דן חלו (27) מהוד השרון נולד עם פיגור שכלי כתוצאה ממצוקה בלידה. בשנים האחרונות, מספרים הוריו, רגעי האושר האמיתיים שלו הם כשהוא במים. השבוע, במהלך שיעור בבריכה הטיפולית שנמצאת במעון לבצלר בהרצליה בו הוא חוסה מאז היה בן 13, אפשר היה לראות את האור בעיניו.

עוד ב-mynet:
הילדה שנפצעה בתאונת פגע וברח: "אני רוצה שהנהג ישלם"
הצצה מיוחדת לבית ספר לילדים עם הפרעות נפשיות
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

דן שחה במים, צלל, נעזר באביזרים שונים וביצע תנועות חופשיות וארוכות שאת חלקן אינו מסוגל לעשות מחוץ למים. בכל אותה עת הביט בו אביו, הרצל חלו, כשדמעות בעיניו. "אלה הרגעים שבהם אני רואה את הבן שלי חופשי ומאושר. הטיפול בבריכה שיפר את המצב הבריאותי של הבן שלי".

כמו דן, כך עוד 120 חוסים במעון, נהנים מהטיפול הייחודי במים שתורם להתפתחותם וגורם להם להרגיש לשעה קלה כמו כולם. מה שהחוסים לא יודעים הוא, שהטיפול הזה שהם מקבלים במים לפחות 20 שעות בשבוע, עלול להיפסק בקרוב בעקבות סכסוך שניטש בשנה האחרונה בין הנהלת המעון ומפעילי הבריכה לבין השכנים המתגוררים בסמוך למעון.

השכנים טוענים כי החברה המפעילה את הבריכה הגדילה את הפעילות במקום על ידי תוספת של חוגים פרטיים לילדים מכל האזור, והדבר גורם להם למטרדי רעש קשים ופוגע באיכות חייהם. הם הגישו תביעה נגד החברה המפעילה ונגד משרד הרווחה האחראי על המעון ובה הם דורשים פיצוי כספי וצמצום של שעות הפעילות במקום.

הנהלת המעון והחברה המפעילה את הבריכה מכחישות מנגד טענות על מטרדי רעש וטוענות, כי צמצום הפעילות בבריכה יוביל לסגירתה. את המחיר היקר ישלמו 120 החוסים בעלי הפיגור שכלי שבמעון.

"אם הבריכה תיסגר, הילדים שלנו ייפגעו באופן קשה", אמרו השבוע הוריהם של החוסים. גם משרד הרווחה הדגיש: "בריאות החוסים תינזק מאוד".

מעון לבצלר הוקם לפני 64 שנים בהרצליה בפרדס שהיה אז מרוחק מהעיר. עם השנים וההתפתחות האורבאנית, נבנו שכונות מגורים בסמיכות למעון בו חוסים אנשים בגילאי 21 עד 70 הסובלים מפיגור שכלי.

השכנים סיפרו השבוע על יחסי שכנות טובים עם דיירי המעון לאורך כל השנים. "החוסים של המעון מתארחים אצלנו בחגים ואנחנו רואים בהם שכנים לכל דבר", אמר אחד הדיירים באזור. אלא שלאחרונה יחסי השכנות הטובים התערערו מעט וזאת בעקבות תביעה שהוגשה על ידי מספר דיירים נגד המעון ומשרד הרווחה וכנגד חברת לייף המפעילה את הבריכה הטיפולית. בתביעה דורשים השכנים פיצוי בסך 60 אלף שקל בגין עוגמת נפש ומטרדי הרעש ודרישה להפסיק את פעילות הבריכה בשעות הצהריים ולסגור את אחד השערים המובילים לבריכה.



מנהל המעון, מוטי ארבל, ניסה לטענתו פעמים רבות להגיע לגישור עם השכנים, אך לשווא, והנושא הגיע לבסוף לפתחו של בית משפט.

הסיפור החל לפני שלוש שנים. עמותת ההורים של המעון, שהוקמה לפני 20 שנה במטרה לשפר את איכות חייהם של החוסים בו, החליטה ביחד עם הנהלת המעון לשפץ את הבריכה הטיפולית שפעלה במשך עשרות שנים במקום, אך נסגרה משום שלא עמדה בתקן. כדי לשפץ את הבריכה גייסו ההורים 1.2 מיליון שקלים מכספי משרד הרווחה, ביטוח לאומי ועמותת "חוג ידידי מעון לבצלר".

אחרי שהבריכה הוקמה הבינו ההורים וההנהלה כי עלויות התחזוקה גבוהות מאוד וחיפשו דרך לתפעל אותה. "ראינו שזה בלתי אפשרי לעמוד בהוצאות הכספיות", אמר שמחה רשף, חבר בעמותת ההורים שבתו בת ה-30 חיה במעון 15 שנים. "הפתרון שמצאנו היה חברת 'לייף'. הם מקצועיים בתחום טיפולים במים והם גם מתמצאים בתחזוקה של הבריכה. סיכמנו איתם שהם יוכלו לקבל לקוחות פרטיים בבריכה, ובתמורה הם יבצעו את כל התפעול השוטף של הבריכה לרבות טיפול בחוסים".

השכנים טוענים כי הבריכה הפכה לבריכה ציבורית ולשם מגיעים לקוחות רבים לאורך שעות היום שגורמים לרעש. עוד עולה מטענותיהם שאותם אנשים פרטיים תופסים מקומות חנייה רבים בשכונה.

בין השכנים התובעים, גם אריה רזניק. בשיחה עם mynet ו"ידיעות השרון" הוא הדגיש השבוע כי אין להם כלל בעיה עם מעון החוסים, אלא רק עם הפעילות האינטנסיבית שהחלה להיות בבריכה. "אנחנו אוהבים את החוסים במעון. אשתי אפילו עובדת שם. חלק מהחוסים התארחו אצלנו בחגים. הבעיה שלנו היא שהפכו את הבריכה הטיפולית לבריכה ציבורית. בריכה טיפולית של מוסד תחת ניהול של חברה פרטית שנותנת כמה שעות לחוסים, ורוב הזמן משרתת לקוחות פרטיים שלה. קיבלו על חשבון המדינה בריכה כמו על מגש של זהב. הרעש של המפוח שעובד מהבוקר עד הלילה בלתי נסבל. אין לנו מנוחה בבית".

מנהל המעון טוען מנגד כי בעקבות תלונות השכנים הזמין בדיקה מקצועית לבחינת הרעש לאורך שעות היממה. "נמצא שהרעש אינו חורג מרעש הסביבה הנורמלי", אומר ארבל, "אין שום רעש חריג. זו