שחר ברוך, צעיר בן 26 מהרצליה, שהחלים מסרטן הריאות בו חלה לפני מספר שנים, החליט להתגייס למען ילדים חולי סרטן, ויצא במבצע התרמות למען הילדים המאושפזים בבית החולים לילדים "שניידר" בפתח תקווה. מבצע, במסגרתו הוא מצליח לגייס בשנתיים האחרונות כספים לצורך רכישת מתנות ומשחקים לילדים, לקראת החג.

עוד ב-mynet:
אם חד הורית נאבקת בסרטן נדיר: "מי יטפל בילדים שלי?"
בן 11 אסף 1,500 שקלים למען בעלי חיים
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

בשבוע שעבר, לכבוד ראש השנה, הצליח ברוך, שחלה במסגרת שירותו הצבאי, לגייס כ-3,000 שקלים, 1,000 שקלים יותר מבשנה שעברה, ושימח עשרות ילדים חולים, כשהוא מקווה וחולם שבשנה הבאה יוכל להרחיב את פעילותו כדי לשמח ילדים חולים נוספים בבתי חולים אחרים ברחבי הארץ.

"שירתתי בחיל הנדסה קרבית, בכור בדימונה", מספר ברוך כשהוא נזכר בימים בהם התבשר כי הוא חולה בסרטן. "התחלתי להרגיש כאבים באזור עצם הבריח הימנית וניגשתי לעשות בדיקות. התוצאות של הבדיקות היו טובות ואני התעלמתי מהכאבים כי רציתי להמשיך את שירותי הצבא באופן רגיל. לא יכולתי לחשוב על מצב בו אני אנוח בבית וחבריי ליחידה יעבדו קשה יותר. הזמן עבר והכאבים החלו להתחזק. עצם הבריח החלה לגדול ובמקום התפתחה בליטה קשה.

"רופא מילואים שהגיע לבסיס אמר לי שאני לא צריך לדאוג, אבל באחת החופשות שיצאתי הביתה, הכאבים היו כבר בלתי נסבלים. הודעתי למפקדים שלי שאני לא יכול לחזור לבסיס ופניתי מיד למרפאות הצבאיות בצריפין. שם החליטו לאשפז אותי באופן מיידי וכבר ידעו שמדובר במשהו חריג וקשה, כי אמרו לי לשכוח מהמשך השירות הצבאי. נשלחתי לבית חולים 'איכילוב' שם עשו לי ביופסיה. אני לא הבנתי בכלל מה קורה סביבי.

"מבחינתי הייתי בחופש מהצבא ורציתי לחזור כמה שיותר מהר בשביל לא לזנוח את החברים שלי. כשהרופא סיפר לי שאני חולה בסרטן הייתי בהלם, הייתי בשוק. כשאתה שומע את המילה סרטן, חושבים מיד על מוות והתחלתי לבכות".



ברוך אושפז בבית החולים "שניידר" ובמשך שנתיים עבר טיפולי כימותרפיה, כמו גם השתלת מוח עצם, ימים שהיו קשים מאוד עבורו ובמהלכם אף חווה את מותו של אחד מחבריו.

"מה שזכור לי מהתקופה זה המוות של חבר טוב שהכרתי במחלקה בבית החולים", הוא מספר בעצב. "הוא חלה במחלת הסרטן בפעם השנייה ובפעם הזו לא היה יכול לה. זה בא לי בהפתעה, לא ציפיתי שזה יקרה. לא חשבתי שאאבד אותו, וזה לא היה המקרה היחיד. היו עוד חולים יחד איתי שנפטרו וזה מה שהיה לי הכי קשה.

"האובדן של החברים שהכרתי באותה תקופה כשהייתי מאושפז, זה הזיכרון הכי חזק שלי. הטיפולים היו קשים אבל עם הזמן זה הפך ונהיה יותר קל, הייתה תקופה בה הייתי מגיע הביתה אחרי טיפול וחמישה ימי אשפוז והייתי חוזר להתנהג כרגיל, חוזר לשיגרה, כאילו לא קרה דבר ולא עברתי ימי טיפולים רצופים".

לדבריו, לאחר שנרפא והתאושש מהמחלה, הציע לו אחיו לתרום לחולי הסרטן ולקהילה שתמכה בו לאורך תקופת המחלה. ברוך חשב על הצעתו, והעלה את
הרעיון לגייס כספים, לרכוש באמצעות משחקים, שיחולקו לילדים חולי סרטן. לקראת החגים הוא מגייס כספים - כשההתחלה הייתה בעיקר דרך חברים ומכרים - קונה מתנות ומחלק במחלקת הילדים של "שניידר", מספר להם בקצרה את הסיפור שלו, יוצר שיח עם ההורים והילדים ועוזר במה שנדרש.

"רציתי להחזיר למקום שדאג לי, והתייחס אליי כל כך יפה", הוא מסביר. "בתקופה בה אושפזתי במחלקה, חילקו הרבה חטיפים, אבל אני לא זוכר שחילקו משחקים, וזה תמיד משמח את הילדים. לקראת החגים אני אוסף כספים מחברים, משפחה, זה עובר בעיקר מפה לאוזן ואני מקבל תרומות מהסביבה הקרובה אליי. אני קונה את המתנות ויחד עם חבר ומתנדבים נוספים, אנחנו מגיעים לבית החולים ועושים שמח לילדים. כל ילד שמאושפז במחלקה מקבל מתנה לחג ולפעמים אנחנו גם מחלקים במחלקות נוספות".

ברוך, שלא רשם את פעילותו במסגרת עמותה, בשל הליכי בירוקרטיה סבוכים, לטענתו, מספר על התקווה להרחיב את הפעילות לבתי חולים נוספים, לקראת החג הבא.

"אני בשאיפה להגדיל את חלוקת המתנות לבית חולים נוסף, כדי לשמח כמה שיותר ילדים", הוא אומר. "אני והמתנדבים מקבלים תגובות מדהימות מההורים של הילדים, שמודים לנו על המתנות. לפעמים אני מצליח לעזור להם בדרך אחרת, כמו לדבר עם הילד, לשמוע על תחושותיו, לחבר אותם לגורמים רלוונטיים שהם זקוקים להם. בתור אחד שעבר את זה, אני מנסה כמה שיותר להקל ולעזור, כי אני יכול להזדהות איתם. אני מספר לילדים את הסיפור שלי ומנסה, דרכו, לתת להם תקווה".