הרצליה, שנת 2013. בדירה קטנטונת ברחוב רבנו תם, מתגורר א', ניצול שואה בן 80. א', רופא מומחה בעברו, שהתמחה בבריאות הציבור וברפואה תעסוקתית ואף שימש עד לפני כארבע שנים כחבר בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי ברמלה, מתגורר בתנאים שאינם מעידים ולו לרגע על עברו. תנאים שקשה להבין כיצד יכול מישהו לחיות בהם.

עוד בmynet:
ניצולת השואה: "כבר לא אזכה לראות את הכסף שמגיע לי"
זוג ניצולי השואה חי בקושי: "אין לנו כסף לטיפולים"
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

בדירה הקטנה שבקומה הראשונה, דירה בה סלון, מטבחון קטן מימדים וחדר שינה קטן אף יותר, חי א' בזוהמה, לכלוך וצחנה קשים. במטבח הקטנטן המים לא זורמים כבר תקופה ארוכה. ארונות המטבח שבורים, הוא מנותק מגז ואינו יכול לבשל ולו ביצה או להרתיח כוס מים לתה חם.

בחדר המקלחת האמבטיה מלאה טחב ולא ניתן לעשות בה שימוש, והשירותים ללא מושב אסלה. בסלון הבית מתגוללים על הרצפה המלוכלכת עשרות פריטים וסמרטוטים. האור היחיד בחייו הוא י', מתנדב בעמותת "שורשים של נתינה", עמותה המסייעת לניצולי שואה, המגיע לביתו של א', מארח לו חברה, מביא לו ארוחות חמות בסוף השבוע, ומנקה לעתים.



"אני רק רוצה שייתנו לי לחיות בביתי, בכבוד", אומר א' בעצב. "הבטיחו שיעזרו לי אבל תמיד הסיוע נופל בין הכיסאות".

א' נולד בעיר דורוהוי שברומניה בשנת 1933. על תקופת השואה הוא ממעט לדבר וכל שהוא מוכן לספר הוא כי נשלח יחד עם אביו למחנה עבודה באוקראינה, אותו הצליחו השניים לשרוד למרות התנאים הקשים ולאחר תום מלחמת העולם השנייה הצליחו הוא ואביו להתאחד עם אמו ועם אחותו. המשפחה הקטנה עלתה לארץ בשנת 1959 וכשנה מאוחר יותר רכשו הוריו את הדירה הקטנה שבשיכון ויצמן בהרצליה.

מפגע בריאותי
סיפורו של א' אינו זר לשכניו או לעיריית הרצליה. מזה שנים ארוכות מתלוננים השכנים על סבלם הרב כתוצאה מהריחות הקשים הבוקעים מדירתו, כמו גם החתולים הרבים אותם הוא דואג להאכיל ושפוקדים את הבניין.

גם במחלקת הרווחה העירונית סיפורו מוכר ולפני כארבע שנים הכריז הווטרינר העירוני, ד"ר יוסי מורדוך, על דירתו כעל מפגע תברואתי. העירייה אף פנתה לא' מספר פעמים כדי שינקה את דירתו ומשזה לא נעשה, ניקו עובדי אגף שאיפ"ה העירוני את הדירה תחת צו בית משפט, ולא פעם אחת.

"מדובר באדם שמטופל על ידי העירייה, אך יש גבול למה שהעירייה יכולה לעשות למענו", אומרים בכירים בעירייה, אך לדבריו של א' העירייה היא זו שהפסיקה לדאוג לו. "ביקשתי מהעירייה עזרה בתחזוק הבית עשרות פעמים, אך כל פעם נפלתי בין הכיסאות או שנגרם לי נזק", הוא אומר.



א', יושב בסלון ביתו ומנסה לשוות לעצמו מראה מכובד ומטופח. הוא לבוש במיטב מחלצותיו ומסרב להצטייר כאדם מסכן. "אין לי מטבח ואני לא יכול להכין לעצמי אוכל", הוא מספר. "היה לי חיבור משותף לביוב ולגז עם אחד השכנים, אך כשהוא עשה שיפוצים נותקתי בטענה שמדובר בחיבורים פרטיים. בעירייה חיברו אותי באופן זמני לגז ולמערכת הביוב, אבל זה היה לתקופה קצרה".

עמותת "שורשים של נתינה" החליטה להתגייס למענו, לסייע לו במזון ואפילו לארח לו לחברה. "אנחנו מקווים שייתנו לנו הזדמנות לשקם את ביתו של א'", אומר
מנכ"ל העמותה, שגב אפריאט. "לא נוותר ונמשיך לעזור לו".

מעיריית הרצליה נמסר: "הדייר מלווה מזה שנים על ידי הגורמים המקצועיים בעירייה".

מנכ"ל עמותת "שורשים של נתינה" מסר: "מדובר במקרה קיצון. הגעתי אל ביתו בעצמי. התוודעתי לסיפור יוצא דופן בקיצוניותו, של אדם שחי בהזנחה וחרפה של שנים ובידול מן החברה. כמו בכל סיפור, החלטנו להירתם לנושא ולשפץ את ביתו, באמצעות סיוע מגופים שונים אשר עמדו לרשותנו בנושא.

"מדובר באדם משכיל, נחמד וטוב, אוהב שלום ומנומס, שניכר כי הטראומות שעבר בחייו מלוות אותו עד היום. העמותה תעמוד לרשותו בנושא שיפוץ כלל הבית ותיחזוקו".