שם: גיא לויצקי, 18

משפחה: אנחנו שלושה אחים, יש לי שתי אחיות גדולות ממני. אבא אמיר עורך דין ואימא אורנה מרכזת מחקר על פגים.

הבית: אני גר בהרצליה פיתוח, יש לי פוסטרים בחדר של כל מיני תוכניות טלוויזיה. החדר שלי צבוע כחול, שחור ולבן. יש לי פינה עם ספה, שולחן מחשב, מיטה וטלוויזיה שקיבלתי מההורים שלי לפני שנה. עד אז הם התנגדו בתוקף לטלוויזיה בחדר. יש לי פינה בחדר עם מדפים ועליהם אוסף מזכרות מטיולים שעשיתי בעולם. אני נוסע פעמיים בשנה, ומכל מדינה יש לי מזכרות. המקום שהכי התחברתי אליו היה מנהטן, מקום שגרם לי לרצות לגור שם שנה.

עוד ב-mynet:
התלמידות: השימוש בסלולרי פוגע לנו בלימודים
סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז? מגיע לכם כסף מביטוח לאומי
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

בית ספר: לומד בתיכון חדש הרצליה במגמת משפטים וקרימינולוגיה, ובנוסף מרחיב בפיזיקה. אני אוהב את הלימודים, בעיקר פיזיקה. אני יכול לשמוע הרבה בנושא ולא להשתעמם.

למה אני: בכל הזמן הפנוי שלי אני נמצא בצופים. אני רכז שבט שחף בפיתוח, המונה 200 חניכים. כשאני מבין שיש לי משמעות בחייו של חניך, מדריך או חבר זה מאוד מרגש אותי. יום אחד ניגשה אליי מדריכה ואמרה לי שאני מודל לחיקוי עבורה. מצד שני יש דברים שמרגיזים אותי בצופים.



"אנחנו נתקלים בבני נוער שבאים עם אייפונים לפעילות. פעם ישבתי עם חניכה מאוד בעייתית לשיחת נזיפה ובמשך כל השיחה היא המשיכה לשחק בטמפל ראן. כשביקשתי ממנה להפסיק, היא ענתה "רגע, עוד מעט אני מגיעה למיליון". עכשיו הם צעירים, עדיין ילדים, אני מקווה שככל שיתבגרו הם ישתנו. חוץ מהצופים אני אוהב סרטים ולתופף. בהתחלה הייתי מתופף על שולחנות, עד שההורים קנו לי דרבוקה.

הכי שונא: חוסר צדק, בכל המובנים. זה יכול להיות בדברים שלכאורה נראים הכי קטנים, אפילו בצופים, כשחברים לא מתנהגים לפי כללי הצדק, זה מעצבן אותי.

הכי מאושר: מדברים מצחיקים.

הכי מרגש: רגעים שגורמים לי להבין שאני משמעותי בשביל מישהו אחר.

הכי מבאס: כשמשקרים לי, אבל אני בדרך כלל מנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה.

הכי אני: מחייך וצוחק.

הכי אני בעוד 20 שנה: אני רוצה להיות במאי של סרטים או תוכניות או להיות מפיק, אבל לא בטוח שזה יהיה הכיוון. אולי דווקא לכיוון של פיזיקה.

הכי לא ידעתם עליי: יש לי המון אוספים. אוסף של בובות כלבים, כדורי רובה, סכינים וחרבות של כל מיני שבטים מטיולים שעשיתי בעולם.