האם זכאית אם לפיצוי על הפגיעה הנפשית שנגרמה לה לאחר שחזתה כיצד בנה נגרר על הכביש אל מותו? בית משפט השלום השיב בשלילה ופסק לאם פיצוי מזערי בסך של 20 אלף שקל בלבד, על מעורבותה בחילוץ בנה מתחת לגלגלי האוטובוס.

עוד ב-mynet:
הרצליה: נערה נמצאה עירומה ומעורפלת ברחוב
"הסבא החביב" ביצע מעשי סדום בבת ה-7
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

התאונה המחרידה התרחשה בינואר 2008, כאשר האם ובנה בן החמש נסעו יחד באוטובוס בהרצליה לגן הילדים בו למד הילד. כשהתכוננו השניים לרדת מהאוטובוס באחת מתחנות העצירה, נלכד הילד בין דלתות היציאה, לא הצליח לרדת ונגרר אל מותו כשהאוטובוס החל בנסיעה.

כשנתיים לאחר האירוע הטראגי הגישה האם תביעה נגד נהג האוטובוס וחברת הביטוח "איילון" בבית משפט השלום בהרצליה.התביעה נסמכה על ההלכה שלפיה בתנאים מסוימים, קרוב משפחה שנפגע בנפשו בעקבות אירוע טראומתי זכאי לפיצוי. האם טענה כי מצבה הנפשי בכי רע, כי היא סובלת מדיכאונות, התנתקויות ופוסט טראומה, ואף אושפזה למשך תקופה באשפוז יום פסיכיאטרי.

בשלב מאוחר יותר הוסיפה האם, כי היא גם נפגעת ישירה, כיוון שנפגעה נפשית בעת שנאלצה לחלץ את בנה המת מתחת לגלגלי האוטובוס ולבצע בו החייאה.

בית המשפט דחה את חלק הארי של התביעה, אולם החליט לפסוק לאם פיצוי בסך 20 אלף שקל על הנזק הלא ממוני שנגרם לה עקב חילוץ בנה המת. שני הצדדים הגישו ערעורים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.



האם טענה כי המומחה שמונה לתיק מטעם בית המשפט ייחס לה נכות נפשית נמוכה יותר מנכותה בפועל וכי נכות זו נגרמה גם בשל מעורבותה בפעולת החילוץ. לטענתה, אין להבדיל בין מי שנפגע בנפשו עקב תאונה לבין מי שנפגע פיזית, רק משום שאת הפגיעה הנפשית אי אפשר להוכיח בראיות.

הנהג וחברת הביטוח טענו מנגד שהאם לא זכאית לפיצוי, כיוון שלפי ההלכה רק מי שנפגע בנפשו באופן קיצוני מוכר כנפגע עקיף, ואילו האם סובלת מפגיעה נפשית קלה בלבד. עוד נטען, כי טענת הפגיעה הישירה בשל החילוץ, נטענה בהליך הקודם בשלב כה מאוחר, שכלל לא היה מקום לדון בה.

הם גם ביקשו לבטל את הפיצוי שנפסק לאם, כיוון שלטענתם, פסיקתו סותרת את הממצא החד משמעי, שהיא לא הוכיחה שהנזק הנפשי שלה נגרם בעטיו של החילוץ. השופטת יהודית שבח, סגן הנשיאה יצחק ענבר והשופט שאול שוחט החליטו לדחות את שני הערעורים.

השופטת שבח הבהירה שלפי ההלכה הפסוקה, אדם שנפגע נפשית בשל התוודעות לאירוע טראומתי, זכאי לפיצוי כנפגע עקיף רק בהתקיים ארבעה תנאים:
הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה; הוא התרשם ישירות מהאירוע הטראומתי; ההתרשמות אירעה בסמוך למקום ולזמן האירוע; והנזק הנפשי שנגרם לו חמור, כזה השולל תפקוד.

השופטת קבעה כי הוכח שהאם מתפקדת ומצליחה לעבוד, היא לא חולת נפש והיא לא סובלת מנוירוזה. ולכן, היא אינה זכאית לפיצוי כנפגעת עקיפה. בעניין הפגיעה הישירה, קבעה השופטת, כי כטענת הנתבעים, טעה בית משפט השלום שהתייחס לטענת האם, שהוגשה באיחור, כי היא נפגעת ישירה, שכן זיכרה של טענה זו לא עלה בכתב התביעה שהגישה.

עם זאת, קבעה השופטת שבח שהפיצוי שנפסק לאם יעמוד על כנו. לדבריה, האם אמנם לא הצליחה להוכיח שפעולת החילוץ היא שגרמה לנזקיה הנפשיים, אך יחד עם זאת, אין ספק שההשתתפות בחילוץ הבן גרמה לה צער, כאב וסבל וכי אלו נזקים לא ממוניים שבית המשפט מוסמך לפסוק גם ללא הוכחות. ¿

השופטת קבעה כי האם מתפקדת ומצליחה לעבוד | אילוסטרציה: Shutterstock

מתן וסרמן