השנה היא 1942. בעיר קייב שבאוקראינה מתקיים משחק כדורגל לא רשמי, בו מתחרה קבוצת שבויי מלחמה סובייטים מול שוביה, חיילי הוורמאכט, צבא הקבע של גרמניה הנאצית. לימים זכה המשחק לשם "משחק המוות", שכן למרות שידעו כי הניצחון עלול להביא למותם, ניצחו השחקנים הסובייטים במשחק את יריביהם הנאצים בתוצאה 3-5. השחקנים הסובייטים אמנם ניצחו בקרב, אך הפסידו במערכה - מרביתם נשלחו למחנות עבודה וחלקם הוצאו להורג.

עוד ב-mynet:
ניצולת השואה: "כבר לא אזכה לקבל את הכסף בחיי"
אשת ניצול השואה גילתה שדודה היה קצין נאצי
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

כעבור 70 שנה, על אותה אדמה שידעה קרבות עקובים מדם, נערך משחק כדורגל מסוג אחר, ובמקום בו ריחף המוות שוקקים כעת חיים במסגרת טורניר ה"יורו 2012". ספק אם מיליוני אוהדי הכדורגל ברחבי העולם, שנצמדים בדריכות למסכי הטלוויזיה, נותנים את הדעת לאירופה של שנת 1945. האוהדים שנמצאים שם, ישובים על כסאות האצטדיונים, מהלכים בסמטאות הערים במדינות המארחות, אוקראינה ופולין, טרודים אך ורק בשאלה איזו קבוצה תנצח במשחק הבא.

קבוצת סטודנטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה סירבה להישאר אדישה, ובניצוחו של עומרי אריאב (28), סטודנט שנה ד' למשפטים וממשל במרכז, הגתה יוזמה מקורית שמנציחה את השואה דרך אתר אינטרנט שמספר למתענייני היורו מה קרה על אדמות פולין ואוקראינה במלחמת העולם השנייה. "חשבתי לעצמי שזה אבסורד שיגיעו ליורו מיליוני אנשים שידרכו על אדמות שחיו בהן קהילות יהודיות שלמות ולא נשאר מהן זכר, ולא יידעו מה קרה כאן. הרי פולין ואוקראינה הן בית הקברות הכי גדול של העם היהודי", אומר אריאב.



ההיסטוריה חוזרת
התגובות ליוזמת המוח הישראלי לא איחרו לבוא. לצד תגובות אוהדות מרחבי העולם ופרסומים נרחבים בעיתונים ואתרי תקשורת יהודים, הוצפו הסטודנטים בתגובות של שנאה ואנטישמיות. התגובות הקיצוניות ביותר פורסמו בבלוג אנטישמי הנקרא: "הבעיה היהודית", שפרסם כתבה אודות היוזמה הישראלית, תחת כותרת הענק: "יהודים יהירים ייסעו ל'יורו 2012' במטרה לדחוף 'מתיחת שואה' במורד הגרון של הלבנים".

בבלוג המעוטר צלבי קרס, הכפשות ותמונות אנטישמיות קשות, מביעים הכותבים את תקוותם "כי האירופים הגאים והמיליטנטים יקבלו את האויב היהודי עם מחבטי בייסבול ואתי חפירה". בבלוג האנטישמי, שיועד כל כולו להכפיש את אתר הסטודנטים הישראלים, נכתבו ביטויים קשים נוספים. מלבד אותו בלוג ארסי, מודים הסטודנטים שהם נתקלים בתגובות שונות, כאשר ישנן גם תגובות קשות ומאיימות.

"קיבלנו תגובות מאחד האנשים מהקהילה יהודית בקראקוב שהתלהב מהחיבור", מספר אריאב, "הגיע אלינו מישהו מרואנדה שכתב על רצח העם שהתרחש שם וציין שהוא מזדהה עם השואה היהודית והגיעו גם תגובות ממכחישי שואה וניאו נאצים. אחת מהתגובות הגיעה מאדם הולנדי שהפציץ אותי במיילים וכתב שהציונות יזמה את השואה".



ארבלי מציין עוד: "פנינו לדברר את האתר בתקשורת בינ"ל ואירופית ונעזרנו בקהילות יהודיות. הפרויקט תפס תאוצה ופורסם במדינות כמו הולנד, גרמניה ופולין. בהתאם לכך קיבלנו גם תגובות 'צוננות' למיילים האישיים שלנו ולפייסבוק,
אותן היינו צריכים למחוק, מקבוצות ניאו נאציות וקבוצות גזעניות אחרות שביקשו להעלות אותנו על המוקד. אני חושב שהתגובות האלה לא ראויות ואנחנו מנסים להתעלם מהן כמה שאפשר, למרות שזה לא קל. אנחנו מתחזקים מהתגובות המעודדות ולא מהמרושעות".

בדומה לאתר הרשמי של משחקי היורו, מציג אתר "יורו 1945" מפה ובה מיקומי הערים המארחות, מספר היהודים שחיו בהן לפני השואה וכן מידע אינפורמטיבי על כל קהילה, בתוספת תמונות ואתרים שונים מהעיר.
"המפה היא למעשה זהה למפה באתר של יורו 2012, רק שבמקום שהגולש רואה אצטדיונים הוא רואה אייקונים של בתי קברות יהודיים, כאשר המידע שמוצג הוא לא אילו משחקים הולכים להיות, אלא כמה יהודים חיו שם לפני המלחמה", מסביר אריאב.

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות השרון"