אינסטלטור, סבל, שיפוצניק וצבע הינם מקצועות המופיעים לרוב על סף ביתנו בדמותו של לובש סרבל גברי ומחוספס. צוות צבעיות חדש, אשר הוקם בהרצליה על טהרת הנשים, מוכיח שגם יד נשית וענוגה יכולה לתפעל מברשת צבע באותה מיומנות ואפילו יותר. אם רק תהיו פתוחים ותפתחו להן את הדלת, הן לא יהססו להתלכלך.

עוד ב-mynet:
נעמה מובילה דירות: "אני חזקה לא פחות מגברים"
מהנדסת האווירונאוטיקה הפכה לשיפוצניקית מצליחה
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

יתרה מכך, הן היו מאוד שמחות למצוא ספונסר, שיאפשר להן בחלק מהזמן לסייד בתי יתומים או מקלטים לנשים מוכות. "הרעיון מבחינתי הוא ללכת למקומות שפחות מתעניינים בהם ולהעלות את המורל לאנשים שחיים שם, כמו מקלט לנשים מוכות או בית ספר לילדים בסיכון", אומרת דבי יוסף אחת הנשים בצוות, "אפילו להרחיק לכת וללמד אותם בקטנה כך שהם גם יוכלו להיות חלק מהמיזם".

רחלי קריו (34), ד"ר לביוכימיה, רגילה לבלות את ימיה במעבדה כשהיא מוקפת מבחנות מלאות בחומרים ובתרכובות כימיות שונות. אסתר מלך (61), קוסמטיקאית במקצועה, רגילה לשפץ ולתחזק פנים של נשים, למרוט שערות מיותרות ולהדביק בעיקר דפי שעווה. אלינה גוטניק (35), מורה לחינוך מיוחד, החליטה לגוון את עולם הילדים בו היא נמצאת ולהכניס צבע לעולם המבוגרים, ויוסף (49), מאמנת אישית ומשפחתית לבעלי הפרעות קשב, מאמינה בעבודה עם צוות של נשים. כל הארבע חברו לרונה מרקוביץ, תושבת הרצליה, שהקימה את הצוות.

"כשהכרתי את רונה ושמעתי על הרעיון, התלהבתי מאוד", מסבירה יוסף. "לנשים שעובדות עם נשים, יש שפה משותפת. את לא צריכה להסביר את עצמך כי הן יודעות למה את מתכוונת. עבודה כזו, עבודה בצבע, עונה על החלק האמנותי והיצירתי שבי. לדעתי זה משלים את העבודות שלנו במקומות אחרים ומאפשר להוציא את המוח קצת לחופש".



חלום ילדות
הנשים מסבירות כי עבדו בעבר, לא אחת, במסגרת שיפוצים ביתיים, עם בעלי מקצוע גברים והתאכזבו. לטענתן נתקלו פעמים רבות בחוסר מקצועיות והחליטו להביא לשינוי. למרות הרמת הגבות מהסביבה הקרובה והכניסה לעולם הנחשב לגברי, הן החליטו לא לוותר. גוב האריות, המורכב מצבעים גברים, רובו ככולו, לא מפחיד אותן ולהיפך. היום הן מרגישות בשלות לעשות את הצעד, לשבור את הסטיגמות על המקצוע ולהוכיח כי גם נשים יכולות. יכולות ומצליחות.

"חשבתי שיהיה לי הרבה יותר קל להכשיר נשים בעבודות צבע", מסבירה מרקוביץ, "היתרון של הנשים בתחום הוא מובהק בזכות הדיוק, העדינות, תשומת הלב לפרטים וההקפדה על הסדר ועל הניקיון".

מלך, המשמשת כיום כמטפלת לפעוט, מוסיפה ואומרת כי אהבתה לתחום שיפוץ ועיצוב הבית החלה כבר בילדות. רק היום, כשהיא כבר בעשור השישי לחייה, נפלה בחלקה ההזדמנות להגשים חלום ילדות ישן.

"תמיד אהבתי לפרק דברים ולהרכיבם מחדש, לתקן חפצים בבית ולעשות גם תיקונים הקשורים לשיפוץ - מאז שהייתי ילדה", היא מודה. "הכול מושך אותי בתחום שיפוץ ועיצוב הבית. מקדיחת קירות ועד לעבודות חשמל. עד עכשיו עשיתי עבודות קטנות בבית בתור תחביב. בין היתר גם עסקתי בצביעת קירות, אבל לא עשיתי את זה הרבה. עכשיו זו ההזדמנות שלי לשלב את התחביב עם מקצוע לחיים".

את אלינה גוטניק לא היה צריך לשכנע להצטרף לצוות החדש שהורכב. לדבריה נמשכה תמיד לתחום תחזוקת הבית וחיפשה את המקום בו תוכל ללמוד את התחום וגם לבטא את עצמה, מבלי הצורך להיאבק על מקומה בעולם שנחשב לעולם של גברים.

"ההחלטה שלי להצטרף לצוות נבעה, אני מודה, מאגואיסטיות", אומרת גוטניק. "מבחינתי בעצם מדובר בלמידה ללא תשלום, אבל כזו שאני יוצאת ממנה נשכרת בתחום שאני אוהבת. ההצטרפות לצוות תאפשר לי גם לעסוק בצביעת הבית והשיפוצים, גם לעסוק בדברים אחרים בחיי וגם ליישם את מה שאני לומדת בביתי".

עולם של גברים
בניגוד לגברים, אשר נוכחותם יכולה להיתפס לעתים כמאיימת, בעיקר בקרב לקוחות מהמין היפה, מספרות הבנות שהעבודה בצוות המורכב מנשים מאפשרת לזו הפותחת בפניהן את הדלת להזמינן להיכנס בביטחה ואף לעתים להשאיר אותן לשמור שנייה על הילד או הילדה.

"כשסיפרתי לחברות ולמכרות שלי על הצטרפותי לצוות הצבעיות, קיבלתי, להפתעתי, המון פידבקים טובים", מספרת יוסף, "כולן התלהבו ואמרו לי שזה רעיון מדהים. הן הוסיפו כי ירגישו הרבה יותר בטוחות להישאר לבד בחברתה של צבעית מאשר בחברתו של צבע גבר".

אם תשאלו ילדה בגן מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה, סביר להניח שצבעית לא תהיה התשובה הראשונה אותה תקבלו. לא אחת מודבקות תוויות וסטיגמות לנשים העוסקות בתפקידים פיזיים הנחשבים לגבריים, כאשר הנשיות נדחקת הצידה והאישה מתוארת כ"גבר גבר". לא כך במקרה של צוות הצבעיות, אשר מתייצבות במלוא נשיותן ומוכיחות אחרת.

בעולם בו הגבול