בית משפט השלום בתל אביב הרשיע ביום חמישי לפני כשבועיים את תושב מרכז הארץ בביצוע מעשה מגונה בילד כבן 10 בהרצליה, לאחר שהתחזה לסוקר של משרד החינוך וכארבע שנים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.
מכתב האישום, שהוגש במהלך חודש יוני 2010, עולה כי בתחילת אותו חודש, בסמוך לשעה 18.30, נסע הנאשם, בשנות הארבעים לחייו, ברכבו, מסוג פיאט פונטו, בקרבת צומת רחובות מנדלבלט ופינסקר בהרצליה, אז הבחין הנאשם בילד.

כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet

על פי כתב האישום, הנאשם עצר את הרכב בסמוך לקטין, הציג עצמו כסוקר מטעם משרד החינוך, והזמין אותו להיכנס לרכב. הקטין נכנס לרכב והנאשם נהג את הרכב לכיוון חורשה מבודדת הנמצאת בסמוך.

כתב האישום מתאר עוד כיצד אמר הנאשם לילד לכבות את הטלפון הסלולרי שברשותו, ולשמור את דבר פגישתם בסוד. מיד לאחר מכן החל הנאשם להציג לו שאלות בנוגע לאיברי גוף שונים, כאשר הוא רושם את הדברים או חלקם, במחברת שהייתה ברשותו. במהלך אותו ה"סקר", ליטף הנאשם את ראשו של הילד ונגע בחזהו ובשכמו. עובר אורח שהבחין בילד נכנס לרכב הזעיק את המשטרה למקום, וזו הגיעה מיד ועצרה את הנאשם בעודו ברכב עם הילד.

במסגרת חקירתו, הנאשם הודה כי הילד נכנס לרכבו, אך כפר בכך שהסיע אותו לכיוון חורשה מבודדת ובשאר האישומים שיוחסו לו וטען כי עצר לשאול לשלומו של הילד, ששיחק בכדור בסמוך למעבר חצייה, מחשש כי פגע בו ברכבו, גירסה שנסתרה על ידי הילד עצמו.



"הסקר לא היה באמת סקר", סיפר הילד בחקירתו. "חשבתי שזה משהו רע, בהתחלה חשבתי: זה משהו רע או טוב?, כי הוא נראה כאילו שהוא מישהו טוב. הוא אמר לי לכבות את הטלפון הנייד ואסר עליי לספר על הסקר לאנשים נוספים. הוא ליטף אותי בראש, ואמר לי איזה חכם אני".

"...ראיתי שיש רכב פיאט שעומד בצד, ראיתי אדם בתוך הרכב שמחזיק ילד עם כדורגל, זה היה בשעות היום", העיד עד הראייה, צלם עיתונות במקצועו, שהזעיק את המשטרה.

"אף אחד לא צריך להגיע לאזור הזה עם רכב, רק מי שגר שם. זה לא מוביל לשום מקום. אין שם מוצא. החניתי את האוטו הסתובבתי והם נעלמו. התקדמתי לכיוון מגרש שיש עליו חורשת עצים. הייתה לי תחושה לא טובה שמשהו לא בסדר. יש שם מכולה שחונה בחניון וחשבתי שאולי הרכב מאחורי המכולה, וזה מה שקרה. ראיתי את הרכב עומד מאחורי המכולה, כאילו מסתתרים שלא יראו אותם".

האם סיפרה בבית המשפט כיצד יום אחד שמעה רעש במדרגות, וכשפתחה את דלת הבית ראתה את בנה מלווה בשוטר וראתה את בנה כשהוא בהיסטריה ובפאניקה ובקושי נשם.

יש לציין כי במהלך עדותו בבית המשפט, טען הנאשם כי הציג את עצמו כסוקר של משרד החינוך רק משום שלא רצה להפחיד את הילד ושאל אותו שאלות על
איברים בגופו מתוקף היותו פראמדיק בעבר ורצונו לגלות האם ובאיזה חלק של הגוף נפגע הקטין, אם בכלל, גירסה שנדחתה על ידי בית המשפט, שקבע כי הנאשם שיקר בעדותו.

"מלכתחילה הציג הנאשם תמונה שהיא כל כך מופרכת, סותרת את השכל הישר, אם לא מתנגשת בו ממש, כך שלא ניתן לקבלה, זאת עוד אפילו בטרם נדרשתי לשקרים האופפים אותה", כתב השופט שמאיר בקר בהחלטתו, לאחר שהחליט לדחות את טענות הנאשם וקבע כי גירסת הילד מהימנה.

"הנאשם בדה מלבו כי כמעט דרס את הילד ובתוך כך איבחן אותו, כהרף עין, כפגוע או מוזנח. אין כל הסבר לנגיעה בחזהו של ילד בן 10, זר מוחלט, בחורשה מבודדת, מאחורי מכולה, בתוך הרכב של אותו הזר. כל הנסיבות מביאות למסקנה חד משמעית כי הנאשם ביצע מעשה מגונה בילד, תוך שאיפה לבצע הדבר למטרת גירוי או סיפוק מיני".