כאשר הייתה בת 14, נערה בשכונת שביב בהרצליה, התבקשה אביבה בן רפאל להגיע עם הוריה לשיחה אצל יועצת בית הספר. באותה שיחה היה אמור להיקבע עתידה בבית הספר. היועצת הביטה היטב בתוצאות המבחנים של התלמידה ופסקה: "אין סיכוי שתהיה לך תעודת בגרות ואני ממליצה לך להירשם לבית הספר לתפירה".

• בואו להצטרף לעמוד של "ידיעות השרון" בפייסבוק

את הרגע הזה לא מצליחה בן רפאל לשכוח. "יצאתי עם אבי מפתח הכיתה ולא הפסקתי לבכות. זה היה רגע טראומתי. אבא שלי הסתכל עליי ואמר לי את המשפט שמלווה אותי כל חיי: 'אם את חושבת שאת יכולה, אל תיתני לאף אחד לומר לך אחרת'".

בן רפאל לא ויתרה והחליטה כנגד כל הסיכויים להוכיח שהיא יכולה. היום, בגיל 50, היא עומדת בראש עמותת 'אות הנוער הישראלי' ומי שמתרגשים מאוד מפועלה הם בעיקר הבריטים. בשבוע שעבר הוענק לה אות אבירות ממלכת אנגליה על פועלה למען הנוער בישראל.

בן רפאל, האישה הישראלית הראשונה שמקבלת תואר כזה, עמדה נרגשת בחצר שגריר בריטניה בארץ, בירכה על המעמד והודתה על ההוקרה, אבל משהו בלבה צבט. איך ייתכן שמלכת אנגליה בוחרת להעניק לה אות אבירות, ובארץ בקושי מכירים בתוכנית הנוער שהיא מובילה?

"חבל שאני צריכה לקבל הוקרה מאנגליה בזמן שבמדינת ישראל כמעט ולא מכירה בתוכנית שלנו", היא אומרת בראיון בלעדי, "הנוער היום הוא לא כשהיה, מערכת החינוך חולה, אנחנו המבוגרים איבדנו שליטה על חינוך ילדינו, אנחנו מצויים במצב של כאוס".

חינוך מבית
בן רפאל היא אישה לוחמנית. בזמן שהיא יושבת בהרצליה במשרדי העמותה העובדת לפי מודל חינוך בריטי ב-133 מדינות בעולם, היא מספרת איך הגיעה להיות המנכ"ל הראשונה של העמותה בארץ לפני 10 שנים. "חיפשו משוגע לתפקיד הזה ומצאו משוגעת. בשבוע שעבר גם נתנו לי תעודה של משוגעת בינלאומית", היא מחייכת.

סיפורה של בן רפאל מתחיל בשכונת שביב. "סיפור החיים שלי הוא לא סיפור קל. גדלתי עם אמי הנכה ואבי, שלום ג'אנח שהוא איש יקר ומוערך בהרצליה, אך למרות שהמצב הכלכלי שלנו לא היה טוב, החינוך היה ערך עליון. גם אם חוסכים באוכל, לא חוסכים בחינוך. מאבא שלי למדתי לעולם לא לוותר ומאמא שלי למדתי מה זה ניצחון הרוח, כי למרות שהיא סבלה וסובלת מהנכות שלה, היא ממשיכה ומטפסת".

בגיל 14 כאמור, הצליחו בבית הספר כמעט לשבור את רוחה כשייעדו אותה ללימודי תפירה. בליבה גמלה ההחלטה להוכיח שהיא מסוגלת ובתיכון "ראשונים" בהרצליה למדה במחזור הראשון של מגמת שירותי רווחה והתנדבות בקהילה. ההתנדבות לא הייתה חדשה לה, מעצם התנדבותה כמדריכה בבית הנוער בשכונת שביב.

בניגוד לציפיות, סיימה בן רפאל את התיכון עם תעודת בגרות מרשימה, התגייסה לצה"ל כמורה חיילת והמשיכה לאוניברסיטת תל אביב וסמינר הקיבוצים להוצאת תעודת הוראה ותואר ראשון בלשון ומקרא. כסגירת מעגל היא הפכה להיות מחנכת בהרצליה וזכתה להגשמה עצמית.

"כשחינכתי בחטיבת 'שמואל הנגיד' בעיר, חינכתי את הבת של אותה יועצת שאמרה לי שלעולם לא תהיה לי תעודת בגרות. ובכל כיתה שאותה לימדתי סיפרתי את הסיפור הזה כדי להעביר לתלמידים את המסר: שיילחמו, שאם הם באמת רוצים הם יכולים. בישיבה עם ההורים סיפרתי את הסיפור ואותה יועצת הסתכלה עליי וחייכה. היא לא האמינה לאן הגעתי".

גאווה בריטית
אחרי שבע שנים כמורה קיבלה בן רפאל הצעה ממשרד החינוך להיות אחראית על הכשרת מורות חיילות לתפקיד במינהל חברה ונוער. ואז, יוסי לוי, מנהל אגף חברה ונוער במשרד החינוך, הציע לה את התפקיד שיהפוך אותה לאבירה על ידי מלכת אנגליה.

הוא הסביר לה על תוכנית חדשה, עמותה שהחלה בבריטניה ומוכרת על ידי המלכה ובמדינות אחרות מוכרת על ידי נשיאים - "עמותת אות לנוער", שמעניקה סיכוי לתלמידים בעלי פוטנציאל גבוה שאין באפשרותם לממשו. "חיפשו בנאדם מאמין ומצאו אותי. זה לא תפקיד קל, אבל התפקיד הזה עושה אותי מאושרת".

אות האבירות שקיבלה מהמלכה הבריטית, ניתן לאנשים שתרמו לקהילה ועושים משהו מיוחד לחברה ממנה הם מגיעים. העובדה כי האישיות הקודמת שקיבלה את האות המדובר היא נשיא המדינה שמעון פרס, רק העצימה עבורה את הכבוד. "התרגשתי. השגריר הבריטי מת'יו גולד, אמר בנאומו שמעט מאוד אנשים בבריטניה מקבלים את האות הזה ומעט יותר בעולם". אך למרות הכבוד, אומרת בן רפאל כי הייתה מעדיפה לקבל אות הוקרה כזה במדינה שלה, ישראל.

"אני מרגישה החמצה שאני מקבלת הוקרה והכרה מאנגליה כאשר פה במדינה לא מכירים בעשייה של העמותה שלנו", היא אומרת, "בכל מדינות העולם בהן פועלת התוכנית, העמותה מוכרת באופן אישי על ידי הנשיא, אך כאן אין היענות. ניסינו מספר פעמים ליצור קשר עם לשכת הנשיא אך זכינו להתעלמות מוחלטת".

למה את מצפה מהנשיא?
"אנחנו פועלים להעצמת בני נוער באמצעות ספורט, ת