בגיל 27, כשמרבית הישראלים מסיימים את הטיול הגדול, גומרים את לימודיהם האקדמיים ומתחילים בחיפוש עבודה, החליטה יונית סירקין להשאיר הכל מאחור ולעלות מארה"ב לישראל.

היא ויתרה על דירה שמשקיפה לסנטרל פארק, באפר ווסט סייד במנהטן, ארזה את יוסף בעלה בן ה-28, שוטר לשעבר, שש מזוודות וכלבה אחת ובאה לכאן כדי להתחיל בחיים חדשים.

עכשיו היא גם מתחילה לחפש עבודה. אתם מכירים משהו מתאים למי שעבדה כיועצתו הבכירה והדוברת לענייני פיתוח כלכלי של ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג?

"התאהבתי בישראל"
זו לא הפעם הראשונה בה סירקין עושה עלייה. בשנת 1984, כשהיא רק בת שנה, החליטו הוריה לעשות את הצעד הזה וקבעו את מושבם בחיפה.

במשך שבע שנים התגוררה המשפחה בעיר, עד שנסיבות אישיות הובילו אותם לחזור לניו יורק. "אני זוכרת את האווירה החופשית שהייתה כאן", מספרת יונית.

"בגיל די צעיר אני ואחי הלכנו בלי ליווי ההורים לבית הספר, עלינו לאוטובוס, הלכנו למכולת. בארה"ב זה לא יעלה על הדעת לתת לילד קטן להסתובב כך לבדו".

"התאהבתי בישראל", היא אומרת. "יש משהו שונה בארץ, משהו שאני רוצה להיות חלק ממנו. קשה לתאר את ההרגשה הזו, בעיקר את הרצון להיות חלק
ממשהו שעדין נמצא בתהליך בנייה והקמה".

את לימודי התואר הראשון ביחסים בינלאומיים עשתה סירקין באוניברסיטת "ג'ון הופקינס" בבולטימור שבמרילנד, ואחריהם המשיכה לתואר שני ביחסים בינלאומיים וכלכלה בינלאומית בוושינגטון.

קיץ אחד של חוסר מעש והעדר בולט בתוכניות להעביר את הזמן הוביל אותה בשנת 2001 להתנדב בקמפיין הבחירות של אלמוני בשם מייקל בלומברג, שרצה להיות ראש עיריית ניו יורק.

"האמנתי שהוא יהיה ראש עיר טוב. היינו צוות קטן, וכולם הכירו אחד את השני. מייק ניצח את הקמפיין באותה שנה, ואני שמרתי איתו על קשר. עם סיום התואר השני התקבלתי לעבודה לצידו כיועצת תקשורת בתחום הפיתוח הכלכלי".

"התעסקתי בנושאים כמו גידול האוכלוסייה והפיתוח העירוני הנדרש עקב כך. הייתי שותפה להחלטות כמו היכן לבנות שכונות, מה יאפיין כל אזור, ואיך השירותים הקהילתיים בו ייראו".

"לא וויתרתי על ניו יורק"
על העבודה עם ראש העירייה היא מספרת: "בלשכה שלו בבניין העירייה יושבים כולם באותו חדר יחד. אין לו חדר משלו, הוא יושב יחד עם כולם ועובד איתם. כשהוא צריך מסמך, הוא פשוט נעמד ומבקש בקול שיביאו לו אותו. אין דיסטנס".

ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג (צילום: רוייטרס)

כשהודעת שאת עוזבת?

"הוא תמך בי מאוד. כבר לפני שנה הודעתי שהשנה הזו אני עולה ארצה. היינו בתחילת קמפיין חדש, והבחירות היו לפני חצי שנה. הודעתי לכולם שאני אשאר בשביל הקמפיין וקצת אחרי כדי לסדר הכל".

"ישנה הרבה הערצה לישראל במשרד שם. אמונה שאנשים בישראל הם יזמים ובעלי רעיונות שצריך לקדם. הם גם הכירו אותי וידעו שזה חשוב לי. מייק אמר לי לעבוד קשה ולא להרוס את זה".

"בחודש האחרון במשרד הוא קיים כמה פגישות עם ישראלים ודאג להציג אותי בפני כל אחד מהם, להגיד עליי דברים טובים ולעדכן שאו-טו-טו אני מגיעה. הוא ניסה כמה שיותר לחפש לי לאן להגיע כאן".

איך מוותרים על חיים כאלה טובים בניו יורק?

"אני לא מרגישה שוויתרתי. תמיד אני יכולה לבקר. רצינו לתרום ולהיות חלק מהתפתחות חדשה בישראל. אנחנו באים מבתים ציוניים, ואחרי הרבה שיחות לתוך הלילה, החלטנו שאם לא עכשיו, אז לעולם לא".

איפה אתם מתכננים להשתקע?

"שוב דבר עדיין לא סגור. המשפחה של בעלי, האחיות שלו ואביו, גרים כולם בהרצליה, ובאוקטובר הקרוב הוא יתחיל לימודי תואר שני במרכז הבינתחומי בעיר. השאיפה היא להיות שם, אבל זה תלוי במקומות העבודה שנמצא".

את הנשיא אובמה יצא לך לפגוש?

"לא. אבל היו מפגשים אחרים. למשל, עם כוכבי הרוק בון ג'ובי ובונו, עם שחקני 'היאנקיז' שלקחו אליפות בשנה שעברה וארגנו להם מסיבה, ועם הראפר ג'יי.זי שישב לא רחוק מהשולחן שלי במשרד והתאמן על השירים שלו".