בימים אלו החלו הלימודים באולפן הקיץ ללימוד השפה העברית המתקיים במרכז הבינתחומי הרצליה ופועל בשיתוף משרד החינוך, משרד הקליטה ומינהל הסטודנטים העולים. 150 עולים ממדינות שונות שהגיעו בחודשים האחרונים לארץ, הצטרפו לאולפן, לשישה שבועות אינטנסיביים של לימוד השפה העברית. הם לא תיארו לעצמם שבנוסף לקשיי השפה, ייקלעו גם למצב ביטחוני רגיש ולאיום של טילים. אולם למרות זאת, הם אומרים כי אין בהם חרטה שהגיעו לארץ והם סומכים על צה"ל.

עוד ב-mynet:
תכירו את המשפחות שהגיעו מצרפת לנתניה תחת אש
פיקוח נפש דוחה שבת: תלמידי הישיבה מתכוננים לסייע בבית החולים
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

אדם קרטיאה, בן 23 שעלה מבריטניה, מתמודד עם מצב חדש ולא מוכר. "מאוד רציתי להיות חלק מעם ישראל בתקופה הזו וחלק ממדינת ישראל. אני מוצא את עצמי מתקשה להסביר את פעילות ישראל ואני נמצא במצב שבו המשפחה והחברים חשופים לאינפורמציה של עזה ולא לסבל הישראלי, ולדעתי לא מבינים את ישראל. אני לא מתחרט שהגעתי הנה, אבל חייב לציין שאיום הטילים הוא בלתי נסבל. אני מרגיש שכל המדינה מאוחדת וסומכת על הצבא ובדרכי שלי, אני מודה לצבא ולמדינה שפועלים להבטיח את ביטחון האזרחים אל מול האיומים".

מה ההורים אומרים?
"ההורים בעיקר דואגים לי ושואלים על המצב ואני מסביר להם שאין מה לדאוג". קרטיאה מוסיף כי הוא תורם בדרכו שלו להסברה. "אני מסביר לחו"ל באמצעות הפייסבוק על מה שקורה, אפילו הלכתי להלוויה השבוע ובשנה הבאה אהיה בצבא. אני רוצה לשרת בגלל מקומות כאלה ומצבים כאלה שאנחנו צריכים להיות חזקים. כשאזרח נהרג או חייל, אני מרגיש שכל המדינה סובלת יחד. בזמנים כאלה אני שמח שעשיתי עלייה ואני פה".

ואיך התחושות באולפן?
"באולפן יש המון מדינות שונות מכל העולם ולעתים אנחנו הולכים למקלטים, אבל כל בוקר יש שיחות על המצב ותחושות שונות. בדיונים חלק שואלים שאלות מדוע למשל לסכן את החיילים בכניסה קרקעית. יש כמה כאלה שחוששים ומתוחים מאוד כשיש אזעקה".



ג'סיקה בן סעיד שעלתה לאחרונה מצרפת, מספרת: "אני מרגישה מאוד עצובה על המצב ועל החיילים שנופלים בעת מילוי משימתם. אני מרגישה שאנחנו כולנו משפחה אחת גדולה בישראל ושהחיילים הם כמו האחים שלי. בצרפת המצב לא פשוט עבור היהודים, הרבה רוצים לעשות עלייה ולשמוע מה קורה בישראל. הרבה מתפללים ובוכים. אני מרגישה מאוד בטוחה ומרגישה יותר בטוחה פה מאשר בצרפת".

בן סעיד מתגוררת בתל אביב וכבר חוותה לא מעט אזעקות. "אני סומכת על צה"ל ולא דואגת. לחבריי בצרפת אני דואגת יותר. אני מתקשרת ומעדכנת אותם במה שקורה. ואמא שלי מחכה כבר להגיע לארץ ולעשות עלייה".

מה את חושבת על המבצע?
"אני מרגישה ביטחון ויודעת שהצבא קיבל החלטה נכונה. אני מקווה שהחיילים ישמרו על עצמם. בזכותם חיי אדם ניצלים. אני מקווה שבקרוב תיגמר המלחמה כי המצב הזה מורכב עבור המשפחות של החיילים שמקריבים עצמם להגן עלינו.

"כאן באולפן הרבה מאיתנו רוצים להתנדב ולסייע לחיילים, אבל לא יודעים בדיוק מה לעשות. הייתי שמחה אם הצבא היה מאפשר לנו לעזור להם במה שאפשר,
למשל לבשל עבור החיילים וכו'".

גם נעמי כהן סלמון, שהתגוררה עד לא מזמן בפריז, מספרת כי היא מרגישה בטוחה בישראל. "אני הולכת לממ"ד כשצריך. אני יודעת שהמצב עכשיו קשה, אבל אנחנו רוצים להיות חזקים כמו הישראלים. זה המקום שלי וכאן אני צריכה להיות".

יונתן סולרז, שעלה מארגנטינה לפני חמישה חודשים, מספר כי היה צריך לעלות לארץ מזמן. "מגיעות המון חדשות לארגנטינה ומה שמגיע לשם, זה לא טוב. מראים רק את המצב בעזה ולא את המצב הישראלי. אני מרגיש פה יותר בטוח. המצב הכלכלי בארגנטינה לא טוב ופה אפילו אם יש בעיות מרגישים יותר בטוחים".