בפעילות השדה. בשלב זה ידוע וברור לכל, כי אין למשרד התחבורה פתרון למאות המטוסים ולפעילות מכוני הבדק במידה והשדה ייסגר. כתוצאה מכך, לא ידוע מה יעלה בגורלם של כשלוש מאות העובדים שבמקום, המתפרנסים באופן ישיר ועקיף מן השדה, ללא אפשרויות עבודה במקומות אחרים, מכיוון שלבעלי מקצועות תעופתיים רבים אין אלטרנטיבות תעסוקתיות ברחבי הארץ.

אגודת התעופה הכללית מנהלת זה זמן רב מאבק על עתיד שדה התעופה. בחודשים האחרונים נחשפו תוכניות הפיתוח העתידיות לשטח השדה. במקום השדה יוקמו 15 אלף יחידות דיור. כמו כן, במקום יוקמו מבני ציבור שונים, כמו אודיטוריום ושטחים מסחריים סביב כיכר, שטחים פתוחים ועוד.

לפני כחודש הגישו משתמשי שדה התעופה הרצליה ומפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במיל. הרצל בודינגר, עתירה לבג"ץ נגד שר התחבורה ורשות שדות התעופה, למתן צו על תנאי ובקשה דחופה למתן צו ביניים, שלא לסגור את שדה התעופה, כל עוד לא נמצאה חלופה.

"בקשה זו נובעת מפאת דחיפות העניינים המפורטים בעתירה, ולנוכח הנזק הכבד והבלתי הפיך שייגרם למדינת ישראל ולציבור בכללותו ובראשם משתמשי שדה התעופה הרצליה, חברות התעופה האזרחיות הישראליות התלויות באופן מוחלט בהכשרת הטייסים בהרצליה, בעלי עסקים רבים שכל קניינם מושקע בשדה ומאות עובדים ומשפחותיהם ששדה התעופה בהרצליה הוא מקור פרנסתם", ציינו בעמותת משתתפי שדה התעופה.

"הצורך בדיון בהארכת השימוש בשדה התעופה נעוץ במחדלים החמורים והמתמשכים של ממשלת ישראל וכל הרשויות האמונות על התעופה בישראל, שבעטיין לא קיימת כל חלופה אליה ניתן להעביר את הפעילות המתקיימת בשדה התעופה בהרצליה ונוכח זאת, סגירת שדה התעופה, תוביל בהכרח לחיסול התעופה הכללית בישראל", ציינו העותרים.

עוד ביקשו העותרים, כי בג"ץ יורה לרשות שדות התעופה להמשיך להפעיל את שדה התעופה הרצליה, כפי שהיא מצווה לעשות על פי חוק רשות שדות התעופה, ככל שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה תחליט על הארכת משך הפעילות של השדה. טרם התקבלה החלטה.

כפיר בלייכר (35), מכונאי מטוסים
כפיר בלייכר, בן 35, מבאר יעקב, הוא מכונאי מטוסים ועובד כבר 15 שנה בשדה בהרצליה. "אני עובד כל יום, כל היום, חי ונושם מטוסים", הוא מספר.

בלייכר, נשוי ואב לשניים, חושש כעת שסיפור האהבה הגדול שלו עומד להסתיים: "יש 'דד ליין' לפעילות השדה, ואני מסרב להאמין שהתאריך הזה יגיע. לא ברור אם השדה יעבור ומתי ולאן יעבירו את מכוני הבדק של המוסכים. החליטו שסוגרים, וזהו, לא מעניין את אף אחד כלום. לא אכפת לאף אחד שאנשים עומדים לאבד את הפרנסה. סוגרים וזהו, בלי פתרונות ובלי לתת לנו יכולת להגיב אפילו.

"אני בשדה 15 שנה וזה יחסית מעט, יש כאן אנשים בני שמונים שהתחילו בשדה עם קום המדינה בשנות החמישים. אנשים שעשרות שנים הם שם. מה יהיה איתי, איתנו? ואם הפתרון יהיה בדרום, נניח? אנשים, בטח ובטח מבוגרים, לא יכולים לנסוע שעתיים שלוש ביום לעבודה".

בלייכר מספר, שככל שמתקרב מועד הסגירה, האווירה בשדה ובבית קשה מאוד: "יש עצבנות, יש חוסר ודאות, יש חרדה מהמצב כי אנחנו עומדים בפני הלא נודע. אני עלול לאבד את הבית, כי יש לי דירה עם משכנתה. אנחנו חיים במצב לא נעים, ואין מצב רוח. לפני חודש אשתי ואני חגגנו יום נישואין ואפילו לא יצאנו מהבית, כי לא היה לנו חשק. זה כמו עננה שחורה מעלינו. אנחנו חסרי חיוך וחסרי שמחת חיים. אין חשק לכלום".



עוד ב-mynet:
נתניה: נפרדים מהמציל האגדי נסים ארבע ז"ל
חדש: פקידת ביטוח לאומי סחרה במידע פנימי
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

רון קושניר (56), מכונאי מסוקים
עבור רון קושניר מהרצליה, שדה התעופה הוא ממש הבית. כל חייו הוא עובד במקום, ומאחר שגם מתגורר בעיר, קשה לו מאוד עם הסיום הצורם הזה.

קושניר מספר על התחושות הקשות של עובדי השדה: "ההרגשה היא רעה מאוד, כי אני גר ליד העבודה והשדה הוא כמו בית שני עבורי. זו העבודה היחידה שבה עבדתי כל חיי. רוב העובדים בשדה הם אנשים בגילאים שלי שעובדים במקום הרבה שנים, ולך תחפש עבודה בגיל הזה. למרות שאלו הם אנשים מוכשרים, אין להם כל כך מה לעשות עם הכישרון הזה במצב שאליו נקלענו".



בן עמי אבנרי (77), מנהל חברה
בן עמי אבנרי, הוא מנהל חברת "אוויר-רום שירותי אחזקה ותעופה 1993". לאבנרי, תושב אודים, יש 20 עובדים. היום ממנו הוא חושש יותר מכל, הוא זה שבו ייאלץ לשלוח אותם הביתה. "קשה לי שחבר'ה שעובדים איתי כבר שלושים ומשהו שנה, יישארו ללא עבודה. איך אגיד להם פתאום לכו הביתה?

"זה דבר קשה, כי אלו עובדים ויש להם משפחות וזו הפרנסה שלהם. אני רוצה לראות שבעירייה היו סוגרים איזו מחלק