"זו תחושה נוראית לבוא להצגה ולשמוע שאני לא יכול להיכנס", אומר חגי וינשטיין, תושב הרצליה שביקש לבלות במוצאי השבת שעברה בתיאטרון האנסמבל בהרצליה עם אשתו ונענה בשלילה אך ורק מכיוון שהוא נכה.
וינשטיין, המתנייד בכיסא גלגלים, רצה לצפות בהצגה "אברם", בתיאטרון האנסמבל. משפנה לקופאית בעת קניית הכרטיס נענה לדבריו בתשובה, שהמחזה הספציפי דורש במה יותר רחבה ולכן השורות הראשונות, אלה שמיועדות לנכים, תפוסות.

עוד ב-mynet:
הנכים תובעים מהעיריה מיליונים: "העיר אינה מונגשת"
מדוע המרכז העירוני אינו מונגש לנכים?
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

"פניתי למנהל התיאטרון, דניאל אלטר, ואמרתי לו שמה שקורה פה זה לא חוקי. חייבים לאפשר נגישות לאנשים", מציין וינשטיין. "הוא אמר שכן מאפשרים גישה לנכים, אבל נכה צריך להודיע 24 שעות מראש על כוונתו להגיע להצגה. זה לא נחשב נגישות, צריך לאפשר לאדם נכה להגיע לקנות כרטיס בקופה כאחד האדם ללא תיאום מיוחד".

זו אינה הפעם הראשונה בה מגיע וינשטיין לתיאטרון האנסמבל. בעבר נהנה מצפייה בהצגות התיאטרון ולטענתו ללא תיאום מראש. "אמרו לי שבהצגה הספציפית הזו הבמה יותר רחבה כי יש סצנה שמדמה את התחנה המרכזית בתל אביב. זה שיקול לוגיסטי שלא אמור לעניין את ציבור הנכים שרוצה לראות את ההצגה. היו צריכים לחשוב על איך לבצע את זה מבלי לפגוע בנו", הוא אומר.



לאכזבתו נאלץ וינשטיין לוותר על ההצגה ולשוב לביתו, עם זאת, הוא לא התכוון לעבור על זה בשתיקה. "אולי זה טוב שדווקא אני נתקלתי בתופעה, כי אני מעולם לא ויתרתי. תמיד הצפתי את הבעיות האלה, כתבתי ועירבתי את הרשויות. זה חשוב שהמסר הזה יעבור, כדי שמקרים כאלה לא יישנו. חשוב מאוד שמנהלי תיאטראות, בתי קולנוע ומקומות ציבוריים אחרים ידעו שהם לא יכולים לזלזל בנגישות לנכים", הוא אומר.

כבר ביום המחרת, לאחר שהתקבלה תלונתו, פנתה ראש עיריית הרצליה לתיאטרון וביקשה לקבל הסברים מהנהלת האנסמבל. "אני רוצה להגיד שמבחינת העירייה הם באמת עושים את המקסימום בעבור הנכים, ולכן זה מפתיע אותי שדווקא בתיאטרון האנסמבל ודווקא בעיריית הרצליה קורה מקרה שכזה".

דני אלטר, מנכ"ל תאטרון אנסמבל הרצליה מסר: "כשירות לצופינו בעלי הצרכים המיוחדים אנו מאפשרים פירוק כיסאות ואפשרות להכניס כיסא גלגלים כחלק
מהשורה הקיימת ובמקום מושב קיים. שירות זה מאפשר לצופה בעל כיסא גלגלים להיות כאחד מהקהל באולם.

לצערנו הרב, בשל הצורך בפירוק הכיסאות המבוקשים, אנו יכולים להציע אפשרות מתחשבת זו רק אם אנו מקבלים התרעה מראש. מר וינשטיין צלצל לתיאטרון בערב ההצגה, שוחחתי איתו באופן אישי, הסברתי את האפשרויות והצעתי לו להגיע בכל תאריך אחר שיבחר ואשמח לעזור ולעמוד לרשותו, ולצערי נתקלתי בסירוב. צר לי על עוגמת הנפש שנגרמה לו".