דיון סוער במיוחד התקיים לאחרונה בוועדת השמות העירונית בהרצליה, שהתכנסה כדי לדון בהצעות להנצחתם של ח"כ שולמית אלוני ז"ל והשר רחבעם (גנדי) זאבי ז"ל. את ההצעה להנציח את אלוני ז"ל העלה חבר מועצת העיר, יוסף לונדון, ואילו את ההצעה להנצחת זאבי המנוח, העלה חבר המועצה ירון עולמי. שתי ההצעות עוררו, כאמור, דיון ציבורי נוקב, שכלל לא מעט אמוציות, ויכוחים וצעקות במהלך ישיבת ועדת השמות ואף לאחריה.

עוד ב-mynet:
נתניה: תושבים מתנגדים לאינטגרציה בבית הספר
פאשקוויל הופץ בחדרה: חייל צה"ל עם ראש חזיר
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את החדשה של mynet

"היה מאוד לא נעים", מספר אחד מחברי הוועדה. "האווירה הייתה קשה מאוד והיו ויכוחים מרים". שתי ההצעות יובאו בהמשך לדיון ולאישור גם במועצת העיר בשבועות הקרובים.

לוחמי הציבור
כאשר עלה נושא הנצחתו של גנדי לסדר היום, התעורר ויכוח בשאלה האם האיש ראוי להנצחה בהרצליה. יו"ר הוועדה, ראש העירייה משה פדלון, נמנע מהצבעה והיא הסתיימה בתיקו.

"בנושא של גנדי, הסערה הייתה על זה שמצד אחד הוא היה שר בישראל, עשה חיל בצה"ל, היה ממייסדי הפלמ"ח ועשה המון למען המדינה, אך מאידך, לחלק מחברי הוועדה הפריעו דעותיו הפוליטיות", אומר אחד מחברי הוועדה. "אנשים אחרים, שנויים במחלוקת כמו פרופ' ישעיהו ליבוביץ' או אייבי נתן, כן הונצחו פה, אז נוצרה הרגשה רעה מאוד דווקא בנושא הנצחת גנדי".

מי שהעלה את ההצעה להנצחתו של גנדי הוא, כאמור, חבר מועצת העיר ירון עולמי, שהעלה הצעה דומה כבר בשנת 2011, אך היא נדחתה אז על הסף.

"אני מציע לחברי מועצת העיר להנציח אישים על סמך עובדות ופעולות ידועות, ולא על רקע שמועות ורכילויות", מסביר עולמי. "האלוף רחבעם זאבי ז"ל היה גיבור ישראל, שר בממשלת ישראל שנרצח על לא עוול בכפו, והמדינה בחרה לכבד אותו ביום זיכרון באתרי הנצחה שונים ובפעילות להנצחת מורשתו".

בהצבעה להנצחת אלוני, הצעה אותה העלה כאמור חבר המועצה יוסף לונדון, הצביעו מרבית חברי הוועדה, כולל ראש העירייה, בעד, וההצעה התקבלה לאחר שרק שני חברי ועדה התנגדו.

"בפנייתי לוועדת השמות כתבתי: 'שולמית אלוני תיזכר כלוחמת למען הגשמת החזון הציוני ברוח משנתו של בנימין זאב הרצל'", אומר לונדון. "שולמית אלוני לחמה למען השלום, זכויות האדם והנחלת הערכים הכתובים במגילת העצמאות. הנצחת זכרה תכבד הן את מורשתה והן את העיר הרצליה".



מי ראוי?
הדיון בוועדה לא הסתיים בהצבעה בלבד, אלא עלה לטונים צורמים, לכעס, לצעקות וללא מעט ויכוחים, שנמשכו גם לאחר שהישיבה הסתיימה.

"אחת ההצעות הייתה לקרוא למרכז תרבות על שם שולמית אלוני", אומר חבר הוועדה גיל ליברזון, שהצביע נגד הנצחת אלוני. "אני אמרתי שאשמח מאוד אם יהיה מרכז תרבות שגם אני אוכל להיכנס אליו. לגבי גנדי, אמרתי שזה פשע לא להנציח מישהו שעשה כה רבות למען ישראל, ושוב, בלי לערב פוליטיקה. אני לא מבין למה בישיבות קודמות כן הונצחו דמויות, כמו משה לוי או דן שומרון, אבל גנדי לא. הטענה הרשמית הייתה שאין מספיק רחובות".

לטענתו של לונדון: "מול הרצון של שולמית אלוני להנחיל את מורשתו של בנימין זאב הרצל ואת העקרונות החרותים במגילת העצמאות, ניצבת משנתו הגזענית של רחבעם זאבי. משנתו המדינית מנוגדת לחזונו של הרצל וסותרת את העקרונות הכתובים במגילת העצמאות. כאשר שוקלים את תרומתו של רחבעם זאבי לביטחון המדינה ולפיתוחו של מוזיאון ארץ ישראל, מול משנתו הגזענית, יש להגיע למסקנה כי אין מקום להנצחתו בהרצליה. מוקירי זכרו של גנדי יכולים לשאת את עיניהם לגשר מעל נתיבי איילון, הסמוך להרצליה ונושא את שמו. הנצחתו של רחבעם זאבי בהרצליה תמיט חרפה על העיר, ואילו הנצחתה של שולמית אלוני תכבד את העיר ואת תושביה".

אחד מחברי הוועדה שהצביעו בעד שתי ההצעות, הוא צורי ז'אן, יו"ר סניף הליכוד בהרצליה. לטענתו, הצביע בעד אלוני למרות שאינו מסכים עם דעותיה, אך עשה זאת כדי לכבד את זכרה. "לא מקובל עליי שגנדי, אלוף בצה"ל ושר בישראל שנרצח על ידי מרצחים, לא יונצח בגלל דעות קדומות. במקום לכבד את האיש, היה ניסיון לטנף את שמו. מדובר בצביעות של חברי הוועדה".

המחלוקת בדבר הנצחת שני האישים, גלשה מעבר לחדר הדיונים של הוועדה. תחת הכותרת "להסיר את החרפה מהרצליה", הופץ לאחרונה מכתב לראש העירייה, חברי מועצת העיר ותושבים, אותו כתב תושב העיר חיים גולדמן.

"אני מבקש להזכיר למר פדלון ולחברי מועצת העיר", ציין גולדמן במכתבו, "כי אלוף רחבעם זאבי היה גיבור ישראל, אשר שירת עשרות שנים כדי להגן על המדינה. רחבעם זאבי היה שר בממשלת ישראל. הוא נרצח בשנת 2001 על ידי טרוריסטים חברי אש"ף. הסירוב להנציח את זכרו הוא אות של חרפה לעיר.

"כדי להוסיף על החרפה, באותה ישיבה