ב-21 במאי תצא מישראל משלחת של מומחים ואנשי סביבה לסיור מקצועי בעיר פרייבורג גרמניה, הנחשבת לחלום הרטוב של כל שוחרי איכות הסביבה העירונית בעולם. במשלחת חברים אדריכלים, מתכננים, אנשי קלינטק ונציגי רשויות מקומיות. את המשלחת מארגן ד"ר אשר וטורי, ראש החטיבה ללימודי סביבה במכללת עמק יזרעאל, בשיתוף המועצה ישראלית לבנייה ירוקה, לשכת המסחר ישראל גרמניה ופשר יועצים.

עוד ב-mynet:
כפר סבא: מבנים חדשים יחויבו בגגות ירוקים
כך משפיעים מוסדות החינוך על מחירי הנדל"ן
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

פרייבורג, השוכנת ביער השחור סמוך לגבול הצרפתי והשוויצרי, לא נבחרה במקרה. לפני שנתיים נבחרה פרייבורג בוועידת שנחאי כעיר הירוקה בעולם, וכך גם השכונה האקולוגית שלה, ואבון, שנבנתה לפני שני עשורים על חורבות בסיס צבאי גרמני שנהרס במלחמת העולם השנייה.

ואבון היא מודל לא רק בזכות בתי ה"פאסיב האוס" המספקים את האנרגיה הנדרשת לחימום ותאורה באופן עצמאי, הגגות הירוקים ומיחזור האשפה, אלא גם בזכות הקהילתיות שלה ושיתוף התושבים בכל אלמנט שכונתי ירוק.

רק סלוגן
ד"ר וטורי גדל בהרצליה, והיום הוא מתגורר בהוד השרון. במשך שנים שימש ככתב מקומונים בשרון, והתוודע מקרוב לאופן בו מתנהלות הרשויות המקומיות בישראל - על הפוליטיקה, הביורוקרטיה והאופן שבו נקבעת מדיניותן. משם ועד כתיבת דוקטורט על הרשויות המקומיות בישראל הדרך הייתה קצרה.

מה יש בפרייבורג שאין לנו?
"ראשית, חסרה לנו הבנה אמיתית והפנמה של המושג 'פיתוח בר קיימא'. בארץ משתמשים הרבה במושג 'ירוק', אבל זה סלוגן ולא דבר מהותי ומוגדר. באירופה מעדיפים את המונח בר קיימא (sustainable) שכולל ערכים חברתיים כמו שיוויון וצדק, לא פחות מהערכים האקולוגיים. כאשר הם דואגים למנוע זיהום של הים הכספי למשל, הם חושבים על הדייגים, בני הדייגים ונכדי הדייגים שיצטרכו לדוג שם ביום מן הימים, והצורך לדאוג להם לפרנסה. כך גם לגבי צריכת המשאבים, יש חשיבה על חלוקה צודקת והוגנת של מה שנתן לנו הטבע, ראשית בינינו לבין עצמנו, אבל גם בינינו לבין הדורות הבאים".

ואיך זה עובד אצלנו?
"במקרה שלנו, אנחנו מתמקדים בעיקר במה שנראה ירוק ומשדר ירוק, ולא יודעים לחבר בין הסביבתי לחברתי. לצערי, אני לא רואה את הירוקים במחאה החברתית, וחבל. זה משדר החוצה שירוק זו פריבילגיה של עשירים, וחבל. רשויות מקומיות משקיעות מיליוני שקלים על סלילת שבילי אופניים המשמשים בעיקר רוכבים בודדים בשבתות.

"במרבית הרשויות המקומיות בישראל איש כמעט לא משתמש באופניים כדי לנסוע לעבודה, לקניות או לסידורים. האם הסביבה יוצאת נשכרת? להיפך. השבילים הללו לא חוסכים שום גרם של פחמן דו חמצני הנפלט לאטמוספירה מכלי הרכב המתרבים והולכים בערים שלנו. מצד שני, אנחנו לוקחים עוד שטחים פתוחים ומצפים אותם באספלט שמונע חילחול מי גשם למי התהום, לטובת נסיעות באופניים שכמעט ואינן קיימות".

בפרייבורג זה לא ככה?
"בפרייבורג אזורים עירונים שלמים חסומים בפני כלי רכב פרטיים ואפילו אוטובוסים - רק חשמליות ואופניים. בכל בניין משותף יש חנייה מוסדרת לאופניים, בתחנה המרכזית יש קומות חניה לאופניים וכן הלאה. בפרייבורג זה אפשרי כי שם גם מנכ"לים של חברות, פקידים ממשלתיים וכן הלאה, חלקם לא צעירים, רוכבים על אופניים לעבודה כל יום, בכל מזג אוויר. זה לא עניין של אופנה לצעירים כמו בתל אביב, אלא דרך חיים".



מי יגזור את הקופון
ד"ר אשר וטורי יודע על מה הוא מדבר. לצד העבודה האקדמית במכללת עמק יזרעאל, בשנים האחרונות הוא משמש גם כראש הוועדה המקצועית לבחירת הרשויות המקומיות הירוקות בישראל של ועידת קלינטק. גם את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת בן גוריון בנגב, עשה לפני כעשר שנים על רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב ויחסי הגומלין ביניהן.

לצד העבודה האקדמית וטורי משמש כיועץ למדיניות סביבתית, ולהטמעת הקיימות בארגונים ובגופים שונים. במסגרת זו יזם ב-2007 את ועידת אילת-איילות לאנרגיה מתחדשת, הנחשבת מאז לאירוע המרכזי והחשוב בארץ בתחום זה ומשמשת מוקד מקצועי ועסקי לחברות מכל העולם, וכן פותחת דלת לסיורים לערים חכמות וירוקות בעולם כגון פרייבורג.

וטורי: "הרשויות בארץ עשו כברת דרך יפה בעשור האחרון. בין היתר, בזכות התמיכה הרצופה של המשרד להגנת הסביבה בפרויקטים סביבתיים ברשויות ברחבי הארץ, תוך העדפה נכונה של יישובים בפריפריה. גם המשרד להגנת הסביבה הבין שהרשויות המקומיות הן הדרך האפקטיבית ביותר לביצוע שינוי אמיתי בתחום הסביבתי במדינת ישראל. ברשויות יש התקדמות רבה בנושא הפרדת פסולת במקור ובחינוך סביבתי. מצד שני, עדיין רואים הבדלים גדולים בין רשויות 'שיש להן' לאלה 'שאין להן', וזו הבעיה המרכזית".

למה הכו