אין בעולם כמו אבא. "אבא הציל את החיים שלי", אומרת בהתרגשות אורטל מחלב (18) מהרצליה, תלמידת תיכון "דור", שבועיים אחרי שהכליה של אביה, שלמה, הושתלה בגופה והצילה את חייה.

ההשתלה הייחודית התאפשרה באמצעות שיטה יפנית חדשנית פורצת דרך, שמאפשרת לראשונה לתרום כליה לחולה עם סוג דם שונה.

את העובדה שהיא סובלת מאי ספיקת כליות גילתה אורטל לפני כשנה בבדיקת דם שגרתית. "בתחילה לא ייחסתי חשיבות לתוצאות הבדיקה, כי הרגשתי טוב", היא משחזרת.

בדיקות נוספות שערכה אורטל העלו כי היא סובלת מאי ספיקת כליות. "התחלתי בדיאליזה אחרי סדרת הבדיקות השנייה, ובעקבות זה שמנתי, למרות שאכלתי כמו ציפור", היא מספרת.
"כל הרופאים אמרו שאני חייבת לעבור השתלת כליה".

בלחץ אביה, איש תחזוקה בתיכון "אלון" ברמת השרון, הלכה אורטל לבצע בדיקות נוספות. "בבית החולים 'מאיר' נמצא שחלה הרעה משמעותית במצב שתי הכליות", היא מספרת. "לראשונה בחיי אושפזתי ועברתי ביופסיה".

"תוצאות הביופסיה לא היו מעודדות", מספרת אורטל. "התוצאות הראו שהכליות גמורות לחלוטין". בתקופה שעברה דיאליזה, הבינו אורטל ובני משפחתה כי אין מנוס מהשתלה. "זמן ההמתנה לכליה נע בין 8 ל-10 שנים", היא מסבירה.

"ידענו שהאופציות לתורם הן אשתי או אני". מספר אביה, שלמה מחלב. "אשתי נכנסה לחרדות ובכי כששמעה על כך, ולכן החלטתי שאני אתרום".

בבדיקת התאמה שנעשתה התברר כי דווקא האם מתאימה לתרום לה כליה. "פחדתי לעשות את הניתוח", אומרת האם זיווה בגילוי לב.

"כשאמרו לי שאני עלול למות אמרתי שאם לילדה שלי אין חיים, אז גם לי אין חיים", אומר שלמה. "הנשמה שלה יושבת בתוך גופי, כך שעבורי ההחלטה לא הייתה כלל קשה. היה ברור שאקח את הסיכוי ואתרום כליה".

אורטל זוכרת היטב את המילים שאמרו הרופאים לאחר שהתאוששה מההרדמה, בתום הניתוח. "'הכליה נקלטה', אמרו לי המנתחים בהתרגשות".

תוצאות בדיקות הדם שעשו לאורטל במהלך תקופת ההתאוששות, הראו כי הכליה מתפקדת באופן תקין. "אחרי שבועיים שוחררתי הביתה, הרופאים הורו לי להישאר בבית למשך שלושה חודשים, על מנת שלא לחשוף את הגוף שלי לזיהום".
ולשמש".

בעקבות הטיפולים שעברה אורטל נקלעו בני משפחה לקשיים כלכליים. "הייתי צריך לשלם 40 אלף דולר, על מנת להתחיל לברר אפשרות השתלה בחו"ל. בפועל, לא היה לי הכסף", מספר מחלב.

"במהלך תקופת הדיאליזה, וגם בתקופת הניתוח, פניתי לסיוע מעיריית הרצליה, אך לא זכיתי לכלום. אורטל נכה בשיעור 100 אחוז, וכל המשפחה נתונה בקשיים כספיים עקב מחלתה", הוא אומר.

מחלקת הרווחה לא מוכנה לעזור, בנימוק כי אורטל גרה עם ההורים. "זה אבסורד", הוא ממשיך ואומר. "כי שנינו מרוויחים פחות משכר מינימום".

מעיריית הרצליה נמסר: "רק לאחרונה הגיעה אלינו בקשת המשפחה לסיוע. הנושא הועבר לטיפול הגורמים הרלוונטיים".