למרות שמותיהם המיוחדים ומוצא הוריהם, רואים עצמם פוראוור, פיס, ג'אן ורושאן, ילדים בני 5-8 הלומדים בבית הספר "ביאליק רוגוזין" שבדרום ת"א, כישראלים לכל דבר. הם מתחנכים במערכת החינוך הישראלית הממלכתית, נבחנים במבחני המיצב, חוגגים את חגי ישראל ומכירים את כל שירי המועדים בעל פה. הם עצובים בימי הזיכרון ומתמודדים כמו כל בני גילם עם הצורך לעמוד בהישגים לימודיים וחברתיים, הם נהנים מהצגות והופעות בעברית ואוהבים ללכת בחנוכה לפסטיגל מדי שנה.

אך על אף כל אלו הם עדיין נתפסים בעיני רבים כזרים, כמי שאינם חלק מהחברה הישראלית ובמקרים קיצוניים אף כאזרחים שאינם שווים. בדיוק על מנת לשנות תפיסה מוטעית זו הם הוזמנו בשבוע שעבר למרכז הבינתחומי בהרצליה כדי להשתתף בצילומי פרק מיוחד של תוכנית הילדים הוותיקה והפופולארית 'מסיבת גן' בהנחייתו של ירון לונדון.

הצילומים נמשכו יומיים, במהלכם סיפרו הילדים ללונדון על חלומותיהם, על אהבתם לישראל ולחגים היהודיים ועל תחביביהם. נושא הגירוש כמעט שלא עלה, והסיבה לדברי המארגנים ולונדון עצמו היא כדי להדגיש שאין הבדל בינם לבין ילדים אחרים.

השתלטו על האולפן
רושאן צ'אוי, נולד בישראל לפני חמש שנים לשני הורים, מהגרי עבודה מסין. את כיתת הגן אליה הוא מגיע מדי יום הוא אוהב במיוחד בזכות אוסף הקוביות הענק שיש בה. אם זה היה תלוי בו הוא היה מבלה שעות ארוכות מדי יום במשחק הקוביות ובונה מהן אינספור חלליות. בגילו הצעיר הוא כבר חולם על החלל ושואף ביום מן הימים להיות אסטרונאוט כדי לטוס לשם. כך גם סיפר לירון לונדון בהפקה המיוחדת שארגנו במרכז הבינתחומי לשחזור התוכנית מסיבת גן.

על הספות באולפן שהכינו במרכז הבינתחומי ישב רושאן עם עוד שלושה מחבריו. בקהל היו עשרות ילדים של עובדים זרים, ובעוד לנו זו נראית הפקה ייחודית, בעיניהם זו עוד תוכנית על ילדים ישראלים.

פיס, ילדה בת שש, מפגינה מיד כישורי מנהיגות. היא יודעת מה היא רוצה, מי צריך לשבת ואיפה ומתי צריך לקטוע את דבריו. "היא כריזמטית ובעלת זיכרון מדהים", מספרת עליה המחנכת שלה, ירקוני סוויסה, "היא מפגינה ביטחון עצמי מלווה בידע אינסופי שהיא צוברת על כל דבר בו היא נתקלת".

אמה הגיע מהפיליפינים ואביה מגאנה, שניהם מתוך דאגה לפרנסת המשפחה ורצון לבנות חיים טובים יותר. כשהיא נשאלת מה היא במיוחד אוהבת לשיר, היא עונה בלי היסוס: שירים של החגים, הישראלים כמובן.

ג'אן קרוז (7) הוא בן יחיד לאם פיליפינית ואב רומני. הוא לומד בכיתה ב' בבית הספר ונחשב לתלמיד מצטיין עם כישורים חברתיים מפותחים שתמיד עומד לצד חבריו ודואג לשלומם. מבחינתו, אהבתו הגדולה היא לציור. "הוא בעל מוטיבציה גבוהה ללמידה", מספרת עליו מחנכת הכיתה סבטה פודוקסיק, "הוא אחראי מאוד ותמיד מוכן לעזור ולחלוק עם חבריו, דבר שהופך אותו לחברותי מאוד".

כששואלים את פוראוור פוטיס (8) בת להורים מהגרי עבודה מדרום אפריקה, מה היא הכי אוהבת היא עונה מיד: לרקוד, אבל יותר מכל לדבריה, היא אוהבת לשחק בבובות.

הוגי הרעיון
הצילומים לתוכנית התקיימו באולפני הטלוויזיה של המרכז הבינתחומי בהרצליה בתפעולם של סטודנטים מבית הספר לתקשורת של המרכז. את הרעיון לפרויקט הגה לראשונה תומר גבוטרו (30) שסיפר על היוזמה המיוחדת: "חזרתי לארץ בחודש מרס השנה אחרי שהות ארוכה בחו"ל ושמעתי לראשונה על בעיית ילדי העובדים הזרים.

"הסיפורים האישיים של הילדים ריגשו אותי והבנתי שהנושא לא בא מספיק לידי ביטוי. חיפשתי דרך להראות שהילדים האלו הם בעצם ילדים ישראלים לכל דבר. הרצון לגרום לישראלים להכיר אותם ולמנוע את הגירוש הנחה אותי, לצד החשיבה שייגרם לכולם נזק אם יגורשו".

גבוטרו יצר קשר עם חברתו מהילדות מיטל בן חמו (32) שעשתה סרט דוקמנטרי על סיפורה של נערה בת 15 המועמדת לגירוש. "למדתי ממנה על הנושא והחלטנו לשתף פעולה, חשבנו על שורה של פרויקטים אפשריים ויצרנו קשר עם בית ספר 'רוגוזין'", הוסיף גבוטרו, "במקביל נוצר קשר עם ניצן יחיא (26) , חברה נוספת שהחליטה לעזור. שלושתנו יחד הגינו את הרעיון של מסיבת גן. לקחנו את הפורמט הוותיק, שהוא בעצם הדרך העיקרית שבה הכירו בעבר ילדים לעומק בישראל וחרות בתודעה של כל ישראלי".

השלושה יצרו קשר עם ירון לונדון וזה נענה בחיוב להצעה המקורית תוך שהוא מתנה את השתתפותו בכך שיוצר התוכנית מיכאל כהן אלורו ייתן את הסכמתו למיזם. לפני כחודשיים כשכל האישורים התקבלו, יצאו השלושה לדרך. "בהתחלה היינו אמורים להשתמש באולפנים של סמינר הקיבוצים, אך היה קושי של לוחות זמנים. כהן אלורו הציע את קשריו במרכז הבינתחומי וכך הגענו לאולפנים שם. כל המשתתפים בפרויקט עשו זאת בהתנדבות, עשרות אנשים שהתגייסו למטרה אחת ונתנו הכל כדי לראות שזה קורה. ביום ראשון השבוע ס