כיצד הפך מגרש אשר אמור לשמש כמחסן עבור אגף שאיפ"ה (שיפור איכות ופיקוח הסביבה) של עיריית הרצליה למרכז חברתי מרעיש של עובדי העיריה? את השאלה הזו שואלים עצמם לא מעט דיירים המתגוררים בסמוך לאותו מגרש הממוקם ברחוב יהודה הנשיא.

"נראה שכיף מאוד להיות עובד באגף שאיפ"ה, לפעמים אני אפילו מקנאה בהם קצת", אומרת חיה, הגרה בסמוך למגרש.
"עובדי האגף מוצאים לעצמם סיבות למסיבות לעתים תכופות, וחבל שזה בא על חשבון השכנים".

טענתה של חיה, כמו גם של שאר הדיירים הגרים בסמוך למגרש, היא חגיגות הברביקיו הנערכות לעתים תכופות על ידי עובדי האגף: "בימי הקיץ ועד לסוכות, היו נערכים פעמיים בשבוע כינוסים חברתיים. כיום, כשהימים קרים יותר, אז התכיפות של המפגשים ירדה, אבל עדיין בימים חמימים הם מוציאים את המנגל".

"הריח של העשן עולה אל הבתים שלנו", מתלונן גם נחום, המתגורר בקרבת מקום, "כל הבית מתמלא בריח של מנגל".
על פי תלונות השכנים, האירועים אינם מיועדים לעובדי האגף בלבד: "בדרך כלל הם מגיעים הנה עם בנות הזוג ולפעמים עם הילדים, בסוף יוצא שמדובר בכמות גדולה של אנשים, מה שיוצר רעש גדול ומטרד רב".

לדברי השכנים, התלונות אינן מסתכמות רק בחגיגות הנערכות במקום. דיווחים שהגיעו מדיירים מצביעים על כך שאותם 'חוגגים' מבזבזים חשמל על חשבון העירייה. "במגרש מותקנת תאורה חיצונית ותאורה פנימית. כמעט בכל יום ניתן לראות שגם בשעות הערב וגם בשעות הבוקר כל התאורה דולקת, זאת כמובן למרות שיש אור יום בחוץ ואין שום הצדקה לכך. זה פשוט מקומם, אבל מצד שני מה אכפת להם להשאיר את החשמל דלוק, הכסף לא יוצא מהכיס שלהם".

אחד מהפקחים העובדים במקום הגיב השבוע לדברים: "פה ושם אנחנו משתמשים במקום לצרכים פרטיים. זה מאד נוח ולא היה לי מושג שזה מפריע לשכנים, אני מאמין שאם היו אומרים לנו על כך, אז אולי היינו שומרים יותר על השקט".
פקח אחר הביע פחות התחשבות בשכנים: "אני לא מבין למה הם מחפשים מה להגיד עלינו, אנחנו לא מפריעים לאף אחד, לא מרעישים ולא מלכלכים, זו פשוט צרות עין של אנשים".

התושבים עצמם, אגב, מודים שלא פנו אל הפקחים במקום בבקשה לחדול מהמפגשים החברתיים. "לא רציתי לבקש מהם להפסיק, יש להם זיכרון ארוך והסמכויות שיש להם כפקחים עלולות לפגוע בי, העדפתי לשתוק", אמרה שכנה.

מעיריית הרצליה נמסר: "בעיריה לא ידוע ולא התקבלו תלונות על עריכת מסיבות ואירועים במקום".