בעיצומה של תקופת המבחנים, בעוד חבריהם שוקדים במרץ על החומר הנלמד, נפלה על דנג מנייל, גבריאל תון וויליאם ביונג, הבשורה הקשה. דווקא בעיצומו של התואר, עליו חלמו כל כך, החליט משרד הפנים לגרשם מהארץ. ב-30 בחודש מרס הקרוב, הם יצטרכו לארוז מזוודות ולחזור לדרום סודן, המדינה ממנה ברחו בשל טבח ועוני מחפיר.

עוד ב-mynet:
הזונות נגד חוק הזנות: "זכותה של כל אישה להתפרנס מהגוף שלה"
הפליטים מדארפור כבשו את קיסריה
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

עכשיו הם מבקשים מהמדינה, שתיתן להם הזדמנות לסיים את הלימודים בבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, כדי שיוכלו להבטיח לעצמם עתיד טוב יותר, כשיחזרו למולדתם. "זו בשורה קשה מאוד", הם אומרים, "מאז שקיבלנו אותה לפני שלושה שבועות, אנחנו לא מוצאים מנוח. עכשיו זה לא הזמן לחזור לדרום סודן. המצב שם מסוכן והארץ מוכת אבטלה. כל מה שבנינו ייהרס".



מתחננים להזדמנות
בחודשים האחרונים נפגשים מדי בוקר מנייל (29), תון (34) וביונג (26) בכניסה למרכז הבינתחומי, בדרך לעוד יום לימודים. אלא שבניגוד לחבריהם לספסל הלימודים, אשר מגיעים מלמעלה מ- 17 מדינות שונות ברחבי העולם בזכות היותם ציונים אוהבי ישראל, עבורם זו לא מציאות של מה בכך. דרכם לאקדמיה במדינה בטוחה הייתה סבוכה בהרבה.

בישראל החלום הגדול שלהם ללמוד באוניברסיטה, החל לקבל משמעות. הם הופנו לאולפן ושם שמעו על בית הספר הבינלאומי שבמרכז הבינתחומי, המוסד היחידי בישראל המאפשר לימודי תואר מלאים בשפה האנגלית. כשהם מגובים בתעודות הבגרות שלהם מסודן, תעודות האו"ם וציוני האולפן, פנה כל אחד מהם למרכז הבינתחומי וכך, בסיומם של חיים שלמים תחת קשיים בלתי נתפסים מצאו בפעם הראשונה טיפת נחת. הם התקבלו ללימודים, זכו למלגה עם קבלתם ללימודים בצירוף מלגה שמאפשרת להם תשלום עבורם ומחיה בישראל.

הם כבר העזו לחלום כיצד הם מסיימים את התואר וחוזרים כשגרירים למולדתם, כדי לעזור בשיקום האוכלוסייה. לא לחינם ביקשו השלושה ללמוד ממשל ודיפלומטיה. בראשם תכננו לרכוש כלים מתאימים ולשוב למולדתם כשהם יכולים לתרום ולעזור בבנייתה מחדש. אלא שחודשים ספורים לאחר שהחלו את לימודיהם, נחתה עליהם כאמור בשורת הגירוש הקשה.

"אנחנו לא מבקשים לקבל אזרחות ישראלית", מסביר גבריאל, "אנחנו יודעים שישראל היא מדינה קטנה וקשה לה להכיל אפילו את היהודים שמבקשים לגור בה. אנחנו רק רוצים שייתנו לנו לסיים את הלימודים. להשלים את התואר הראשון שלנו ולרכוש את הכלים שיעזרו לנו לבנות מחדש את המדינה שלנו מאפס. אין כלום היום בדרום סודן. המדינה הזו זקוקה לאנשים משכילים בכל תחום: חינוך, ממשל, בריאות ועוד והבקשה היחידה שלנו היא שנוכל לשוב לשם עם הידע המתאים כדי לעזור. אני מבקש מתושבי המדינה שיעמדו לצידנו ויעזרו לנו בפעם האחרונה".

רוצים להיות שגרירים
"אנשים כמוני כאן בישראל רק רוצים הזדמנות להשלים את ההשכלה שלהם ולחזור עם כלים ויכולת לתרום לחינוך של ילדי דרום סודן", אומר השבוע גבריאל, "זו הזדמנות שישראל יכולה וצריכה לתת לנו".

"החלום שלי היום הוא לחבר בין שתי המדינות, ישראל ודרום סודן", מוסיף חברו דנג, "לומר תודה על היחס שקיבלתי ועל הלימודים שקיבלתי זה לא מספיק, כשאהיה פעיל בארגונים בינלאומיים בשם המדינה שלי ואספר איך ישראל באמת מתייחסת לבני אדם זו תהיה הדרך הכי טובה שאוכל לומר בה תודה ולהחזיר חזרה לישראל.

"אנחנו חיים בעולם של אינטליגנציה וכשמחנכים מישהו היטב לקדם אינטרסים בעולם, הוא עושה זאת וזה מה שאני רוצה לעשות. אני אוכל לעזור לשנות דרך הסיפור שלי את היחס העולמי כלפי ישראל. אני חולם להקים לובי בסודן של אנשים שהיו בישראל. כולנו רוצים לחזור לשם ולבנות את הבית שלנו שם, אבל אנחנו רוצים לחזור עם הכבוד שחיינו בישראל ולהיות שגרירים טובים שלה. במשך ארבע שנים כאן הפכנו לשגרירים הכי טובים שיכולים להיות לישראל ואני מפחד שעכשיו כל זה ייהרס".

יונתן דיוויס, סגן נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה וראש בית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי, סיפר השבוע ל"ידיעות חדרה" על המאמצים הגדולים שנעשים מול משרד הפנים בניסיון להשיג עבור שלושת הסטודנטים ויזות סטודנט ולהשאירם בארץ עד לסיום לימודיהם האקדמיים. "לסטודנטים אלו יש היכולות והכישורים האקדמיים הדרושים להצליח כאן והמרכז הבינתחומי מסייע להם", אמר דיוויס.

"בנוסף, אנו מאמינים כי סטודנטים דרום-סודניים מרוצים, אשר ישלימו בהצלחה את לימודיהם כאן במרכז הבינתחומי, יוכלו לתרום לחברה בדרום סודן ולבנות גשרים בין דרום סודן לישראל ובכך להפוך לשגרירים של רצון טוב למדינת ישראל. אנו מחכים בקוצר רוח לתשובה חיובית ממשרד הפנים כדי לאפשר לסטודנטים אלו להגשים את חלומם."

מרשות ה