כמו הורים רבים שילדם סיים גן חובה ונערך לקראת העלייה לכיתה א', גם גיא רוה התרגש מאוד. הוא שוחח עם בנו, קנה לו את הציוד הנדרש וחיכה כל כך למפגש ההורים הראשון בבית הספר.

אבל על המפגש הזה, נאלץ רוה לשמוע רק בדיעבד. העובדה שהוא אב גרוש, הותירה אותו מחוץ לרשימות של עיריית הרצליה ובית הספר, כך שאת ההזמנה ליום ההיכרות הראשון, היום הכי מרגש של ההורים וילדיהם שעולים לכיתה א', הוא לא קיבל.

רוה כבר הבין קודם שמשהו אינו כשורה, שלא ייתכן שהוא יזכה ליחס מפלה מצד עיריית הרצליה ומערכת החינוך, רק משום שהוא אב גרוש.

רווה לא העלה על הדעת שהוא לא יהיה מעורב בחיי בנו בגן הילדים ואחר כך בבית הספר, רק משום שבעירייה מתעקשים לכאורה לידע הורה אחד ובמקרה זה את אשתו, אצלה חי בנו רוב ימות השבוע.

המאבק שהחל באותם ימים צבר תאוצה ומהנקודה הזו, השתנו חייו. רוה עזב את מקום עבודתו והחל במאבק ציבורי, כאשר רק מטרה אחת עמדה לנגד עיניו.

רווה רצה לחוקק חוק שיחייב את הרשויות לערב את שני ההורים בכל הקשור לחינוך ילדיהם. הוא שלח מכתבים, קיים דיונים, פתח קבוצות באינטרנט וביקר בכנסת על בסיס קבוע ובסוף זה קרה.

באפריל האחרון נכנס תיקון לחוק של מסירת מידע להורים. בכך חשב רוה שהוא הגיע אל המנוחה והוא ואלפי הורים גרושים יוכלו סוף סוף לזכות ליחס שווה מהרשויות.

לטענתו הוא גילה שדווקא בביתו בהרצליה לא ממהרים לאכוף את החוק ובצעד יוצא דופן החליט רוה להחריף את מאבקו והגיש לאחרונה תביעה נגד העירייה.

"אבא צריך להיות עם הילד שלו ולדעת עליו הכול. לילד יש שני הורים. אני מבקש מהעירייה להפסיק לטרטר אותי. הצורה שהיא מתנהגת מעליבה אותי. אני הורה שרוצה להיות הורה על כל המשתמע מכך. מה כבר ביקשתי? להיות מעורב בחינוך של בני?".

העירייה התעלמה
כבר שנה שלמה שרוה, יועץ בשוק ההון במקצועו, הניח את כל עיסוקיו בצד והתפנה למאבק למען עצמו ולמען אבות גרושים הנמצאים במצבו.

רוה ובת זוגו לשעבר התגרשו כשבנם היה בן שלוש. "כגרוש, נפתח בפניי עולם אחר, הכרתי מציאות מאכזבת שלא האמנתי שקיימת", סיפר רוה, "בני עבר לגן עירייה והבנתי פתאום שאני לא מקבל מידע עליו. הייתי בהלם. זו הפעם הראשונה שהתחלתי בכלל להבין מה קורה ברשויות בארץ", אומר רוה.

"בית הספר מקבל את הנתונים מהעירייה ומבחינתה יש לילד כתובת אחת, למרות שבפועל יש לו שני הורים. לעולם לא אשכח את התחושה הזו, תחושה כאילו אתה לא קיים".

רוה מאוכזב בעיקר מהעובדה שלטענתו העירייה לא רוצה לדבריו לעזור, למרות שמחובתה החוקית לעשות זאת. "אם לעירייה היה הרצון להבין היא הייתה פותרת את הבעיה בקלות".

"אני וגרושתי ביחסים תקינים, אבל היא חיה את החיים שלה ובטח לא צריכה להיות המזכירה שלי. עיריית הרצליה רוצה שהיא תעביר לי את המידע על הילד שלנו וזה לא תקין".

לפני שבועיים הגיש רוה תביעה נגד העירייה, בה הוא דורש פיצוי על סך 30 אלף שקל בגין עוגמת הנפש והפגיעה האישית והתדמיתית. "התביעה נגד הרצליה היא לא באמת על כסף", ציין רוה, "אני פשוט רוצה שהם יעשו את מה שהם צריכים לעשות. לקבל מהעירייה הצהרה ותוצאות בנושא. שיפסיקו לטרטר אותי. ארבע שנים אני נאבק בשביל לקבל מידע על הבן שלי, ארבע שנים של פגישות, דיונים ומכתבים.

"העירייה גורמת לסכסוכים מיותרים בין הורים, והילד שלי לא צריך להיות באמצע. אני רוצה שידווחו לי כמו שמדווחים לכל הורה שמגדל את ילדיו. פניתי לעירייה מספר פעמים בשיחות טלפון ובמכתבים ובשלב מסוים הם פשוט הפסיקו לענות לי. שלחתי מכתב למבקר המדינה על כך שהם לא מקיימים את החוק וזה לא הסתייע.

"הילד שלי גאה בי"
כשרוה התחיל את המאבק, הוא לא האמין איזו עוצמה הוא יתפוס. "בתחילת המאבק הייתי כל כך מאוכזב, כמו משוגע עבדתי על הנושא", סיפר. אבל את הפידבקים הרגיש מהר מאוד כשיותר ויותר הורים פנו אליו. מאז תחילת מאבקו פנו אליו לדבריו לפחות 300 הורים גרושים ששיתפו אותו בבעיותיהם והביעו הזדהות עם מצבו.

עבור רבים מהם הוא הכתובת לבעיותיהם. רוה לא רק מנהל את מאבקם הציבורי אלא גם מסייע להם בהתנדבות במאבקם האישי. "הרבה הורים פונים אליי כדי שאנסח להם מכתבים ואייצג אותם בבעיותיהם מול הרשות. הבירוקרטיה הזו מתישה והרבה אנשים מרימים ידיים וכאן נכנס התפקיד שלי. אני מסייע לכולם ומסביר להם מדוע אסור לנו להתייאש".

המאבק של רוה כולל תכתובת ענפה, פגישות עם חברי כנסת, דיונים בפורומים שהוא מנהל באינטרנט, פגישות עם הורים וכל מה שצריך כדי להביא לתיקון העוול מבחינתו. "אני עובד על הנושא ללא הפסקה. פניתי לעיריות בכל הארץ והן לא רצו להתעסק בנושא הזה בכלל. העיריות מקבלות את המידע ממשרד הפנים ובמשרד הפנים רשומה כתובת אחת. מבחינתן, השינוי הזה הוא לשנות סדרי עולם